אור לוי ואוהד בן עמי, שניים מהחטופים ששוחררו לאחרונה מהשבי, הביאו עמם עדויות מצמררות על מה שעברו בזמן שהותם בשבי ברצועת עזה. העדויות שלהם חושפות מציאות קשה של התעללות פיזית ונפשית, תנאי מחיה בלתי נסבלים, וניסיונות לשבור את רוחם תוך שימוש בשיטות אכזריות ומכוונות.
לפי עדותם, הם הוחזקו בחדרים קטנים וצפופים, לעיתים עם חטופים נוספים, בתנאים שלא אפשרו תנועה חופשית או עמידה נוחה. החדרים היו חשוכים ברוב הזמן, ללא חלונות או אור טבעי, מה שהגביר את תחושת הבידוד והמחנק. הם נאלצו לשבת או לשכב על רצפה קרה וקשה, ללא מזרנים, שמיכות או כל ציוד בסיסי אחר. לעיתים קרובות הם סבלו מקור עז, במיוחד בלילות, כאשר לא ניתן להם כל אמצעי חימום או הגנה מהתנאים הקשים.
החטופים דיווחו כי לאורך רוב תקופת השבי הם סבלו מהרעבה מכוונת. לעיתים לא קיבלו מזון כלל למשך ימים ארוכים, וכאשר כן קיבלו, המזון היה בכמויות קטנות מאוד ולא מספקות. האוכל כלל לעיתים קרובות שאריות או פריטים באיכות ירודה, כמו לחם יבש או מים עכורים. הם נאלצו לחלוק את המעט שניתן להם עם אחרים, מה שהחריף את תחושת המחסור והרעב. המחסור במים היה חמור במיוחד, ולעיתים הם לא קיבלו מים כלל במשך ימים, מה שגרם להתייבשות ולתחושות חולשה קיצוניות.
לדבריהם, השובים השתמשו בשיטות של לחץ פסיכולוגי ופיזי כדי לערער את תחושת הביטחון שלהם. הם נחקרו לעיתים קרובות, תוך הפעלת לחץ מתמיד למסור מידע. החקירות לוו באיומים ובהתנהגות מתריסה מצד השובים, שניסו לערער את רוחם. בנוסף, הם נחשפו לרעשים חזקים ולעיתים לצעקות, מה שהגביר את תחושת המתח והחרדה.
החטופים תיארו את תחושת חוסר האונים המתמשכת, כאשר לא היה להם כל מושג על הזמן שעובר או על מהלך האירועים מחוץ למקום שבו הוחזקו. הם לא ידעו אם יראו שוב את משפחותיהם או אם ישוחררו אי פעם. הבידוד, יחד עם התנאים הפיזיים הקשים, יצרו תחושה מתמדת של ייאוש ופחד.
רק בימים האחרונים לפני שחרורם, הבחינו החטופים בשינוי מסוים ביחס כלפיהם. השובים החלו לספק מעט יותר מזון ומים, כנראה מתוך רצון להציגם במצב פיזי סביר בעת השחרור. עם זאת, השיפור היה מינימלי ולא הצליח למחוק את הטראומה והסבל שחוו לאורך כל תקופת השבי.
בכירים במערכת הביטחון תדרכו את הממשלה ואת משפחות החטופים על המצב הקשה שבו נמצאים החטופים שעדיין מוחזקים בשבי. הדיווחים מצביעים על כך שההתעללות הפיזית והנפשית היא שיטתית ומכוונת, תוך שימוש בשיטות של הרעבה, בידוד ויצירת תנאים בלתי אנושיים. המשפחות מקבלות ליווי ותמיכה מגורמים מקצועיים, במטרה לעזור להן להתמודד עם המצב המורכב והכואב.
עדויותיהם של אור לוי ואוהד בן עמי מדגישות את הצורך הדחוף להמשיך במאמצים לשחרור כלל החטופים. ממשלת ישראל, יחד עם גורמים בינלאומיים, פועלת במרץ להשגת פתרון שיביא לסיום סבלם של החטופים ולהשבתם הביתה.
