רחל לא אוהבת לדבר הרבה. היא בת למשפחה טובה, בוגרת סמינר נחשב, והצעות היו. אבל שום דבר לא התאים. היא לא מחפשת עושר, לא ייחוס, רק שותף לדרך. מישהו שיאמין בה, שיכיל אותה, שיבנה איתה את הבית שכל כך חסר לה.
"יש ימים שזה פשוט קשה לנשום", היא אומרת בדמעות. "כולם סביבי כבר התחתנו, והילדים שלהם כבר גדלים. אני לא מקנאה בהם, באמת שלא. אבל גם אני רוצה שמישהו יחכה לי בבית. שבלילה, כשטילים נופלים, לא אהיה לבד."
בשבועות האחרונים, תחת אימת המלחמה, הפכה התחושה הזו לבלתי נסבלת. אזעקות באמצע הלילה, שהייה בממ"ד לבד, בלי קול שיאמר "יהיה בסדר". לא אמא, לא חברה — רק הלב שלה שמקיש דפיקות של תפילה.
"אבא שבשמים", היא כותבת ביומן האישי שלה, "שלח לי את מי שנשמתו קשורה בשלי. תן לי לחוות שמחה של בית, של שייכות, של ביטחון. אני כבר מוכנה."
ביום הילולה של התנא הקדוש רבי יונתן בן עוזיאל, שמרבים לפקוד את קברו בעמוקה בבקשה לזיווג הגון, רחל תעמוד ותתפלל. לא רק בשביל עצמה. גם בשביל מאות ואלפי בנות כמותה, שבלב טהור מחכות, מקוות — ולפעמים גם שותקות בבדידותן.
כי כל בת ישראל ראויה לבית חם. לתקווה. לשותפות. לאור.
רוצים לשלוח שם לתפילה ביום ההילולא של רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה? לחצו כאן
שלוחי ועד הרבנים יעתירו עבורך במקום המסוגל לישועות, עם שטר ההתחייבות המרגש עליו חתומים גדולי ישראל שליט"א.
