מצבה האסטרטגי של ישראל ערב כניסתה של השנה האזרחית החדשה הוא טוב, אך שברירי ומרובה אתגרים. "טוב" – כי למרות אירועי השנה החולפת, ישראל מסיימת את שנת 2021 כשמעמדה המדיני איתן, כלכלתה חזקה ויציבה, עוצמתה הצבאית אינה מוטלת בספק והיא ממשיכה ליהנות מפירות הישגיה המדיניים, מדימוי עוצמתה הביטחונית הכוללת ומיתרונותיה כאומת סטארט-אפ וחדשנות טכנולוגית.
"שברירי" – נוכח המספר הגדול של הסוגיות הנפיצות, הזיקות ביניהן והשלכות הרוחב של כל אחת מהן. כמובן, בראש כולן, סוגיית הגרעין האיראני: ההתקרבות לנקודת ההכרעה והמתיחות הגוברת סביבה, במגרש המדיני ובמישור הביטחוני, כך כותב ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, בטור מיוחד ל'ישראל היום'.
"מרובה אתגרים" – תיאור זה, המאפיין דרך קבע את מצבה הכללי של ישראל, מגלם הפעם גם את הקושי להתנהל לפי עקרונות התעדוף שהונחו בעבר, עקב הצורך לנהוג בעדינות ובריכוזיות יתר, מהמישור האסטרטגי ועד לרמה האופרטיבית. אתגר בפני עצמו הוא קבלת ההחלטות ביחס לחלק מהסוגיות בתוך המערכת הישראלית, נוכח הבדלי הדעות סביב שולחן הדיונים.
לכידותה של החברה בישראל היא תנאי הכרחי לחוסן הלאומי שלה. הדבר נכון לכל עת, וקל וחומר למבחנים שהמציאות המדינית-ביטחונית עלולה לזמן לנו. המתיחות ביחסים שבין ערבים ליהודים בערים מעורבות מאז אירועי שומר החומות, ותחושת התסכול והירידה בביטחון האישי נוכח היחלשות המשילות והתגברות הפשיעה הקשה במגזר הערבי, יצרו סדקים חדשים והעמיקו את אלה הקודמים – תוצריו של הקיטוב הפנימי.
