חודש: יולי 2024

רשות מקרקעי ישראל אישרה פתרונות דיור לבעלי מקצועות רפואה במרכז השיקום הלמסלי, העתיד להיפתח בבית המרכז רפואי צפון . מדובר על מהלך משלים לתכנון הרחבת בית החולים המקודם  ע"י רשות מקרקעי ישראל.  ההחלטה שאושרה נועדה למשוך כח אדם רפואי-שיקומי ממרכז הארץ אל הצפון ואל מרכז הלמסלי, המוקם בימים אלה ועתיד להעניק שירות לכ-1.5 מיליון ישראלים תושבי הצפון. המרכז החדש  יקום  במטרה לצמצם את הפערים בשירותי רפואה בין המרכז לפריפריה אשר צפויים עוד להחריף נוכח המלחמה והתגברות הצרכים לטיפול בחולים הזקוקים לשיקום נפשי ופיזי.

המהלך מחולק לשני מסלולים. מסלול ראשון בו יוקצו למועצה האזורית מגרשים ללא תמורה  להקמתמספר מקבצי קראווילות במרחב הכפרי, בייעוד מגורים.  .הקצאת המגרשים תהיה זמנית למשך 5 שנים (עם אפשרות חידוש ל-5 שנים נוספות), כאמור  ללא תשלום. פתרון זה יסייע בקליטת צוות רפואי ומשפחותיהם באופן מיידי ויאפשר להם להתחיל את עבודתם במרכז השיקום החדש.

מסלול שני בו תוקצה הקרקע לבניית קבע לבעלי מקצועות רפואה שיבחרו לעבור ולהתיישב באזור. הקצאת המגרשים תבוצע .לתקופה בת 49 שנים. הקצאת המגרשים תבוצע מול המנהלת של משרד הבריאות. פתרון זה יאפשר לבעלי המקצועות הרפואיים להקים בית קבע באזור, ויהווה תמריץ משמעותי להצטרפותם לצוות המרכז.

מנהל מרכז רפואי צפון ד"ר נועם יהודאי: "מרכז שיקום הלמסלי הוא ארוע משנה מציאות עבור הצפון, במיוחד בתקופה זו בה כל כך הרבה חיילים זקוקים לשיקום. זהו בית החולים השיקומי הראשון בצפון והוא יספק מאות מקומות עבודה חדשים לתושבי האזור. הסיוע של רמ"י הוא קריטי על מנת שנוכל לגייס צוותי רפואה מיומנים שיבואו לכאן מהמרכז. קיים  מחסור גדול באנשי מקצוע בתחום השיקום ושיתוף הפעולה הזה, כמו גם עם אשכול כנרת-עמקים, הרשויות המקומיות במרחב ומשרדי ממשלה נוספים, הוא המפתח להצלחה שלנו. אני מודה למנכ"ל רמ"י ינקי קווינט, לצוות מרחב הצפון הגברת הילה בלוטרייך וליאור כהן פטרר שהובילו את עבודת המטה שהייתה בסיס להחלטת ההנהלה."

ההחלטה לאשר פתרונות דיור אלה התקבלה לאור:

• המחסור החמור ברופאים ובבעלי מקצועות בריאות בפריפריה, ובפרט בצפון הארץ.
• הצורך הדחוף בהקמת מרכז שיקום איכותי במרחב הצפוני, שישרת את צורכי חיילים ואזרחים.
• הפוטנציאל של מרכז השיקום הלמסלי להוות מנוע צמיחה כלכלי וחברתי במרחב כולו.

ברשות מציינים כי פתרונות הדיור המאושרים יסייעו למשוך צוות רפואי איכותי למרכז השיקום הלמסלי ולספק שירותי שיקום ברמה גבוהה לחיילים ולאזרחים במרחב הצפוני.

הקמת מרכז השיקום הלמסלי הינה צעד משמעותי לקידום בריאות הציבור בצפון הארץ. הרשות תמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים על מנת להבטיח שהמרכז יוקם ויפעל בצורה מיטבית.

בסיום עבודת מטה מקצועית, מפרסם היום א' (30.6) המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור את טיוטת מדיניות האסדרה הסביבתית של חומרי ה-PFAS בתעשייה.

חומרי PFAS הם כימיקלים תעשייתיים שאינם מתפרקים בסביבה ומצטברים ברקמות בעלי חיים. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי הצטברות חומרי PFAS בגוף האדם עלולה לגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול.

בשנים האחרונות עלתה המודעות ברחבי העולם לזיהום הסביבתי והבריאותי של כימיקלים מקבוצת Per and PolyFluoroAlkyl Substances, הכוללת יותר מ-4,700 חומרים. חומרי PFAS נמצאו במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה שמהם שותים מיליוני בני אדם ואף גם בגוף האדם. בתקופה האחרונה, גם במי התהום בישראל נמצאו מזהמים אלו בבדיקות שערך משרד הבריאות ב-13% מקידוחי מי השתיה שנבדקו (41 מתוך 322 קידוחים שנבדקו). 3 קידוחים נסגרו עקב חריגה מתקן מי שתייה נוכחי, לפחות 10 קידוחים נוספים יסגרו בשנת 2026 עקב חריגה מתקן מי שתייה עתידי.

השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, כאשר הזיהום מתרחש מתשטיפים של אימונים ובדיקות של מערכות הקצף שחלחלו למי התהום.

כדי למנוע היווצרות נזקים סביבתיים ובריאותיים משימוש בחומרי PFAS הכין המשרד להגנת הסביבה מדיניות, התואמת את מדיניות האיחוד האירופי, הכוללת את המרכיבים הבאים אשר ייושמו במסגרת ההיתרים הסביבתיים אותם מעניק המשרד:

1.         מניעה והפחתה של פליטות והעברות של תרכובות PFAS לרבות החלפה או צמצום השימוש בחומרים המכילים תרכובות PFAS.

2.         דרישות לתחזוקה ובקרה של ציוד המכיל חומרי PFAS.

3.         טיפול בפסולת PFAS.

4.         חובות דיגום וניטור תרכובות PFAS בשפכי תעשייה.

לצד פרסום טיוטת המדיניות להערות לציבור, מפרסם המשרד להגנת הסביבה דוח ממצאי PFAS בשפכי תעשייה, קולחי ובוצות מט"שים, נחלים, ותשטיפי מטמנות שנערך בין השנים 2021 ל- 2023.

עיקרי ממצאי הדוח הם:

שפכי תעשייה: ב-82% מהמפעלים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS – הדיגומים בוצעו במפעלים שהיה חשד לגילוי הכימיקלים (24 מפעלים מתוך 29). בכל מפעלי הזיקוק והפטרוכימיה נמצאו תרכובות PFAS ובריכוז גבוה יותר משאר המפעלים. תרכובות PFAS נמצאו גם בשפכי מפעלים לייצור דטרגנטים, ייצור דשנים, ייצור ממסים, ייצור נייר, טיפול בפסולת מסוכנת ושפכי מחנות צבא.

מקור ה-PFAS העיקרי הוא משימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS עבור חוות דלקים. אך קיים גם שימוש בתרכובות PFAS בתהליכי ייצור במגזרים תעשייתיים שונים כגון כימיה, ייצור נייר, ייצור דשנים, טיפול פני שטח של מתכות ומעגלים מודפסים. תרכובות ה-PFAS בשפכי התעשייה מגיעות להשקיה חקלאית, לנחל או לים.

קולחי ובוצות מט"שים: ב-57% מהמט"שים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (13 מט"שים מתוך 23). המט"שים שבהם נמדדו הריכוזים הגבוהים ביותר של PFAS הם נתב"ג, אשדוד ושפד"ן.

בגרמניה קיים ערך סף מרבי של 0.1 מ"ג/ק"ג חומר יבש, לסך תרכובות PFAS בבוצת מט"ש המיועדת לשימוש חקלאי. בבוצת נתב"ג, שפד"ן ואשדוד סך תרכובות ה-PFAS גבוה מערך סף זה. מקור ה-PFAS הוא מהשפכים המוזרמים למט"ש. תרכובות ה-PFAS אינן מטופלות ועוברות לקולחין או לבוצה המיועדים לשימוש חקלאי.

נחלים: ב-50% מהנחלים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (4 נחלים מתוך 8). תקן מי השתייה העתידי יעמוד על סך תרכובות PFAS של 0.1 µg/L . 3 נחלים אשר עוברים את התקן: קישון (פי 340 מהתקן), סעדיה (פי 60 מהתקן) ולכיש (פי 4 מהתקן). בנחל חדרה נמדד ריכוז נמוך יותר מערך זה ובנחלים – אלכסנדר, ירקון, חברון (באר שבע) ונעמן לא התגלו תרכובות PFAS.

הריכוזים שנמדדו במוצא הנחלים (אסטואר) גבוהים משמעותית מהריכוזים שנמדדו במעלה הנחלים, ככל הנראה עקב הזרמת קולחי מפעלים ומט"שים במוצא הנחלים.

תשטיפי מטמנות פסולת מעורבת: ב-80% מתשטיפי המטמנות שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (4 מטמנות מתוך 5). התשטיפים בהן נמדדו ריכוזים גבוהים של PFAS הם ממטמנת אפעה, דודאים וחרובית. ברוב המטמנות התשטיפים מועברים לבריכת אידוי או מתקן אידוי במטמנה ולא מוזרמים לביוב. מקור ה-PFAS הוא מהפסולת המגיעה למטמנות הכוללת פסולת ממקור ביתי ותעשייתי.

דרך ההתמודדות המרכזית להפחתת זיהום שמקורו ב-PFAS היא מניעה במקור. מטרת פרסום טיוטת המדיניות על ידי המשרד להגנת הסביבה היא לצמצם את היקף השימוש בחומרים המכילים PFAS, לבצע תחזוקה ובקרה של ציוד המכיל חומרי PFAS, טיפול בפסולת PFAS וכן ביצוע דיגום וניטור של תרכובות PFAS בשפכי תעשייה. פעולות אלה ימנעו את הגעת מזהם זה לזרמים השונים כפי שהתגלה בדיגומים שבוצעו.

אנטישמיות בוטה והסתה שמשפיעה: חברת המועצה מ'ישראל ביתנו', דיאנה גיוס זרקה חפצים על חבר המועצה מאגודת ישראל, שמחה בונים ברוידא. למרות המעשה החמור שעשתה, היא לא הורחקה מהדיון.

ראש עיריית ערד יאיר מעיין מסר כי "הערב נחצה קו אדום מסוכן מאוד שבו העזה חברת מועצה להשליך חפץ כנגד חבר מועצה אחר. מגנה בתוקף את חברת המועצה דיאנה גיטיס מערד ביתנו שתקפה באלימות את חבר המועצה מיהדות התורה באמצע דיון לאישור צו הארנונה של עיריית ערד".

לדבריו, "לא נקבל שום אלימות מאף אדם. בערד ננהג בכבוד וסובלנות עם כל אדם. מצפה מחברי מועצה שיהיו דוגמא חיובית לתושבי עירם ולא יעזו לחצות קו אדום של אלימות בדיון דמוקרטי. אין מקום לאלימות במדינה דמוקרטית".