שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה לילדים מדהימים ומחונכים!
והיום אני רוצה לבשר לכם שמגיע לנו מזל טוב!
ביתנו הבכורה, מחר בערב, בעזרת ה' ובישועתו, מתקדשת כדת משה וישראל,
ומקימה בית נאמן בישראל.
ולכבוד המאורע המדהים הזה אני רוצה לדבר אתכם היום בדיוק על מתי "לא" צריכים לחנך ילדים.
ישנם הורים שלא מבינים שכאשר הם חתנו את הילדה או את הילד,
הגיע הזמן להנות מפירות החינוך,
ולא לחנך.
כלומר,
אם חינכתם נכון עד היום,
יש לכם את כל הזכות לרוות נחת.
אם לא חינכתם נכון עד היום,
קחו ספר תהילים, טלו סידור תפילה,
והתפללו לאלוקים שישנה את הגזע הגדול והעבה,
ויהפוך אותו לטוב לב.
אל תנסו לחנך.
כי היום זהו הזמן בו אתם נפרדים מהילד,
והוא מקים בית נאמן בישראל,
זה לא הזמן בו מבקשים מכם להטות את הגזע הגדול והיפה הזה ימינה או שמאלה.
אם חינכתם נכון,
מן הסתם הבן או הבת שלכם יבואו מידי פעם להתייעץ,
מן הסתם גם הבעל והאשה שלהם יבואו וירצו לשמוע את חוות דעתכם המקצועית.
אבל אם לא עשיתם את זה נכון,
אל תצפו שזה יקרה.
חוץ מלקרוא תהילים ולהתפלל לאלוקים,
אין לכם זכות לעשות משהו מעבר לזה.
אם תצטרכו לְעָרֵב רב כלשהו על איזשהו סכסוך פנימי שיהיה ביניכם,
זה יהיה בדיוק כמו סכסוך בין שכנים או בין אחים.
כי החינוך נגמר!
גיל חינוך היה מוקדם הרבה הרבה יותר.
ולצעירים שבינינו!
מגיע שלב שבו לא ניתן לחנך את הילדים.
מי שלא מתעורר עכשיו,
"שם" כבר יהיה מאוחר מידי.
מחנכים את הילדים בגילאים הנכונים,
מביאים להם ומעניקים להם את הזכות ואת האושר להקים בית נאמן בישראל בגילאים המתבגרים יותר,
ויחד זוכים לשנים ארוכות, מדהימות ויפות של נחת.
שנים שבהן אנחנו רואים את בנינו מחנכים את בניהם באותה דרך,
ולפי אותם תנאים אותם התוו להם ההורים, שבעצם התוו לנו הורינו, בני הדור הקודם.
ברכת הצלחה רבה לכולנו,
ומזל טוב לכל עם ישראל,
לכל החתנים והכלות בתקופה יפהפייה זו,
וברוכים תהיו!
