תושבי מודיעין עילית והסביבה התכנסו לזכרו של הרה״ח ר׳ יצחק דונט ז״ל, אשר השיב נשמתו לבוראו ביום י״ג בניסן תשפ״ו, והוא בן ע״ד שנים. בבית הכנסת נועם ה׳ בשכונת גרין פארק בעיר – שם שימש מיום הקמתו ועד יומו האחרון כגבאי מסור, בעל קורא מומחה ושליח ציבור מופלא – התקיימה עצרת הספד בהשתתפות בני משפחה, רבנים ותושבי העיר. המנוח ז״ל היה מהדמויות המרכזיות בבית הכנסת, שייף עייל ושייף נפיק, משכים ומעריב תמידין כסדרן, איש אמת, מאיר פנים לכל אדם ואהוב על כל מכריו.
רב בית הכנסת, הגאון רבי ישראל גרטנר שליט״א, עמד בדבריו על דמותו המיוחדת והזכיר את דברי חז״ל: "הקובע מקום לתפילתו – אלוקי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים עליו: אי עניו אי חסיד". לדבריו, ר׳ יצחק ז״ל גילם הנהגה זו בפועל, בקביעות מופלאה לתפילה במשך עשרות שנים, מתוך ענווה ושמחת הלב. מרא דאתרא גרין פארק, הגאון רבי ליפא ליוש שליט״א, הדגיש את מידותיו הנעלות ואת התרחקותו מכל שמץ של מחלוקת, וסיפר כי דרכו הייתה לומר תמיד: "הכול בסדר גמור ואין לי טענות" – גם במצבים מורכבים. גיסו, מגיד המישרים הרב יחזקאל יונגרייס שליט״א, ציין כי אילו היה המנוח נשאל, היה מבקש שלא ירבו לדבר בשבחו, אך בוודאי היה מסכים לעורר את הציבור להתחזק בכוונה בתפילה ובבין אדם לחברו – תחומים שבהם הצטיין במיוחד.
לצד תפקידיו הציבוריים, פעל ר' יצחק ז"ל מאחורי הקלעים של עולם הספר התורני. הרב דוד מצגר שליט"א, מרבני מכון ירושלים, הרחיב על מסירותו רבת השנים למלאכת הקודש של עריכת והעמדת ספרים. במשך כ-30 שנה עסק בהקלדת כתבי יד תורניים, פענוחם ועימודם, כאשר עבד במכון ירושלים (לשעבר "האינציקלופדיה התלמודית" – מכון "יד הרב הרצוג"). בדבריו הדגיש כי כל מלאכה שהגיעה לידיו נעשתה בדייקנות מופלאה, ביראת שמים ובתחושת שליחות עמוקה, ללא כל תלונה – גם כאשר הייתה מורכבת וקשה במיוחד.
בנו, הרב שמעון שליט״א, דיבר בשם המשפחה וציין כי חייו של אביו היו מלאים בעשייה שקטה אך עמוקה למען בית הכנסת והציבור. הוא הזכיר את דברי הגמרא "יתנו עידיהם ויצדקו", ואמר כי המקום עצמו – ארון הקודש, הבימה ושולחנות בית הכנסת מעידים על מסירותו הרבה. עוד הדגיש כי אביו חי כל ימיו מתוך שאיפה אחת: "היטב בעיני ה׳", תוך הסתכלות בעין טובה על כל אדם, בכל זמן ובכל דבר, המחשבה על הזולת, המידות הענווה והרוגע, עד שהיו ששאלו אם אבא פעם בחייו כעס. המנוח ז״ל היה עובד ה׳ בצניעות ובפשטות, שקד על התורה והרבה בתפילה, זאת לאחר שלפני כשנתיים וחצי חלה בלוקמיה, ולאחר טיפולים ממושכים החלים ושב לאיתנו. ביום י״ג בניסן, בבוקר בדיקת חמץ, התמוטט בביתו מדום לב והשיב את נשמתו ליוצרה, כשהוא מותיר אחריו דור ישרים מבורך ההולכים בדרכו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
