אחרי ההסתה נגד נתניהו: גנץ מאשים את הממשלה ב'פילוג העם'

בזמן שחבריו ממשיכים בהפגנות שבועיות ובהסתה נגד הממשלה הנבחרת, יו"ר המחנה הממלכתי מתריע על "פילוג העם" ומטיף להקמת ממשלת אחדות – אך בתנאיו בלבד.

בפתח ישיבת סיעת המחנה הממלכתי שנערכה היום (ב׳), ניסה בני גנץ להסיט את הזרקור מהאחריות שלו, כמי שכיהן כרמטכ"ל ושר ביטחון טרם האסון. "לא נקום יום אחד בבוקר ונגלה ש'אין חמאס' כמו שאומר ראש הממשלה, אבל אם נמשיך במריחת הזמן אנחנו עלולים לקום בוקר אחד ולגלות שאין לנו חטופים חיים," אמר גנץ, בעודו משכיח את מעורבותו ב"מריחת הזמן" שאפשרה לחמאס להתחמש ולבנות את תשתיותיו במשך שנים.

גנץ, שהוביל את מערכת הביטחון בשנים שבהן צמח חמאס לכוח צבאי משמעותי, סקר את שרשרת ההבטחות שנתן ראש הממשלה לאורך השנה האחרונה, וביקר את הפער בין ההצהרות לבין המציאות בשטח. הוא הזכיר כיצד בפברואר 2024 התחייב נתניהו ש"אנחנו בדרך לניצחון מוחלט וזה לא עניין של שנים אלא של חודשים," ורק באפריל אותה שנה טען שאנחנו "כפסע מניצחון." עוד ציין גנץ הצהרות מדצמבר 2024 לפיהן "הניצחון המוחלט הופך למציאות," ומלפני כחודש וחצי על היותנו "על סף הניצחון המוחלט."

"הציבור לא טיפש, ונמאס לו מסיסמאות ריקות מתוכן," אמר גנץ, בהתעלמות מוחלטת מהסיסמאות שהוא עצמו הפריח לאורך השנים כחלק מהקונספציה שקרסה. לדבריו, אף שבמישור הצבאי ישנם הישגים משמעותיים, כאשר "צה"ל מרסק את הציר האיראני, ופירק את חמאס ככוח צבאי לוחם, גדול ומאורגן," הרי שמאבק בטרור אינו מסתיים בשריקת הסיום כמו במשחק כדורגל – אמירה אירונית ממי שהיה שותף לדוקטרינת "הכלכלה תמורת ביטחון" שהובילה את ישראל למצב הנוכחי.

יו"ר המחנה הממלכתי, שהיה אחד האדריכלים של מדיניות העברת הכספים והמשאבים לעזה, הדגיש כי למרות השנה וחצי של לחימה, לא חלה התקדמות במישורים אסטרטגיים מרכזיים: "אין התקדמות בהחלפת שלטון החמאס, אין הגליה, אין פירוז, אין פינוי אוכלוסייה, אין פתרון להכנסת הסיוע מבלי שיגיע לחמאס, ואין קידום של מנהלת בינלאומית לעזה."

גנץ התייחס לתוכנית שהציג הרמטכ"ל להרחבת התמרון, והביע תמיכה בלחץ צבאי שלדבריו "הכרחי גם להשבת החטופים וגם להחלפת שלטון החמאס." עם זאת, הוא הטיל ספק בכוונות הממשלה והעלה שאלות לגבי המנגנון ההומניטרי ותפקיד חיילי המילואים בחלוקת מזון לתושבי עזה – זאת על אף שבהיותו חבר קבינט המלחמה, תמך בהכנסת סיוע הומניטרי ללא כל הגבלה, מה שהביא להתחזקות החמאס, אחרי שכבר עמדו על סף שבירה.

במהלך נאומו, חשף גנץ את העובדה המטרידה כי "למעלה מארבעים חטופים נרצחו בשבי," והדגיש שהשבת החטופים חייבת להיות "המטרה הדחופה ביותר." הוא הביע העדפה ל"מתווה כולל" על פני "טפטופים" של שחרורים בודדים, אשר משאירים חטופים בידי חמאס ומקשים על המשך המערכה – אך נמנע מלהציע פתרון קונקרטי שלא יאפשר את המשך ישיבת החמאס על הגדרות של תושבי העוטף.

גנץ שהצטרף למסיתים נגד לומדי התורה, מתח ביקורת גם על חוק הגיוס. הוא האשים את הממשלה בכך שהיא "מגייסת עשרות אלפי לוחמים, וממשיכה לשחרר את החרדים והערבים משירות." הוא מחה על כך שהממשלה "מקצצת בשכר למורים ואנשי הקבע, ולא מקצצת משרד ממשלתי אחד".

האבסורד הגדול ביותר בנאומו של גנץ הגיע כאשר קבע כי "הממשלה עסוקה בלפלג את העם ולא בלנצח במלחמה," בזמן שאנשי מפלגתו וגוש האופוזיציה שותפים להפגנות שבועיות הקוראות להפלת הממשלה הנבחרת. הוא תקף את העובדה שבזמן שישראל "נלחמת בשבע חזיתות מסוריה ותימן ועד איראן," הממשלה עסוקה במאבקים נגד היועמ"שית, השב"כ והתקשורת – אך שכח לציין את המאבקים שמובילה האופוזיציה ומערכת המשפט נגד הממשלה בזמן מלחמה.

בפנייה ישירה לתומכי הקואליציה, קרא גנץ: "אני אומר לאחינו, אזרחים טובים פטריוטים שהצביעו לליכוד ולמפלגות הקואליציה – אתם יודעים שמה שקורה פה כרגע פוגע בערכים הכי בסיסיים שלכם." הוא הביע אמון ביכולתם לשים קץ למצב הנוכחי, והבטיח שיגיע היום שבו "נצא לבחירות ונתקן" – אמירה המשקפת את חוסר הנכונות של גנץ ואנשיו לקבל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות.

גנץ סיים את דבריו בנימה אופטימית, באומרו כי "לעם הזה יש נחישות לא רק בשדה הקרב, אלא גם ברצון לחיות ביחד," וכי "לעם הזה מגיעה ממשלה ששרידותה לא כרוכה בפיצולו של העם." לשיטתו, "רק כשנקים ממשלת הסכמות לאומית, נוכל לממש את רצון העם. ורק כך נביא את הניצחון האמיתי" – מילים יפות ממי שלא מוכן לקבל את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בקלפי.