סיפור מרתק שמסעיר בימים אלו את עולם הישיבות: אחת הישיבות הקדושות יצאה לקעמפ, והנה באחד הערבים התאגדה קבוצת בחורים מהקיבוץ ל'תחרות אכילה' כשלוש שעות לאחר ארוחת הערב, על אחד השולחנות בחדר האוכל היתה מונחת קופסה גדולה מאד מלאה בשיפקה ללא דורש.
החליטה הקבוצה לערוך טקס מאתגר על פי הוחלט שהבחור שיקבל על עצמו לסים את תכולתה של הקופסה יקבל סך חמשת אלפים שקל.
בחור אחד התגייס לתוכנית אך ביקש שתחילה יעבירו לידיו יעבירו לידיו את מלא הסכום אולם והיות והסכום האגדי הנקוב לא היה בנמצא, שלף אחד הבחורים שהיה מאורס באותה התקופה את שעונו הזהב שקיבל מכלתו מספר ימים קודם לכן ומסרו לידי הבחור, ואף בחור נוסף שהיה במקום שלף את כרטיס האשראי שלו ומסרו לידי הבחור.
טקס האכילה החל, הבחור המגויס התחיל באכילה נמרצת והחל למלא פיו בשיפקה, כעבור מספר דקות רוקן את תכולת הקופסה.
תכף התחלחל הבחור בכאבי בטן עזים וביקש שיזמינו ניידת טיפול נמרץ עבורו, הניידת הגיעה למקום ופינה אותו לבית החולים, לאחר מספר ימי אישפוז יצא הבחור בשלום בלי פגע, תכף בצאתו מבית החולים פנה לתבוע את חבריו על סך חמשת אלפים שקלים.
אולם הבחורים טוענים לפטור עצמם בטענת "אסמכתא", שהיות והיו סבורים שלא יהיה אחד שיסכים לעשות תעלול זה לא גמרו בדעתם לשלם לו, ואילו הבחור האוכל טוען שהיות והניחו בידיו שעון זהב וכרטיס אשראי על סמך התחייבותם זו הסכים לאכול אכילה כו מופרזת וחייבים לקיים דבריהם.
הסיפור שמבוסס על מקרה אמיתי פורסם בימים אלו על ידי הרב שלמה קולדצקי, שלא פרסם את שם הישיבה, ולמעשה נפסק כי השעון זהב יוחזר לחתן, אולם מהכרטיס אשראי יש לגבות חמשת אלפים שקל ולמסור לבחור האוכל.
ממש שבבניקים
אוי ואבוי
חחח גדול
מענין איזה ישיבה זה היה
ישיבת מחסה לשפנים
מתאים לרשי..
.
חזק וברוך
שלא יחשבו שלהוציא מילים מהפה זה לא מחייב
נהפוכהו