שר החוץ גדעון סער הציג השבוע מתווה חדש להקמת ועדת חקירה ממלכתית, על רקע החלטת הממשלה לדחות בשלושה חודשים את הדיון בנושא בדיקת אירועי 7 באוקטובר. ההצעה כוללת שינוי בסמכות מינוי חברי הוועדה והקמת צוות שרים שיגדיר את היקף החקירה, זאת בעוד חברי ממשלה שונים מביעים עמדות מנוגדות באשר לעיתוי ואופי החקירה הנדרשת.
במהלך דיון ממשלתי שהתקיים השבוע, העלה שר החוץ סער הצעה מפורטת לשינוי המסגרת החוקית של ועדות חקירה ממלכתיות. "מה ייחקר, מי יחקור ומתי תתקיים החקירה", הגדיר סער את שלוש השאלות המרכזיות העומדות על הפרק. לדבריו, ועדת חקירה ממלכתית היא "הדרך הטובה ביותר לקיים חקירה בנושא מחדל רב-ממדי – מדיניותי, מבצעי ומודיעיני".
במסגרת ההצעה לתיקון החקיקה, יורחב מעגל הגורמים המוסמכים לקבוע את הרכב הוועדה. כיום, על פי חוק ועדות החקירה, הסמכות למינוי חברי הוועדה נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון בלבד. סער מציע להרחיב סמכות זו כך שתכלול גם נשיאים ומשנים לנשיא בדימוס.
בהתייחסו למסגרת הזמן של החקירה, הדגיש סער כי קיימות שתי אפשרויות: "ככל שמלחמת חרבות ברזל תיכלל במנדט החקירה, ההיגיון מחייב שוועדת החקירה תוקם עם תום המלחמה", ציין. "ואולם, אם החקירה תכלול רק את אירועי 7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם, ניתן להקימה כבר עתה".
בנוסף להצעת שר החוץ, עלתה המלצה להקים צוות שרים שיבחן את היקף החקירה ומסגרת הזמן שתיכלל בה, כולל התקופה שקדמה ל-7.10.2023. במקביל, מתברר כי בקרב חברי הקואליציה קיימות דעות מגוונות באשר לאופי הוועדה הרצויה, כאשר חלק מהשרים שתמכו תחילה בוועדת חקירה ממלכתית שינו את עמדתם, וישנם אף כאלה המקדמים הקמת ועדה בעלת אופי פוליטי.
