חודש: אפריל 2026

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חולל היום (שלישי) סערה מדינית כאשר חשף בחשבון ה-truth social שלו כי הרפובליקה האסלאמית נמצאת על סף שבירה תחת הלחץ המסיבי שמפעילה וושינגטון. הנשיא שיתף את עוקביו בפנייה הדרמטית שהגיעה מטהרן וכתב: "איראן הודיעה לנו כעת שהם במצב של קריסה ומבקשים שנפתח את הורמוז בהקדם בזמן שהם מנסים להבין את המצב בהנהגה שלהם – ואני מאמין שהם יוכלו לעשות זאת". דברים אלו מגיעים על רקע המצור הימי המתהדק, שנראה כי נותן את אותותיו באופן אנוש על יכולת העמידות של המשטר.

למרות סימני המצוקה המובהקים מצד טהראן, נראה כי בבית הלבן לא ממהרים לאמץ כל הצעה להפסקת הלחץ. ברשת CNN דווח מוקדם יותר כי הנשיא טראמפ "לא מרוצה" מההצעה האחרונה שהניחה איראן על השולחן לסיום המלחמה. לפי הדיווח ברשת החדשות האמריקנית, הנשיא "הבהיר את עמדתו במהלך ישיבה אתמול עם בכירי מערכת הביטחון הלאומי", כאשר אחד הגורמים שצוטטו ציין כי טראמפ אינו צפוי לקבל את המתווה הנוכחי. הסיבה המרכזית לקו הנוקשה שמוביל הנשיא היא העובדה שההצעה האיראנית נעדרת התייחסות כלשהי לסוגיית הגרעין, מה שנחשב בוושינגטון לקו אדום.

במערכת הביטחון האמריקנית מביטים בדאגה לא רק על ההצעות המדיניות, אלא גם על המתרחש בתוך מסדרונות השלטון בטהרן. גורמים רשמיים ציינו כי קיים חשש מהפילוג הפנימי בתוך המשטר ומחוסר הבהירות המוחלט בנוגע לזהות הגורם המחזיק בסמכות לקבל החלטות גורליות על הסכם עתידי. להערכת אותם גורמים, קבלת הצעה שאינה כוללת את פירוק פרויקט הגרעין תפגע קשות במנוף הלחץ הייחודי שנבנה מול איראן, ובתום הפגישה הביטחונית שנערכה אתמול נותר חוסר ודאות לגבי צעדיו הבאים של הנשיא.

החנק הכלכלי מקבל ביטוי מוחשי בנתונים טכניים המצביעים על חוסר יכולת של האיראנים להתמודד עם עודפי הנפט שאינם נמכרים. בסוכנות הידיעות בלומברג פורסם כי בשל המצור הימי, יכולת אחסון הנפט של איראן הגיעה לקצה. על פי נתוני חברת המעקב Kpler שהובאו בדיווח, איראן נותרה עם קיבולת אחסון לפחות מ-22 ימים עבור נפט שאינו בשימוש. הסגר האמריקני האפקטיבי על הנמלים הוביל למצב בו הנפט מצטבר במהירות, ואם קצב הייצור הנוכחי לא ייעצר או שהמצור לא יוסר, מחסני האחסון של המשטר צפויים להתמלא לחלוטין בתוך שבועות בודדים, מה שישתק כליל את ענף הייצוא המרכזי של המדינה.

לאחר שמבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את דוח המבקר על מחדל המשילות בנגב, שר הביטחון לאומי הגיב לאחר הפרסום במתקפה חריפה כנגד הממצאים וקבע כי "כבר כעת ברור: מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב".

לדברי השר, "המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם- אלו הם נתוני האמת על המהפכה שמוביל השר בן גביר בנגב". השר הציג שורה של נתונים המעידים לשיטתו על שינוי משמעותי במצב הביטחוני והמשילותי באזור, וציין בראש ובראשונה את המאמץ לחימוש אזרחים: "מחזירים את הביטחון האישי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים. מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום".

בנוגע לכוח האדם המשטרתי בדרום, מדגישים בלשכת השר כי ישנו נתון של "יותר שוטרים בשטח: עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום. מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום. (המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים)".

עוד מצביעים במשרד לביטחון לאומי על הקמת מערך הכוננות האזרחי שהתרחב ללא היכר: "כיתות כוננות – ב 2022 – 2 כיתות כוננות רק בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים (ביחד) והיום 74 כיתות כוננות ו 892 מתנדבים". השר התייחס גם לסוגיית האכיפה וההרתעה מול המגזר הבדואי וציין כי מתבצעת "החזרת המשילות והריבונות: עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים. מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום".

גולת הכותרת בתגובת השר היתה המאבק בפשיעה החמורה ובגביית דמי החסות, שם לדבריו נרשם "מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן: זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום". השר בן גביר חתם את תגובתו בהבהרה חד משמעית לפיה "מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים- העובדות מדברות בעד עצמן. ממשיכים להחזיר את הביטחון והמשילות לנגב!".

דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (שלישי), מציג תמונת מצב קשה ומטרידה של אובדן המשילות והביטחון האישי באזור הנגב. מהנתונים עולה כי למרות החלטות ממשלה קודמות, המציאות בשטח רק הולכת ומחמירה, כאשר תושבי הדרום ניצבים חסרי אונים מול גלי פשיעה גואה. המבקר מדגיש כי הפערים בין הצהרות הממשלה לבין היישום בפועל יצרו ואקום מסוכן, שבו ארגוני פשיעה ועבריינים מקומיים מרימים ראש באין מפריע.

המציאות הביטחונית ביישובי הדרום ובכבישי הנגב הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור כוחות האכיפה המצומצמים. על פי דוח מבקר המדינה, קיימת עלייה משמעותית בעבירות הנשק, הפרוטקשן והאלימות בכבישים, בעוד שתחושת הביטחון של האזרחים נמצאת בשפל היסטורי. המבקר לא חוסך בביקורת על משרדי הממשלה השונים ועל המשטרה, ומציין כי התקציבים שהובטחו לחיזוק המשילות לא חלחלו ברובם לתוצאות ממשיות בשטח, מה שמותיר את הנגב כ"חצר אחורית" של מדינת ישראל.

במהלך ביקוריו בנגב ופגישותיו עם ראשי רשויות ותושבים, שמע המבקר עדויות ממקור ראשון על הפקרות יומיומית. המבקר אנגלמן התייחס לממצאים החמורים ואמר: "הנתונים המוצגים בדוח הם תמרור אזהרה בוהק לממשלת ישראל. המשילות בנגב אינה רק עניין של סדר ציבורי, היא מבחן לריבונות המדינה. לא ייתכן שתושבי הדרום יפחדו לנסוע בכבישים או להקים עסקים בגלל איומי פרוטקשן. על הממשלה לעבור מדיבורים למעשים, להקצות את המשאבים הנדרשים ולחזק את נוכחות המשטרה והאכיפה באופן מיידי כדי להחזיר את הביטחון לתושבים".

מעבר לסוגיית הביטחון, הדוח נוגע גם בכשלים האזרחיים ובחוסר התיאום בין הגופים האמונים על פיתוח הנגב והסדרת ההתיישבות הבדואית. היעדר אכיפה בתחום הבנייה הבלתי חוקית והשתלטות על קרקעות מדינה מחריפים את תחושת האנרכיה באזור. המבקר קורא לתוכנית לאומית רב-מערכתית שתשלב אכיפה חסרת פשרות לצד השקעה בתשתיות ובחינוך, מתוך הבנה שחוסנה של המדינה נמדד ביכולתה להחיל את חוקיה בכל חלקי הארץ באופן שווה.

לצד סוגיית הפשיעה, הדוח מציף גם ממצאים ביטחוניים חריגים סביב בסיס חיל האוויר בנבטים. על אף ביקורות קודמות, נמצא כי חלק מהליקויים לא תוקנו, ובסביבת הבסיס עדיין מתרחשות תופעות כמו רעיית צאן סמוך לגדר, פגיעה באמצעי ההגנה והגעה של אזרחים לאזורי קרבה רגישים. במקביל, חלה עלייה באירועי ירי בסמוך לבסיס ואף זליגה של ירי לשטחו, כאשר באחד המקרים נפגעה כנף של מטוס.

עוד עולה כי קיימת גישה כמעט חופשית לאזורים סמוכים לבסיס, מצב שמאפשר תצפית על פעילות מבצעית ועלול לפגוע בביטחון המידע. מקרה חמור נוסף שנחשף הוא הגשת כתב אישום ביולי 2025 נגד תושבת הפזורה, שלפי החשד עמדה בקשר עם גורמי מודיעין איראניים ואספה מידע על פעילות הבסיס, כולל תיעוד המראות של מטוסי קרב במסגרת מבצע "עם כלביא". בנוסף, מציין הדוח תופעה חדשה ומדאיגה במיוחד שלא נרשמה בעבר – חדירת רחפנים לשטח הבסיס, מה שעלול לשאת השלכות ביטחוניות ואסטרטגיות משמעותיות.

בימים האחרונים מתמודדים לוחמי צה"ל הפועלים בדרום לבנון עם עליית מדרגה מדאיגה באיום הרחפנים של חיזבאללה. רק במהלך ארבעים ושמונה השעות האחרונות נרשמו שלוש תקריות קשות שבהן רחפני נפץ פגעו בכוחות בשטח, אירועים שהובילו את מערכת הביטחון לפתוח במרוץ נגד הזמן למציאת מענה טכנולוגי ומבצעי שיגן על הלוחמים. במסגרת המאמץ הקדחתני, הוצא "קול קורא" דחוף לכל התעשיות הביטחוניות בישראל במטרה להאיץ פיתוח פתרונות מהירים שיוכלו להיפרס בשטח בטווח זמן קצר.

הקושי המרכזי שעימו מתמודדים הצוותים המיוחדים בצה"ל נובע מהשימוש הגובר ברחפנים מסוג "חדש-ישן" – רחפני נפץ המופעלים באמצעות סיב אופטי. מדובר בכבל פיזי המקשר בין המפעיל לכלי הטיס, טכנולוגיה פשוטה יחסית שהפכה נפוצה בשדות הקרב של אוקראינה, אך היא מציבה אתגר אדיר למערכות ההגנה המערביות.

כפי שפורסם היום בחדשות 12 על ידי הכתב הצבאי ניר דבורי, צוות מיוחד בצבא, שהוקם לפני כמה שבועות, בוחן כיצד ניתן להגן מפניו על הכוחות המתמרנים. האתגר הגדול הוא להתמודד עם רחפן נפץ מסוג חדש-ישן – כזה שנשלט בידי סיב אופטי (ממש כבל פיזי). זה כלי פשוט וקטן (נפוץ במלחמה באוקראינה), אבל דווקא בגלל זה הוא קשה מאוד לגילוי וליירוט.

ההבדל בין סוגי האיומים הוא קריטי להבנת המצוקה בשטח. בעוד שרחפנים אלחוטיים פולטים תדרי רדיו שקל לאתר ולשבש באמצעות לוחמה אלקטרונית (ל"א), רחפן הסיב האופטי חסין כמעט לחלוטין בפני אמצעי חסימה אלו. על פי הדיווח בחדשות 12, "יש כיום בעולם שני סוגים של רחפני נפץ: מלבד רחפן הסיב-האופטי, יש רחפן שנשלט באופן אלחוטי, על ידי תדר רדיו. שאותו קל לזהות באמצעות לוחמה אלקטורנית, ומכאן גם פשוט יותר לשבש את פעולתו וליירט אותו. לגבי הגילוי והיירוט של רחפן-הסיב, בכל העולם כרגע אין פתרון טוב, אך הצוות של צה"ל החל למצוא מענה לבעיה".

בצה"ל חותרים ליצירת מעטפת הגנה רב-שכבתית שתתמקד בשלושה צירים: גילוי, שיבוש ויירוט. בתחום הגילוי, האתגר הוא להעניק לכוח בתנועה יכולת התרעה דומה לזו של "צבע אדום" בעורף. לצורך כך נבחנת האפשרות להצטייד במכ"מים אקוסטיים קלים שהחיילים יישאו על גופם, לצד אמצעים אופטיים מתקדמים שינסו לזהות את הכלי לפני הפגיעה.

מכיוון שהכוחות אינם סטטיים לרוב, הרבה יותר קשה לגלות ולהתריע מפני איומים, בשונה מאיומים של טילים לעבר ערים. בצה"ל בוחנים אפשרות של הכנסת מכ"מים אקוסטיים קלים שהכוחות נושאים עליהם כדי לסייע בגילוי הרחפנים. זאת ועוד, שוקלים שימוש באמצעים אופטיים שונים. הכוונה בצבא היא לייצר מעין מערכת 'צבע אדום' לכוחות בשטח, כדי לתת להם כמה שניות להתכונן לפני נפילת הרחפן.

מכיוון שרחפן הסיב מסוגל לטוס למרחק של עד 15 ק"מ ללא תלות בתקשורת אלחוטית, יכולת השיבוש האלקטרוני הופכת ללא רלוונטית. בשל כך, הצבא בוחן פתרונות פיזיים וטקטיים פשוטים יותר. "שיבוש: רחפן הסיב מחובר לחוט, ומסוגל לטוס עד מרחק של 15 ק"מ. בגלל שהוא מחובר לחוט, יכולת השיבוש כמעט לא קיימת. בכל זאת, בצה"ל שוקלים לתת לכוחות בשטח רשתות שייפרסו מעל המגננים, ובאמצעות זה לבלום כל רחפן שמתקרב לזה. עוד אפשרות זה לנסות ככל הניתן שהכוחות לא יהיו גלויים בשטח.

בשלב היירוט הסופי, צה"ל כבר עושה שימוש במערכות כמו כוונת ה"פגיון" המותקנת על נשק אישי, אך הצורך במענה רחב יותר הוביל לבחינת שימוש ברובי שוטגאן, המפזרים כדוריות וקלים יותר לפגיעה בכלי טיס קטנים וזריזים. עם זאת, בצה"ל מבהירים כי מדובר בקו הגנה אחרון בלבד.

בנוסף על כך, בצבא שוקלים לצייד את הכוחות גם ברובי שוטגאן, כלי נשק שיותר קל לו ליירט רחפן. נוסף על כך, יש כבר בשימוש מבצעי כוונת אופטית שנקראת 'פגיון': היא מונחת על הנשק האישי, ננעלת על המטרה – ועוזרת לדייק בפגיעה. הבעיה בפתרונות הללו שהם פתרונות של הרגע האחרון, ואינם יכולים לעמוד לבדם".

איחוד האמירויות, אחת מיצואניות הנפט הגדולות והמשפיעות בעולם, הודיעה על פרישה מיידית מארגון OPEC החל מיום שישי הקרוב.

הצעד הדרמטי, שפורסם בסוכנות הידיעות האמירותית הרשמית (WAM), מסיים חברות של למעלה מחמישים שנה בקרטל הנפט העוצמתי. בהודעה הרשמית נכתב כי "ההחלטה התקבלה לאחר שאיחוד האמירויות בחנה את מדיניות האנרגיה שלה, באופן שיאפשר את תרומתה לצרכי השוק העולמי, במיוחד לאחר האירועים האחרונים באזור וחסימת מיצר הורמוז, מה שמשפיע על הביקוש וההיצע בשוק". מדובר בשינוי אסטרטגי מהותי עבור המדינה שהייתה חלק בלתי נפרד מהארגון מאז 1971, ומי שחבה במידה רבה את עושרה העצום לאותם קרטלים שהוקמו בשנות ה-60 כדי לשלוט ביד רמה על מחירי הנפט העולמיים.

ההחלטה אינה רק הצהרת כוונות כלכלית, אלא מהלך שמשקף חזון חדש ועצמאי של נסיכויות המפרץ. לפי הדיווח ב-WAM, המהלך נעשה "באופן העומד בקנה אחד עם החזון האסטרטגי והכלכלי ארוך הטווח, ופיתוח שוק האנרגיה של האמירויות, כולל האצת ההשקעה בהפקה המקומית לאנרגיה", וכן "באופן המבסס את מחויבותה כמקור אחראי ומהימן שצופה פני עתיד שווקי האנרגיה העולמיים". למעשה, היציאה מהארגון מאפשרת לאמירויות להגדיל את מכסות ייצוא הנפט שלה ללא הכבלים והמגבלות שהטיל עליה הארגון, צעד שעשוי להוביל לירידת מחירים גלובלית מחד, ולהגדלת רווחיה האישיים של המדינה מאידך. פרשנים מעריכים כי מעבר לשיקול הכספי, מדובר בצעד פוליטי המאותת על אכזבה עמוקה משיתוף הפעולה עם מדינות האזור, ובעיקר עם סעודיה המובילה את הארגון, על רקע אירועי המלחמה מול איראן.

התמונה מתבהרת עוד יותר לנוכח דבריו של שר האנרגיה האמירותי, סוהייל אל-מזרועי, שאמר לסוכנות הידיעות 'רויטרס' כי העזיבה של איחוד האמירויות את OPEC ו-OPEC+ "נותנת לאיחוד האמירויות גמישות, היות שאין לה יותר מחויבויות תחת הקבוצה הזו". אל-מזרועי אף חשף טפח מהמתיחות הדיפלומטית כשציין כי איחוד האמירויות לא התייעצה באופן ישיר במדינות אחרות לפני קבלת ההחלטה, "גם לא בסעודיה", שאיתה האמירויות הסתכסכה בחודשים האחרונים, גם אם כלפי חוץ הושגה הודנה בין הצדדים.

הניתוק החד הזה מקרטל הנפט, שהוקם במקור על ידי מדינות כמו ערב הסעודית, רוסיה ועיראק כדי לתאם את קצב ההפקה, מסמן את תחילתו של עידן חדש שבו האמירויות מבקשת לבסס את מעמדה כשחקנית עצמאית, תוך שהיא מנצלת את יכולות ההפקה המרשימות שלה כדי להשפיע על השוק העולמי ולחזק את קשריה האסטרטגיים עם המערב. בתוך כך, מדובר בניצחון עבור הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, בשל העובדה שאיחוד האמירויות תוכל להגדיל משמעותית את הפקת הנפט בתחומה, ובכך לנסות לאזן את שוק האנרגיה ומחירי החביות שעלו בשל המתיחות במפרץ.

משרד הבינוי והשיכון נדרש להקפיא ולדחות את הגרלות "מחיר מטרה". המהלך הדרמטי מגיע כתוצאה ישירה של פסיקת בג"ץ המחוצפת מתחילת השבוע, לפיה יש לשלול מהציבור החרדי הטבות שונות שניתנו לו כל עוד לא מיושם פסק הדין המחייב את המדינה לממש את חוק הגיוס.

המשמעות הכלכלית המיידית של פסק הדין הינה עצירה מוחלטת של תוכניות הדיור המוזלות, כאשר בתוך כשבועיים וחצי תצטרך מועצת מקרקעי ישראל להחליט באיזה אופן יותנו ההנחות בדיור לציבור החרדי אל מול הסדרת המצב החוקי מול צה"ל, וזאת בהמשך להנחיה ברוח זו שהוצאה על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה.

החלטת בג"ץ שלשום התקבלה במסגרת דיון במספר עתירות שדרשו לחייב את המדינה לאכוף את חוק הגיוס על הציבור החרדי, תוך טענה כי המדינה לא מיישמת את פסק הדין מנובמבר 2025 שהורה על גיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית בתוך חודש וחצי.

הרכב השופטים בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף קבעו כי "פסק הדין אינו מקוים, ולפיכך יש לשלול מהציבור החרדי שורה של הטבות שהוא מקבל מהמדינה, וזאת עד למועד שבו המדינה תגבש מדיניות גיוס ואכיפה על ציבור זה".

במסגרת הסנקציות הכלכליות שהוטלו, נכללה הוראה מפורשת למועצת מקרקעי ישראל להתכנס עד לאמצע החודש הבא ולקבוע תנאים חדשים להשתתפות בהגרלות. על פי חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, המצב הקיים מחייב את הקפאת ההגרלות עד למימוש מלא של פסק הדין, מה שמותיר משפחות רבות בחוסר ודאות מוחלט לגבי הסיכוי להגיע לדירה.

תכונה והתרגשות עצומה בחצרות הקודש לקראת יום ל"ג בעומר הקרוב, כאשר גם השנה המהפכה התורנית של מיזם "איתכנשו" – מבית ארגון "אור הרשב"י" – הופכת לחלק בלתי נפרד ממעמדי ההדלקה המרכזיים. עשרות חצרות קודש, מהגדולות והמשפיעות ביותר, כבר הודיעו כי בשיא מעמד ההדלקה, לעיני אלפי החסידים, יערכו האדמו"רים את סיום ספר הזוהר הקדוש שנלמד במסגרת המסלול המיוחד.

כחלק מההיערכות הלוגיסטית והרוחנית לקראת ימי ההילולא, עלו בימים האחרונים ראשי ארגון "אור הרשב"י" למעונו של כ"ק אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א. האדמו"ר, הידוע בקשרו העמוק לתורת התנא האלוקי וליום ההילולא במירון, קיבל את ראשי הארגון בחביבות יוצאת דופן ובמאור פנים.

במהלך המפגש הוצגו בפני האדמו"ר נתוני ההצטרפות המדהימים של אלפי לומדים חדשים למעגל לימוד הזוהר היומי, וכן הפירוט של עשרות מעמדי הסיום שייערכו בערב ל"ג בעומר. האדמו"ר הביע קורת רוח מרובה מהיקף הפעילות ובירך בחום את ראשי הארגון ואת אלפי הלומדים, כשהוא מדגיש את החשיבות של לימוד הזוהר דווקא בדורנו ככלי להגנה וישועה לעם ישראל.

מיזם "איתכנשו" חולל בשנים האחרונות שינוי דרמטי במפת הלימוד בעולם התורה והחסידות. התוכנית, המאפשרת לכל יהודי לסיים את ספר הזוהר הקדוש בתוך שלוש שנים בלימוד יומי של דף או עמוד, הפכה למצרך מבוקש בכל היכלי התורה.

השיא, כאמור, יירשם בל"ג בעומר הקרוב: תחת הכותרת "איתכנשו", יערכו עשרות חסידויות בראשות האדמו"רים שליט"א את סיום הזוהר בשעת ההדלקה, ברגעים הנשגבים ביותר של היום. מדובר ברגעים היסטוריים בהם עשרות אלפי חסידים יכריזו יחד "הדרן עלך ספר הזוהר", מתוך תחושת חיבור עמוקה לתורתו של רשב"י במקום ובזמן הכי קרובים אליו.

בארגון "אור הרשב"י" מסכמים בסיפוק את ההיערכות: "אנו רואים עין בעין איך הציבור צמא למזון הרוחני הזה. העובדה שגדולי ישראל והאדמו"רים נותנים חסות ומובילים את הסיומים בשיא המעמדים הנשגבים, מוכיחה שלימוד הזוהר הוא כבר מזמן לא נחלת יחידים, אלא קניין הרבים. אנו ערוכים לקלוט עוד אלפי מצטרפים חדשים לקראת המחזור הבא, ומזמינים את כל מי שרוצה להתחבר למעיין החיים של התנא האלוקי".

בימים הקרובים צפויים להתפרסם המקומות והזמנים המדויקים של עשרות מעמדי הסיום ברחבי הארץ, שיאפשרו לכל אחד להיות חלק מההיסטוריה התורנית שנכתבת בימים אלו.

שר החוץ גדעון סער קיים היום (שלישי) פגישה מדינית חשובה במשרד החוץ בירושלים עם שר החוץ של סרביה, מרקו דג׳וריץ׳, במסגרת דיאלוג אסטרטגי בין המדינות בהשתתפות גורמי ביטחון ומודיעין.

במסיבת עיתונאים משותפת שקיימו השניים לאחר מכן, בחר סער להתייחס בנחרצות להפרות הפסקת האש האחרונות מצד חיזבאללה ולניסיונות הארגון לקבע כללי משחק חדשים-ישנים בגבול הצפון. סער הבהיר כי ישראל לא תסבול את הניסיונות של שלוחת הטרור האיראנית לשחזר את מה שכינה "עידן המשוואות" של תקופת חסן נסראללה. "זה לא הולך לקרות", הצהיר סער, "אותן משוואות עברו מן העולם יחד עם נסראללה עצמו".

במהלך דבריו הציג שר החוץ תיעודים מטלטלים של אמצעי לחימה שאיתרו כוחות צה"ל בדרום לבנון, הממחישים כיצד הפך חיזבאללה את הקו הקדמי כולו למבצר טרור תת-קרקעי ועל-קרקעי. סער חשף כי הנשקים נמצאו במרחק של קילומטרים ספורים מגבול ישראל, חלקם הגדול בתוך אתרים רגישים כמו בתי ספר ובתים פרטיים של אזרחים לבנונים. הוא מתח ביקורת חריפה על ממשלת לבנון, שלדבריו לא נתנה מענה הולם לאיום הזה ואפשרה לאיראן להשתלט דה-פקטו על ריבונותה. סער ציין כי המאמצים המוגבלים שנקטה ממשלת לבנון התמקדו רק בשטחים פתוחים, בעוד שבבונקרים ובמחסני האמל"ח שבתוך היישובים לא בוצע שום טיפול.

לצד האזהרות, סער השאיר פתח מסוים לאופק מדיני, בציינו כי המשא ומתן הישיר מול לבנון הוא חשוב ויכול להוביל לעתיד שונה וטוב יותר לשני העמים. עם זאת, הוא הציב תנאי ברור: על ממשלת לבנון לנקוט בצעדים פרקטיים ונועזים להשבת הריבונות שלה מידי איראן וחיזבאללה, כולל טיפול בציוד הצבאי ובמקורות המימון של הארגון.

כוחות חטיבה 226, הפועלים תחת פיקוד אוגדה 146, ממשיכים בפעילות מבצעית ענפה דרומית לקו ההגנה הקדמי בדרום לבנון, במטרה להסיר איומים על יישובי הצפון וכוחות הביטחון.

במהלך היממה האחרונה, איתרו ותקפו לוחמי החטיבה שורה של מטרות צבאיות של ארגון הטרור חיזבאללה, בהן מחסן אמצעי לחימה גדול, עמדות נ"ט מאוימות, עמדות תצפית חולשות ומבנים ששימשו את מחבלי הארגון כבסיסי יציאה לקידום והוצאה לפועל של מתווי טרור. התשתיות שהושמדו היוו חלק מרכזי במערך ההגנה וההתקפה שחיזבאללה ניסה לשמר במרחב הסמוך לגבול.

במקביל לפעילות מעל פני השטח, כוחות ההנדסה של האוגדה השמידו תוואי תת-קרקעי משמעותי שחשף חיזבאללה במרחב. לוחמי חטיבה 226 איתרו במהלך הסריקות פיר תת-קרקעי נוסף שהוביל לתשתיות הלחימה של הארגון, וכן עמדות נ"ט מוכנות ומטעני חבלה רבים שהוטמנו בשטח במטרה לפגוע בכוחות צה"ל. הפעילות ההנדסית והקרקעית המדויקת מובילה לפירוק שיטתי של "ערי הטרור" שבנה חיזבאללה לאורך השנים סמוך לגבול ישראל.

לצד ההישגים המבצעיים, האירועים בשטח מעידים על הפרה בוטה ומתמשכת של הבנות הפסקת האש על ידי חיזבאללה. אתמול (ראשון) שיגר ארגון הטרור מספר רחפני נפץ לעבר לוחמי צה"ל הפועלים במרחב דרומית לקו ההגנה. הרחפנים התפוצצו בסמוך לכוחות, ובחסדי שמיים האירוע הסתיים ללא נפגעים בנפש.

מפלגת "ישר!" בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ממשיכה לבנות את שורותיה לקראת הבחירות הקרובות, והיום (שלישי) הכריזה על הצטרפותו של הכלכלן הבכיר שאול מרידור לרשימה.

מרידור, בן 49, מביא עמו ניסיון מקצועי של למעלה משני עשורים במוקדי קבלת ההחלטות הרגישים ביותר בישראל, החל מאגף התקציבים באוצר, דרך תפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה ועד למינויו כראש אגף התקציבים בשנת 2017. מרידור זכור בציבור בעיקר בשל התפטרותו המהדהדת בשנת 2020, לאחר שיצא חוצץ נגד לחצים פוליטיים לאישור החלטות תקציביות ללא תהליך מקצועי, שלדבריו פגעו באינטרס הציבורי.

איזנקוט קיבל את פניו של מרידור בחום וציין כי הצטרפותו היא בשורה גדולה למי שמאמין בהנהגה מקצועית ואחראית. "שאול מכיר לעומק את הכשלים שנבנו בכלכלה הישראלית ועמד במשך שנים מול ניסיונות לפגוע בה", אמר איזנקוט, והוסיף כי יחד הם יובילו תוכנית כלכלית שבמרכזה יעמדו האזרחים המשרתים והעובדים.

מרידור, ששימש בשנים האחרונות כסמנכ"ל כספים בחברת ההייטק "לייטריקס", הסביר את החלטתו לחזור למגרש הפוליטי דווקא עכשיו. "אחרי השנים האחרונות ובעיקר מאז השבעה באוקטובר, הבנתי שהזמן לשבת ביציע נגמר", הצהיר מרידור. הוא שיבח את מנהיגותו של איזנקוט, אותו הכיר עוד מימיהם המשותפים כרמטכ"ל וכראש אגף תקציבים, ותיאר אותו כ"אסטרטג קר רוח בעל עמוד שדרה מוסרי".

למפלגה הצטרפו עד כה השרים לשעבר מתן כהנא ואורית פרקש הכהן.

הסערה סביב בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים מקבלת היום (שלישי) תפנית חדשה. השר עמיחי אליהו, שהגיש את חוות דעתו מטעם הממשלה למחלקת החנינות, התייחס לסוגייה בראיון לרשת ב' וביקש לעשות סדר בפרסומים האחרונים.

לדברי אליהו, הפרסום ב'ניו יורק טיימס' לפיו הנשיא הרצוג החליט שלא להעניק חנינה אינו מדויק. אליהו חשף כי בשיחות שקיים עם מקורבי הנשיא הובהר לו כי הרצוג אינו דוחה את הבקשה, אלא מבקש פסק זמן לצורך ניסיונות תיווך ופשרה בין הצדדים, ורק אם אלו ייכשלו – תיבחן האופציה של חנינה נשיאותית.

השר אליהו תקף בחריפות את עמדת מחלקת החנינות, שטענה כי נתניהו כלל לא הגיש בקשת חנינה רשמית מכיוון שלא נלוותה אליה הודאה באשמה. "העמדה הזו לא נכונה עובדתית ולא נכונה משפטית, וגם בית הנשיא לא מקבל אותה", הדגיש אליהו. לדבריו, הנשיא הרצוג מכיר בכך שבקשת חנינה הונחה על שולחנו, אך הוא מעדיף למצות קודם לכן ערוץ של הסדר טיעון מוסכם. אליהו ציין כי בבית הנשיא ביקשו תקופה של כבועיים (אם כי לא נקבו במועד מדויק) כדי לנסות ולהגיע לפשרה שתייתר את הצורך בצעד השנוי במחלוקת של חנינה לפני פסק דין.

בית הנשיא אישר רשמית את הדיווח המקורי לפיו הרצוג מעדיף בשלב זה את נתיב התיווך. "נכון למצות מהלך של הסדר בין הצדדים לפני הדיון על החנינה", נמסר מהמשכן. משמעות הדברים היא שהנשיא מנסה למעשה לייצר "נתיב עוקף" למשפט נתניהו שימנע את הצורך בהכרעה שיפוטית או בחנינה חד-צדדית, מהלך שעלול לעורר סערה ציבורית.