מלבד ההוראה הנחרצת בעל פה של רבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א לחברי הכנסת, הוא הפנה אליהם מכתב בכתב ידו. דברים שנכתבו בדם הלב ונחרטו בציפורן שמיר כציון דרך לדורות, זעק בדיו ובדם ליבו: "אין לנו אמון יותר בנתניהו. נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות. צריך לפעול לפיזור הכנסת בהקדם. המושג 'גוש' אינו קיים מבחינתנו יותר".
רבינו מרן שליט"א ועמו מרן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, התנהלו עד כה באורך רוח וכך גם הורו לשלוחי דרבנן חברי הכנסת לפעול. אבל לעיתים אורך הנשימה הופך להיות אסמתי, כאשר מדובר בחוסר אמינות מוחלט. קואליציה היא לעולם תן וקח. מתברר, שלא כך אצל נתניהו. נכון, אמת היא לא דרישה מקצועית בפוליטיקה, התכונה הזו איננה ברשימת הכישורים הנדרשים לקבלה לעבודה הזו. אבל כשהבטחות חוזרות ונשנות נכתבות רק על הקרח ומוכנסות לשמירה בתנור טורבו שפועל על שלוש מאות מעלות, תם עידן השקר מכיוון אחד והגיע רגע האמת של עולם התורה. לאורך כל הקדנציה הנוכחית קיבלו כל השותפות הקואליציוניות את מה שהובטח להן. אף מפלגה לא נותרה כשחצי תאוותה בידה. רק בנושא שהוא ציפור הנפש של העם היהודי כולו, התברר כי רה"מ המכונה ע"י רבים כ"קוסם", אינו אלא להטוטן, שאין לו אפילו יכולות מספיקות בתוך מפלגתו שלו.
זה לא שמשהו חדש, אבל בהוראת מרן ורבנן עיני העדה שליט"א, נהגו חברי הכנסת באחריות סופר מופלגת. עיני העדה שליט"א התחשבו בסיבות כמו "שעת מלחמה", גם כשמבחינת ראש הממשלה וסובביו ומסובביו, זו לא היתה סיבה אלא תירוץ. הח"כים החרדים העניקו לנתניהו ולקואליציה שלו חבל הצלה פעם אחר פעם.
אבל כשהתברר מעבר לכל ספק שראש הממשלה מתעתע ואיננו מתכוון כלל להתייצב מול בוחריו כמי שהעניק חוק גיוס שמסדיר את מעמדם של לומדי התורה, כשגם בעין היה ניתן לראות שלא איכפת לו מהגזירות הדרקוניות והרדיפות האכזריות המוטלות על מי שמגינים על הארץ בתורתם שהיא המגנא ומצלא ובלעדיה אי אפשר לנהל שום מלחמה, כשהתברר שהביטחון האמיתי של העם בישראל לא בראש מעייניו, אי אפשר היה שלא להבהיר: "אין לנו אמון יותר בנתניהו" – ורבינו מרן שליט"א הבהיר לחברי הכנסת כי הוא אומר להם את הדברים אחרי הרבה מחשבה אך זה מוחלט אצלו: "נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות. צריך לפעול לפיזור הכנסת בהקדם. המושג 'גוש' אינו קיים מבחינתנו יותר".
נבהיר: שלוחי דרבנן נשלחו לפרלמנט הישראלי כדי לדאוג לתורה וקיומה ובעיקר ללומדי התורה המסולאים מפז. לא בגלל ימין פוליטי, ולא בגלל שמאל. אנחנו לא ימין ולא שמאל, אלא תורה ודעת תורה, כפי שהביע אותה נחרצות רבינו מרן שליט"א. אנחנו לא שייכים לגוש הימין, ולא שיתפנו פעולה אלא לטובת מטרה אחת: תורה ולומדי תורה.
ואם הגוש לא מסוגל להסדיר את מעמדם של לומדי תורה, אם האימון ברה"מ התפוגג, אם בכל הקשור לפוליטיקה יהיה קשה לקנות ממנו רכב משומש, אם שותפים שאכלו מלוא פיהם הישגים והטבות וברגע האמת אינם מוכנים להיות כגוש אחד גם אם לא בלב אחד למען מי שהם החמצן שזורם בעורקיהם וזכות קיומם היחידי הוא בני הישיבות, אם אי האמת של ראש הגוש היא פתולוגיה, אז צריך לפוגג את הגוש ולהוציא אותו, בלי להעביר לבדיקה פתולוגית במעבדה כי הדיאגנוזה ידועה. וגם חברי הגוש האחרים חייבים להפנים, הפוליטיקה היא דבר עגול. לכל היום יש מחר שבו מגישים שטרי חובה לפירעון וספרי זכרונות נפתחים.
נחדד: הפריימריז בליכוד אינו דאגה שלנו, ולא אנחנו צריכים לשלם את המחיר. המאבקים מול ההשתלטות האנטי דמוקרטית של הרשות השופטת על הרשות המחוקקת שבאמצעותם מנסים אנשי נתניהו לספסר ברגשות הח"כים החרדים ולסחוט את שותפותם, מאבקים חשובים ככל שיהיו, לא חשובים כמו חירותם הרוחנית של אלה שתורתם אומנותם שיוכלו ללמוד לא בארץ גזירה ורדיפות. בפרט כשכותבי ההיסטוריה של המאבקים האלה מתעדים כיצד נתניהו היה ה"ממלכתי" ומגן בית המשפט שמנע את הרפורמה המשפטית, כשזה לא היה "משתלם" לו.
בהוראת רבינו מרן שליט"א "נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות". באופן מעשי "צריך לפעול לפיזור הכנסת בהקדם. המושג 'גוש' אינו קיים מבחינתנו יותר", זו הוראה! אין לתת בלי לקבל את המינימום שקיומי גם להם. אין יותר הבטחות בלי לקיים. "משה אמת ותורתו אמת" בהתנגשות חזיתית מול פוליטיקת השקר. עולם התורה הוא לפני הכל. עולם התורה הוא השיקול היחיד. כי עולם התורה והישיבות זה הכל וזאת התורה לא תהא מוחלפת.
הטור מתפרסם הבוקר ב'יתד נאמן'
