בעיצומה של מערכה גורלית על עתיד העם היהודי בארץ הקודש, בחרו היום שופטי בית המשפט העליון לפתוח חזית נוספת, אכזרית לא פחות: חזית נגד המקרר והבית של המשפחה החרדית.
בהחלטה שערורייתית שנודף ממנה ריח חריף של רדיפה מתוכננת, הרכב השופטים – המשנה לנשיא נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף – הציב אולטימטום דורסני לממשלה להטיל סנקציות כלכליות על לומדי התורה בתוך שבועות ספורים. "בחלוף כחצי שנה, שבה לא נעשו פעולות לקיום הוראות החוק וליישום פסק הדין נאלצים אנו להידרש לכך", כתב סולברג, כשהוא מסמן בדם קר את הדרך לרעב ולמצוקה בבתי האברכים.
הפסיקה הנוכחית היא מסמך של דורסנות שיפוטית המכוון היישר לבטן הרכה של המגזר. השופטים דורשים כי בתוך 21 יום בלבד תתקבל החלטה שתמנע מזוגות צעירים חרדים את הזכות הבסיסית לקורת גג בתוכניות "מחיר מטרה", ותבטל את סבסוד מעונות היום – המעטפת האחרונה שמאפשרת לאמהות חרדיות לצאת לעבודה.
השופט סולברג, קבע כי "המרחק בין מצב הדברים הרגיל והמקובל לבין מצב הדברים הנוכחי – בלתי ניתן לגישור", כשהוא רומז בבוטות כי זכויותיהם של החרדים אינן שוות לאלו של יתר האזרחים.
אך שיא הרשע בהחלטה מסתתר באזהרה המופנית לשרי הממשלה: אל תנסו לעזור. השופטים חסמו מראש כל אפשרות לסיוע חלופי למשפחות הנאנקות, בקובעם כי "יצירת ערוצי מימון עוקפים עומדת בניגוד להוראות פסק הדין, וחותרת באופן ישיר תחת חובתה של הממשלה".
לא מדובר רק בדיור ומעונות; על הכוונת נמצאות גם ההנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית, עליהן נדרשים השרים לתת דין וחשבון בתוך 35 יום. השופטים אף הביעו זעזוע מכך שנתוני האכיפה נגד "משתמטים" נמוכים מדי, ותהו מדוע אין מספיק מעצרים בתוככי בני ברק ומאה שערים.
השופטים הביעו זעם על הנתונים שהוצגו בפניהם, לפיהם למרות שחלקם של החרדים בקרב המוגדרים כ"משתמטים" עומד על כ-80%, הרי שבפועל, המשטרה והפרקליטות כמעט ולא פועלות נגדם במישור הפלילי. השופט סולברג וחבריו להרכב הגדירו את הנתונים כ"מטרידים מאוד" ודרשו מהמדינה להגיש בתוך 35 יום הודעה מעדכנת שתפרט את "הצעדים שננקטו לתיקון המצב".
השופטים תמהו מדוע רק אחוזים בודדים מהמשתמטים נעצרים או מועמדים לדין, ורמזו בבוטות כי על המשטרה לפשוט על הישיבות והבתים. "אין זו הפעם הראשונה, גם לא השנייה, שבה אנו מצויים בתרחיש של הצהרות כלליות", כתבו השופטים בביטול כלפי טענות המדינה על קשיים באכיפה, והבהירו כי הם מצפים לראות "קידום ממשי של הטיפול בסוגיה" – במילים פשוטות: יותר ניידות בבני ברק, יותר מעצרים ויותר כתבי אישום נגד בני עלייה.
