חודש: יוני 2026

במשטרה נשמעת הערב (חמישי) ביקורת חריגה וחריפה כלפי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בעקבות החלטתו לקיים דיון דחוף בנושא השימוש ברימוני הלם במהלך פיזור הפגנות. הרקע למחלוקת הוא האירועים האחרונים בכביש 4 במהלך הפגנת חרדים והטענות לאלימות שוטרים כלפי המפגינים.

בדיווח ב-i24 תקפו קצינים במשטרה את המהלך וטענו כי הם נדרשים לשאת באחריות להחלטות הדרג המדיני. אחד הקצינים אמר: ״זורקים אותנו למסילה בגלל שבן גביר זעם, אני לא זוכר שהוא שכשהושלכו רימונים בקפלן הוא זעם ככה. פתאום נוח לגלגל את כל האחריות לשוטרים בשטח? אנחנו לוקחים צעד אחורה, מי שרוצה לפנות בכוח, שיעשה את זה בעצמו״.

בהמשך הדברים נשמעה גם אמירה חריפה נוספת מצד גורמים במשטרה: ״מבחינתנו שיעצרו את המדינה״. לדבריהם, קיימת תחושה של אכיפה לא שוויונית בשטח, כאשר ״כשמדובר בחרדים אסור להשתמש באלות, בפרשים או ברימוני הלם״.

מן העבר השני, השר בן גביר התייחס לאירועים זמן קצר לאחר תחילת ההפגנה והבהיר כי בכוונתו לבחון מחדש את הנהלים. לדבריו: ״לאחרונה התגברו אירועים שבהם נעשה שימוש ברימוני הלם מול אוכלוסייה אזרחית שלא על פי הנהלים, ולכן אקיים על כך דיון דחוף בנושא, על מנת לוודא שהשימוש ברימוני הלם יעשה רק במקרים חריגים ובהתאם לנהלי המשטרה. אם השימוש לא יוגבל למקרים אלו, לא יהיו רימוני הלם במשטרה״.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס הערב (חמישי) את הקבינט המצומצם, זאת כחלק מקרב הבלימה מול וושינגטון בנושאי חופש הפעולה בלבנון ועל אזור החיץ. על פי דיווח בחדשות I24, בירושלים מודאגים מאוד מהממשמש ובא בטקס החתימה בז'נבה, ומבהירים נחרצות: "לא נצא מרצועת הביטחון".

בדיון צפויים ראש הממשלה, שרי הקבינט ובכירי מערכת הביטחון לנסות ולגבש מענה לנקודה הדחופה ביותר שעל הפרק – שימור חופש הפעולה הצבאי בלבנון והמשך השליטה באזור החיץ. גורם ישראלי הודה במורכבות המצב: "אנחנו מנסים להשפיע, לא בטוח שזה יעזור". בירושלים שוררת אי-ודאות סביב עמדתו המדויקת של הנשיא טראמפ, שכן עד כה המאמצים לשנות את נוסח ההבנות לא הניבו את התוצאה המבוקשת. נתניהו עצמו חזר והבהיר כי "לא נצא מרצועת הביטחון כל עוד צורכי הביטחון מחייבים זאת".

בתוך כך, צה"ל פרסם היום את מפת פריסת הכוחות בלבנון, מהלך שבירושלים מפרשים כהצהרת כוונות ברורה לגבי הנוכחות בשטח. עם זאת, התמונה המדינית מורכבת ביותר, שכן בשבועות האחרונים גם האמריקנים תמכו בדרישה האיראנית לנסיגה ישראלית, בטענה שאם ישראל לא הצליחה לפתור את הבעיה בלבנון בשנתיים וחצי האחרונות, יש צורך בפתרון אחר. גורם מדיני ציין בנושא זה: "בסופו של דבר מי שמחליט הוא הנשיא".

בנוסף לסוגיית לבנון, הקבינט צפוי לעסוק במציאות האסטרטגית החדשה מול איראן, המשתקמת כעת במסגרת ההסכם. התבטאויותיו של טראמפ מאתמול, שרמזו על זכותה של איראן להחזיק בטילים בליסטיים, עוררו דאגה כבדה בירושלים. גורמים המעורים בפרטים הבהירו כי "ישראל לא יכולה לחיות לצד איום כזה", וכי המערכת הביטחונית נערכת לסבבי לחימה נוספים מול איראן, גם בתרחיש שבו ארצות הברית לא תהיה חלק פעיל במערכה.

מאחורי הקלעים של היחסים בין ישראל לארצות הברית מתנהלים בימים האחרונים מאמצים אינטנסיביים להרגעת המתיחות מול הממשל האמריקני. ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל מול הבית הלבן בניסיון להבהיר כי התבטאויותיהם של שרים בקבינט נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אינן משקפות את עמדת הממשלה או את עמדתו האישית.

על פי דיווח שפורסם בכאן חדשות, המהלך של נתניהו הגיע על רקע ביקורת חריגה וחריפה מצד סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די ואנס, שהעביר מסר תקיף לישראל ואף הזהיר מפני פגיעה ביחסים עם בעלת הברית המרכזית שלה.

במהלך תדרוך בבית הלבן תקף ואנס את ההתבטאויות שנשמעו בישראל ואמר: "לו אני הייתי שר בישראל – לא הייתי תוקף את בעל הברית היחיד שיש לי בעולם".

סגן הנשיא הדגיש את היקף הסיוע האמריקני לישראל מאז פרוץ מלחמת "שאגת הארי" וציין כי שני שלישים מהנשק שהגן על ישראל "פותח בארצות הברית ומומן על ידי משלם המסים האמריקני". לדבריו, "מי שחושב שהבעיה של ישראל היא דונלד טראמפ – צריך להתעורר".

ואנס הוסיף כי הקשר בין וושינגטון לירושלים נותר הדוק וכי מתקיימות שיחות תכופות בין הצדדים. "אנחנו מדברים עם ביבי וחברי ממשלת ישראל כמעט מדי יום, וכי טראמפ היה מאוד ברור בכך שהוא לא מונע מישראל את זכותה להגנה עצמית". עם זאת הדגיש כי "הישראלים, כמו כל הצדדים, חייבים לכבד את תהליך השלום הזה".

במקביל, הנשיא טראמפ פרסם הודעה ברשת Truth Social ובה חזר על מחויבות הממשל לקידום היציבות באזור. הנשיא כתב: "ארצות הברית מחויבת לשלום, ואנו מעודדים את כל הגורמים במזרח התיכון להמשיך במחויבותם ולאפשר למשא ומתן שלנו להתפתח בצורה יפה".

בהמשך ההודעה התייחס טראמפ גם למצב הביטחוני באזור ולהשלכות הכלכליות של ההתפתחויות האחרונות. "השווקים אוהבים את מה שקורה – מחירי הנפט יורדים משמעותית והמניות עולות בחדות. אנו מצפים להפסקת אש מלאה בכל החזיתות, כולל בלבנון, בין חיזבאללה לישראל. תודה על תשומת הלב לעניין זה!".

גרינלנד, האי העצום הממוקם בנקודה אסטרטגית בין צפון אמריקה לאירופה, הפך בשנים האחרונות למוקד של מאמץ אמריקאי חסר תקדים, רשמי ובלתי רשמי, במטרה לעצב את עתידו תחת הנהגתו של דונלד טראמפ. מה שהחל כהתבטאויות שנתפסו כגחמה, דוגמת הצהרותיו של טראמפ על רצונו "לקנות את גרינלנד", התפתח למדיניות רב-שכבתית הכוללת דיפלומטיה, לחץ כלכלי ופעילות מודיעינית.

תחקיר מקיף שפורסם במגזין ה"ניו יורקר" חושף כיצד המהלכים האמריקאיים אינם מוגבלים רק לאי הקפוא. על פי הדיווח, גורמים בממשל בחנו במהלך דיונים פנימיים רעיונות רדיקליים בנוגע לעיצוב מחדש של המרחב האמריקאי.

על פי התחקיר, השפעת הממשל מנוהלת על ידי קבוצת יועצים ואנשי עסקים בעלי אינטרסים משותפים בביטחון אנרגטי ובמשאבי טבע. אלו מקדמים "אסטרטגיית חדירה רכה", הכוללת השקעות בתשתיות וחיזוק קשרים עם פוליטיקאים מקומיים במטרה לעודד עצמאות מהשלטון הדני. הניסיונות הללו עוררו דאגה עמוקה בקופנהגן, שרואה בכך ערעור על ריבונותה, וכן תסיסה בקרב תושבי גרינלנד, החלוקים בדעתם בין פוטנציאל לעושר כלכלי לבין חשש מאובדן הריבונות.

בממשל טראמפ לא הסתפקו בלחצים כלכליים ודיפלומטיים. בכירים לשעבר ציינו כי בשיחות סגורות עלתה האפשרות לשימוש בכוח צבאי במצבי קיצון, דיסוננס שיוצר מתח חריף מול דנמרק, בעלת ברית רשמית בנאט"ו. בקרב מדינות הברית נשמעו אזהרות כי עצם העלאת האפשרות לשינוי גבולות כופה פוגעת באמון הבינלאומי ובסדר העולמי.

התחקיר מעיד על שינוי עמוק בתפיסת מדיניות החוץ של ארצות הברית, שמעדיפה כעת גישה פרגמטית-כוחנית על פני בריתות ארוכות טווח. גרינלנד משמשת כיום מבחן ליכולת האמריקאית להפעיל השפעה גלובלית בעולם משתנה, כאשר הגבולות המסורתיים בין יוזמות פרטיות למדיניות רשמית מטשטשים. בעוד הממשל ממשיך בתוכניותיו, נותרת השאלה האם מדובר במהלך אסטרטגי לגיטימי או בתחילתו של עידן חדש שבו ריבונות המדינות עומדת למבחן תמידי.

דרמה מדינית משמעותית מתרחשת בצמרת השלטון באיראן, כאשר המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי הודיע על אישור נוסח הסכם מזכר ההבנות מול ארצות הברית. ההחלטה התקבלה ביום שבת האחרון, אז הורה ח'אמנאי ליושב ראש הפרלמנט, מוחמד-באקר קאליבאף, להעביר את ההסכם להצבעה במועצה העליונה לביטחון לאומי, שאישרה אותו לבסוף למרות התנגדותם של חברים מהזרם הנוקשה.

על פי דיווח הניו יורק טיימס, התהליך לווה במתח ביטחוני רב. ביום ראשון, בעקבות תקיפה ישראלית בדאחיה, הוצבו טילים על משגרים לאורך הגבול המערבי של איראן והוצאה הוראה להתחיל בשיגור לישראל סביב השעה 01:00 בלילה. בכירים בטהראן הביעו זעם רב ואף הודיעו למתווכים הקטארים על כוונתם להקפיא את החתימה על ההסכם, אך הקטארים הזהירו כי תקיפה שכזו רק תשרת את מתנגדי ההסכם ותוביל לאובדן סבלנותו של הנשיא טראמפ.

בתוך ההנהגה האיראנית ניטש ויכוח פנימי עז. בעוד הנשיא פזשכיאן, עראקצ'י וקאליבאף טענו כי ישראל מנסה לגרור את איראן למלכודת שתוביל להסלמה ולקריסת ההסכם, נרשמו ניסיונות מצד טהראן להכניס שינויים של הרגע האחרון בנוסח, שנתקלו בסירוב מוחלט מצד המתווכים.

לאחר אישור ההסכם, פרסם מוג'תבא ח'אמנאי הודעה רשמית בה התייחס להשתלשלות העניינים: "כפי שנודע לכם, נחתם מזכר הבנות בין נשיאי איראן וארה"ב. בדרך להגעה לשלב זה השקיעו האחראים לנושא מאמצים רבים מתוך דאגה ומתוך כוונה טובה, וכמובן שהיה זה נשיא ארה"ב שמתוך מצוקה השתמש במגוון מנופים כדי לקדם עניין זה".

ח'אמנאי הוסיף וחשף את עמדתו המורכבת: "לי, באופן עקרוני, הייתה עמדה אחרת, אך לנוכח ההתחייבות שנתן הנשיא הנכבד, בתפקידו כראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, בשמו ובשם יתר חברי המועצה, לשמירה על זכויות העם האיראני וחזית ההתנגדות, ולאחר שהצהיר כי הוא מקבל על עצמו את האחריות לכך – אישרתי זאת. הוא גם הדגיש שאם הצד האמריקני ינסה לדרוש דרישות מופרזות, הם לא ייכנעו להן".

בסיום דבריו הציב ח'אמנאי את הציפיות לעתיד: "מרגע זה, אנו – כלומר אתם, העם הגאה, ואני, משרתכם הצנוע – נמתין למימוש התנאים שהוזכרו. אולם ברור כי המשא ומתן הישיר שיתקיים בעתיד לא יהיה בבחינת קבלת עמדת האויב".

בימים האחרונים החלה הקמתו של מרכז תמיכה לוגיסטי בצד הישראלי של מעבר כרם שלום, המהווה נדבך מרכזי במימוש "תוכנית השלום המקיפה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. המרכז מוקם על ידי מועצת השלום לעזה, וזאת חרף סירובו העקבי של חמאס להתפרק מנשק.

על פי דיווח ב-ynet, קצינים מטעם כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) כבר נחתו בישראל, ובקרוב צפויים להצטרף אליהם אלפי חיילים שישמשו כחיץ בין כוחות צה"ל לבין האזורים שיועברו לשליטת הוועדה הפלסטינית ברצועה. בראשית הדרך, הגיעו ויגיעו קצינים מארבע מדינות: קוסובו, מרוקו, קזחסטן ואלבניה, כאשר במקביל מתקיימים מגעים עם מדינות נוספות.

גורם בכיר במועצה הבהיר את המטרה: "הכוחות הזרים מתחילים להגיע, בינתיים במספרים מוגבלים. הגיעו כבר כוחות מקוסובו ובקרוב נראה עוד מדינות. זה מתקדם. המרכז הלוגיסטי בכרם שלום הוא לא הבסיס הסופי של ה-ISF, אלא תחנת מעבר לפני הכניסה לעזה". אותו גורם ציין כי מתקיימים מגעים לא ישירים עם חמאס בקהיר, אך המועצה בוחרת להתקדם בתוכנית ללא קשר לעמדת הארגון. "יש משא ומתן מתמשך ולא ישיר עם חמאס. לפני כמה ימים התקיימו בקהיר פגישות של מתווכים עם חמאס. דנים איך להתקדם, ובינתיים אנחנו מתקדמים שלב-שלב ללא קשר להסכמת חמאס".

באשר למערכת היחסים עם ישראל, הדגיש הגורם כי "פעילות הכוח מתואמת עם ישראל, לא נגדה. הסכמנו על תוכנית והכוח יבצע פעילות באזורים מוסכמים. החיילים ייכנסו ביחד עם נציגי הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית כדי לוודא שמחבלים ונשק לא נכנסים. זה חלק מהתהליך. גם הוועדה הטכנוקרטית תיכנס בקרוב לעזה".

בשלב הבא של התוכנית מתוכננת הכשרה מואצת של כוח שיטור פלסטיני מקומי. "מצד אחד יגיע כוח הייצוב לעזה, ומצד שני בשבועות הקרובים יחל אימון השוטרים הפלסטינים. אנחנו מדברים על כ-20 אלף שוטרים פלסטינים שהם לא חמאס. חמאס חלש ומבודד. הגנרל קיין הודיע בסנאט שאיראן לא מספקת תמיכה לשלוחותיה, גם לא לחמאס. ברור לנו שהם ינסו לעשות בעיות ולהשיג עוד הישגים, זה לא מפתיע כי זה חמאס.

ברור לנו שהם ינסו לעשות טריקים ויעמידו תנאים. אבל אנחנו יודעים שאין להם הבטחה מאיראן שיקבלו סיוע. יש על חמאס לחץ מאוד גדול מצד קטאר וטורקיה. המתווכים איתנו בלחץ על חמאס, לוחצים עליהם לקיים את ההתחייבויות לפירוק מנשק. אין להם תמיכה אזורית. אנחנו פועלים כרגע בהנחה שאין לנו הסכמה מחמאס. אם הם יסכימו זה מעולה, אבל גם אם לא אנחנו ממשיכים".

ההסכם המתגבש בין ארה"ב לטהראן מעורר מתיחות גלויה מצד ריאד, כאשר שר החוץ של סעודיה, הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד, מותח ביקורת חריפה על המתווה המסתמן לניהול מצר הורמוז, השר הסעודי תהה מדוע נדרש שינוי במציאות הביטחונית שהייתה יציבה עד פרוץ העימותים באזור.

וטען כי "האוניות עברו בחופשיות ולא הייתה כל בעיה ביטחונית או סביבתית. מדוע כעת, בעקבות העימות, עלינו לקבל מנגנון חדש וחסר תקדים שעומדים לכפות על המצרים האלה? זה לא הגיוני". מבחינתו של בן פרחאן, הדרך הנכונה לפתרון המשבר היא פשוטה ומתבקשת – חזרה למצב הסטטוס-קוו ששרר לפני פרוץ המלחמה, "ובכך לסיים את הסיפור".

הביקורת הסעודית נובעת בראש ובראשונה מחוסר אמון עמוק כלפי טהראן, אשר לטענת השר פגעה לא רק בסעודיה אלא בכל מדינות המפרץ. הנסיך הסביר כי "היא לא תקפה רק אותנו, אלא גם את כל מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי", דבר שהוביל לשחיקה משמעותית ביחסים.

בן פרחאן ציין כי לפני פרוץ המלחמה רשמו שתי המדינות התקדמות בשיקום היחסים לאחר שנים של נתק, אולם המצב הנוכחי טרף את הקלפים: "התהליך הזה רק החל לתפוס תאוצה, אך עכשיו חזרנו לאחור. עלינו לדון בשאלה כיצד נוכל לשקם את האמון ולהחיות מחדש את היחסים".

בסוגיית הנורמליזציה עם ישראל, השר הציג גישה מורכבת המשלבת הכרה בישראל כחלק בלתי נפרד מהמרחב יחד עם דרישה למענה לצד הפלסטיני. לדבריו, "ישראל היא חלק מהאזור הזה, ועל כן עליה להיות חלק מהשיח האזורי, אבל גם פלסטין היא חלק מהאזור הזה והם חייבים להיות חלק מהשיח. האם הישראלים מוכנים לקבל זאת? אם כן, לתחושתי זהו צעד בכיוון הנכון".

שר הביטחון ישראל כ״ץ התייחס בריאיון שקיים היום (חמישי) לערוץ 14 לסוגיית איראן, ליחסי ישראל וארצות הברית ולהתפתחויות האחרונות בזירה האזורית, והבהיר כי ישראל ערוכה לפעול באופן עצמאי מול האיומים הנשקפים מטהרן.

לדבריו, ישראל אינה זקוקה למעורבות צבאית אמריקנית ישירה כדי לפעול מול איראן. "ישראל ערוכה בכל רגע למבצע 'כחול לבן' באיראן", אמר כ"ץ והוסיף: "מעולם לא ביקשנו מארצות הברית להילחם איתנו בעזה, לבנון ובסוריה – אנחנו רק רוצים מעטפת דיפלומטית שתגן עלינו".

בהמשך הריאיון סקר שר הביטחון את הישגי המערכה שניהלה ישראל נגד איראן ושלוחותיה באזור, וטען כי המהלכים שבוצעו בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני חוללו שינוי משמעותי במאזן הכוחות במזרח התיכון. "אנחנו ניפצנו את כוחה של איראן, חיסלנו את מנהיג איראן, פגענו בהנהגה, במדעני הגרעין ובתשתיות. חיסלנו את תוכנית הגרעין של איראן וצריך לוודא עכשיו שהיא לא תחזור".

כ"ץ התייחס גם ליחסים עם הממשל האמריקני וציין כי ישראל זוכה להערכה מיוחדת בוושינגטון. "אתה יודע מה נשיא ארצות הברית אמר עלינו? הוא קרא לנו 'Model Ally'. חשוב להבין, אנחנו היחידים בעולם שהם מכנים אותם כך, כי אנחנו פעלנו כאן בעוצמה ותקפנו ביחד", הסביר שר הביטחון במהלך הריאיון.

בנוסף, השווה כ"ץ בין עמידתה של ישראל לצד ארצות הברית לבין התנהלותן של מדינות אחרות החברות בברית נאט״ו. "אף אחת ממדינות נאט"ו לא התייצבה לצידו למרות שהוא פנה אליהן. עובדה שהוא פנה אלינו – אנחנו היינו שם ונמצאים שם, גם בגלל האינטרס שלנו להסיר איומי השמדה וגם בגלל האינטרס של ארצות הברית".

בהמשך דבריו התייחס שר הביטחון למצב בסוריה ובלבנון, ודחה את האפשרות להסתמך על גורמי המורדים בסוריה ככוח מייצב באזור. כ"ץ תקף בחריפות את מנהיג המורדים אבו מוחמד אל-ג'ולאני ואמר כי ישראל אינה רואה בו שותף אפשרי. "ראינו מה הוא ניסה לעשות לדרוזים ומנענו זאת בכוח. שיישאר בסוריה ושלא יתעסק איתנו. אנחנו לא צריכים אותו שיסייע לנו בלבנון – אנחנו עושים את העבודה בעצמנו".

הדברים נאמרו על רקע הדיונים המתמשכים סביב ההתמודדות עם האיום האיראני והמשך המאבק של ישראל מול גורמי הטרור וההשפעה האיראנית ברחבי האזור, כאשר כ"ץ מבקש להדגיש כי ישראל שומרת לעצמה את היכולת לפעול באופן עצמאי בכל זירה שבה תידרש לכך.

רגע השיא של מסע קרן עולם התורה צפוי להתרחש בימים הקרובים, עם הגעתו של מנהיג עולם התורה, מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, לארצות הברית. ראש הישיבה ימריא במוצאי שבת מישראל לניו יורק, שם ישתתף בשורת מעמדים מרכזיים שיחתמו את מסע החיזוק והגיוס למען עולם התורה.

בקרב יהדות ארצות הברית, ובפרט בקהילות בניו יורק, מורגשת התרגשות רבה לקראת הביקור. המסע, הנערך בשבועיים האחרונים בהשתתפות גדולי ישראל ורבנים מובילים, הפך לאחד האירועים המשמעותיים של התקופה עבור עולם הישיבות ומוסדות התורה.

במהלך השבועות האחרונים נעדר מרן ראש הישיבה מהמסע, לאחר שנבצר ממנו להשתתף בשל שמחה משפחתית לרגל נישואי נכדתו. אולם בעקבות פניות ובקשות חוזרות ונשנות מצד ראשי הקהילות היהודיות בארצות הברית, נעתר ראש הישיבה להצטרף לשלב הסיום של המסע ולהשתתף במעמדי החתימה המיוחדים.

לפי התכנון, ישהה מרן ראש הישיבה בארצות הברית במשך כשלושה ימים בלבד במסגרת מסע בזק, שבמרכזו השתתפות במעמדים ההיסטוריים שיסכמו את פעילות קרן עולם התורה ויעמדו בסימן חיזוק עולם התורה והמשך התמיכה במוסדות התורה ברחבי העולם.

בקרב מארגני המסע ובקהילות היהודיות בארצות הברית רואים בהגעתו של הגרמ"ה הירש את גולת הכותרת של המסע כולו, וצופים השתתפות רחבה במעמדים שבהם ייטול חלק במהלך ביקורו הקצר.

מאות בחורי ואברכי ישיבת "באר התלמוד" התכנסו הערב מול שערי כלא 10 לעצרת זעקה ותפילה בעקבות מעצרו של בוגר הישיבה, הרב אביאל כהן מנתיבות.

את העצרת הוביל מרן ראש הישיבה רבי יהודה כהן, חבר מועצת חכמי התורה, שהגיע למקום מלווה בבנו, הגאון רבי חנוך כהן, ראש הישיבת "באר התלמוד". במהלך המעמד נשא ראש הישיבה דברים בפני המשתתפים, ובהמשך נאמרו פרקי סליחות ותפילות לשחרורו של העצור.

בעצרת השתתפו מאות תלמידי ובוגרי הישיבה לצד חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוני משריקי מש"ס, שהגיעו לחזק את המשתתפים ולעמוד מקרוב אחר ההתפתחויות. אלא שבעוד העצרת בעיצומה, התקבלה הבשורה המיוחלת, לאחר פעילות משפטית אינטנסיבית, הוחלט כי הרב אביאל כהן ישוחרר מחר מהכלא הצבאי.

את ההודעה על השחרור בישר למשתתפים ראש הישיבה, הגאון רבי חנוך כהן, ומיד עם היוודע הדבר הפכה עצרת הזעקה למעמד של שמחה והודיה. מאות הבחורים פצחו בשירה ובריקודים נלהבים מול שערי הכלא, כשהם מברכים על שחרורו הקרוב של בן הישיבה.

בארגון "עם קדוש" בירכו על ההחלטה ומסרו: "אנו מקבלים את הרב אביאל כהן בברכת 'ברוך מתיר אסורים'. נמשיך לעמוד לצד בני הישיבות והאברכים ולפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו למען עולם התורה, עד למציאת פתרון מלא וקבוע לסוגיית גיוס בני הישיבות".

משרד הבריאות פרסם בימים האחרונים נוהל היערכות מיוחד למערכת הבריאות, זאת בעקבות התפרצות נגיף האבולה במדינת קונגו והכרזת ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בין-לאומי. המטרה: למנוע חדירה של הנגיף לישראל או להכיל אירוע במידה ויתגלה חולה.

על פי מסמך שהגיע לידי אתר mako, ההנחיות החדשות קובעות רף מחמיר לניהול האירוע. אדם ששהה ב-21 הימים האחרונים בקונגו או באוגנדה, או שהיה במגע עם חולה חשוד או מאומת, ופיתח חום של 38 מעלות ומעלה – מוגדר כחשוד למחלה. במקרה כזה, עליו להיכנס לבידוד ביתי מיידי וליצור קשר עם מוקד "קול הבריאות" להמשך בירור.

לפי הנוהל, אין להגיע באופן עצמאי למוקדי חירום או לבתי חולים. הפינוי יבוצע אך ורק באמצעות מד"א ובתיאום מול חמ"ל הבריאות הלאומי. לצורך כך הוגדרו חמישה בתי חולים בלבד ברחבי הארץ כבעלי מוכנות לקליטת מקרים כאלה: איכילוב, שיבא, רמב"ם, סורוקה והדסה עין כרם. אלו בתי החולים שנמצאו כבעלי יכולות המעבדה ותנאי הבידוד הנדרשים לטיפול מורכב מסוג זה.

במקרה שחשוד יגיע בטעות לבית חולים אחר, ההנחיה היא לבודד אותו באופן מידי בחדר נפרד, להרחיק מלווים ולהימנע מביצוע בדיקות, למעט במצבים של טיפול מציל חיים. כל כניסה לחדר הבידוד מחייבת מיגון מלא של צוות רפואי מצומצם.

במשרד הבריאות מזכירים כי תקופת הדגירה של הנגיף נמשכת בין יומיים ל-21 ימים. במהלך תקופה זו, החולה אינו מדבק, וההדבקה מתרחשת רק לאחר הופעת התסמינים. אבולה נחשבת למחלה קטלנית במיוחד, עם שיעורי תמותה הנעים בין 25% ל-50%. נכון לעכשיו, ההתפרצות הנוכחית באפריקה גבתה את חייהם של מאות בני אדם, לצד עשרות מקרים נוספים במדינות השכנות.

בטקס חגיגי ומרשים שנערך אמש ביבנה נחנך "היכל ראובן" – אולם התצוגה החדש של חברת ארט יודאיקה, הנחשבת לחברת תשמישי הקדושה הגדולה בעולם. האולם החדש הוקם על ידי האחים ניר ואייל שרון כהוקרה לאביהם, ר' ראובן שרון הי"ו, ומצטרף לפעילותה הענפה של החברה, המשווקת כיום למעלה מ־5,000 פריטי יודאיקה ביותר מ־100 מדינות ברחבי העולם.

באירוע השתתפו הגאון רבי יעקב ישראל איפרגן שליט"א, הגאון רבי דוד אבוחצירא שליט"א, רב העיר יבנה, ראש העיר יבנה רועי גבאי, בעלי קבוצת פוד אפיל, ארט יודאיקה וארגל – האחים ניר ואייל שרון, מנכ"ל ארט יודאיקה רועי אקשטיין, סמנכ"ל החברה יואב אקשטיין, לצד בני משפחה, אנשי עסקים ואורחים רבים.

את הטקס הנחה איש התקשורת עודד מנשה, שסקר בפני המשתתפים את סיפור הקמת ההיכל החדש, את התפתחותה של ארט יודאיקה ואת תרומתה להפצת מוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

במעמד קביעת המזוזה התכבד הגאון רבי יעקב ישראל איפרגן שליט"א, המכונה "הרנטגן", לקבוע את המזוזה ולשאת דברים. בדבריו שיבח את פעילות החברה ואמר: "בארט יודאיקה זוכים לפאר ולרומם את מצוות ה' על ידי המעטפת היפה של 'זה א-לי ואנווהו'. אתם מעניקים למצוות ולתשמישי הקדושה את הכבוד וההדר הראויים להם, ובכך מוסיפים חיבור, אהבה והתרוממות בקיום המצוות בקרב עם ישראל."

בהמשך נערך מעמד הסרת הלוט מעל שלט "היכל ראובן", שבמהלכו נשא דברים רב העיר יבנה, הגאון רבי דוד אבוחצירא שליט"א. הרב עמד על השפעתה הרחבה של פעילות החברה ברחבי העולם ואמר: "היכל ראובן אינו נמצא רק כאן ביבנה. הוא נמצא בכל בית יהודי בעולם. אשריכם שזכיתם".

בדבריו שיבח הרב אבוחצירא את בני משפחת שרון ואת הנהלת החברה על פעילותם למען הפצת תשמישי קדושה והידור מצוות, וציין את תרומתם לחיזוק המסורת היהודית ולהעברתה לדורות הבאים.

ראש העיר יבנה, רועי גבאי, בירך את המשתתפים והדגיש את תרומת החברה לעיר ולכלכלה המקומית. "מרגש לחנוך היום את אולם התצוגה המרשים של ארט יודאיקה, עדות ליזמות, לצמיחה ולאמונה בדרך. אנו גאים שיותר ויותר עסקים בוחרים להתפתח ביבנה ובסביבה, ליצור מקומות עבודה והזדמנויות חדשות. אני מברך את בעלי החברה, ההנהלה והעובדים. תודה על האמון ועל היותכם חלק מהצמיחה לצד עיר של חכמה ובינה, מסורת והתחדשות, עיר הממשיכה לצמוח כאן מתוך חיבור בין שורשים עתיקים של סנהדרין ויצירה, עיצוב וחדשנות עכשווית. מי ייתן ועשייתכם תהיה מקור של הצלחה, השראה ושגשוג לעוד שנים רבות".

אייל שרון, מנכ"ל קבוצת פוד אפיל, שיתף את המשתתפים בחזון שהוביל את המשפחה בהשקעתה בחברה ואמר: "כאשר נכנסנו לארט יודאיקה, לא ראינו רק עסק, ראינו שליחות, אפשר למכור חנוכייה, ואפשר להדליק באמצעותה אור בבית. אנחנו לא מוכרים מוצרים. אנחנו שותפים לרגעים ולמסורת – ולכן כל כך מתאים שהאולם הזה יישא את השם של אבי ומורי 'היכל ראובן'."

בהמשך נשא דברים ניר שרון, סמנכ"ל קבוצת פוד אפיל, שפנה לאביו במילים מרגשות: "אבא, ההיכל הזה כולו לכבודך. אבל יותר מהיופי, מהיצירה ומהפאר שסביבנו – הוא מסמל את הדרך שלך. דרך של עשייה. דרך של נתינה. דרך של ענווה. דרך שלמדנו ממך ונמצאת בלב של כל אחד מאיתנו."

גם מנכ"ל ארט יודאיקה, רועי אקשטיין, סקר את הישגי החברה ואת יעדיה לשנים הבאות. "הגענו כיום לכ־5,000 מוצרים, ובכל שנה אנו מחדשים ומפתחים כ־1,500 נוספים. עבורנו, כל מוצר הוא חלק מהשליחות – לרגש, להדר את המסורת היהודית ולהביא את מוצרי ארט יודאיקה לכל קהילה יהודית בעולם".

חנוכת "היכל ראובן" מסמלת שלב נוסף בהתפתחותה של ארט יודאיקה, שהפכה בשנים האחרונות לאחת החברות המובילות בעולם בתחום תשמישי הקדושה והיודאיקה, וממשיכה להרחיב את פעילותה בקרב קהילות יהודיות בארץ ובעולם.

סערה סביב ניסיונותיה של עיריית רמת השרון לשנות את חוק העזר העירוני בנושא פתיחת עסקים בימי מנוחה. מנכ"ל משרד הפנים, ישראל אוזן, הבהיר במכתב חריף ששלח לעירייה כי עד שלא יאושר תיקון רשמי על ידי שר הפנים, החוק הקיים עומד בתוקפו ועל העירייה לפעול על פיו ללא עוררין. המנכ"ל הדגיש כי לא ניתן להכשיר בדיעבד מצב שנוצר תוך התעלמות מהוראות החוק וכי כל ניסיון לשנות את המצב המשפטי בהתאם למציאות בשטח – שנוצרה לטענתו מתוך הפרה – נתקל בהתנגדות עזה.

המכתב, הממוען ליועץ המשפטי של עיריית רמת השרון, מעלה תהיות מקצועיות נוקבות על עצם התנהלות העירייה. בין היתר, דרש המשרד לקבל הבהרות בנוגע להיקף פתיחת העסקים המבוקש, סוגי העסקים שיוכלו לפעול, והמסד העובדתי שעליו התבססה העירייה בבואה לגבש את ההסדר.

מנכ"ל משרד הפנים מותח ביקורת ישירה על הניסיון להתאים את החוק למציאות הקיימת, וקובע כי מדובר בעמדה פסולה. "אם מטרת התיקון הינה להתאים את המצב המשפטי למציאות הנוהגת, עולה מכך שלכאורה המצב בפועל – שתולדתו בעבירה על הוראות החוק – הוא שהכתיב ויצק את התוכן להסדר המוצע", כתב אוזן, והוסיף בנחרצות: "אין מקום להסכים ולהשלים עם מצב פסול שבו חוטא ייצא נשכר".

לפי המכתב, התשובות שהעבירה העירייה עד כה אינן מספקות, ועל מנת לקדם את בחינת הנושא, נדרשת העירייה להציג עבודת מטה מקיפה, נתונים עדכניים ומענה מפורט לכלל השאלות שהועלו. המנכ"ל סיכם את עמדתו בהבהרה חד משמעית לראשי העירייה: "בנוסף לאמור, כל עוד חוק העזר לא אושר על ידי שר הפנים, אין הוא בתוקפו ולא ניתן לפעול על פיו".

איום ביטחוני חריג ומדאיג עומד במרכז הערכות המצב של מערכת הביטחון בתקופה האחרונה. מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, הציב היום (חמישי) את הגבול המזרחי בראש סדר העדיפויות הביטחוני, זאת על רקע חשש גובר כי החות'ים מתימן או מיליציות שיעיות הפועלות מעיראק ינסו לפרוץ את הגבול ולבצע חדירה קרקעית לשטח ישראל. האזהרה הושמעה במהלך סדנת אסטרטגיה מיוחדת שכינס ברעם עבור בכירי משרדי הממשלה וגורמי הביטחון, שם הבהיר כי המרחק הגיאוגרפי אינו מהווה עוד חסימה הרמטית מפני פעולות מסוג זה.

ברעם הדגיש כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לזלזל בכוונות של גורמי הטרור הפועלים תחת חסות איראנית. "המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן הם לחלוטין איום", הצהיר מנכ"ל משרד הביטחון, והוסיף: "גם אם הם רחוקים יש להם את היכולת לחדור קרקעית לישראל, המרחב המזרחי הוא המרחב הרגיש ביותר היום מבחינה ביטחונית". דבריו מצטרפים לשורת איומים שהשמיעו לאחרונה בכירי הארגונים הללו, כאשר מפקד החות'ים, עבד אל-מליכ, הצהיר בעבר בגלוי: "נפתיע את ישראל על הקרקע כפי שהפתענו אותה בים".

החשש מפני פלישה קרקעית אינו מבוסס רק על הצהרות לוחמניות, אלא על נתונים מודיעיניים מדאיגים המצביעים על שיתוף פעולה הדוק בין המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובסוריה לבין שלוחת החות'ים. כבר בספטמבר 2024 התקבלו דיווחים על הגעת כ-50 לוחמי עילית חות'ים, המתמחים בשיגור טילים, לדרום סוריה תחת חסות משמרות המהפכה, במטרה להתקרב לטווח תקיפה קצר מול ישראל. על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", העצימו החות'ים את אימוניהם, כאשר בסדרת תרגילים צבאיים שדימו תקיפות בתוך שטח ישראל, תרגלו הכוחות שילוב של חי"ר ושריון במטרה לפגוע ביעדים אסטרטגיים ישראליים.

בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בעתירות שהוגשו נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, ובסיום הדיון הורה על הוצאת צו על תנאי בכל הנוגע לטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה. במקביל, המליצו השופטים לכנסת לשקול קיום הצבעה מחודשת על התפקיד, והורו לה להשיב להצעה עד יום ראשון הקרוב.

במהלך הדיון הבהיר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי ההרכב אינו מתכוון להוציא צו על תנאי בנושא ניגוד העניינים שעלה בעתירות, אך סבור שיש מקום לבחון לעומק את סוגיית החשאיות. "בדעתנו להוציא צו על תנאי בנושא החשאיות על נגזרותיו, לא כן בנושא ניגוד העניינים. כרגע, יש עננה. עננה לא רצויה. איך עו"ד ברט אמר, 'טעם מר'. חלק מההצבעות על פניהן בעייתיות, חברי כנסת פעלו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לכנסת, תוך יצירת כלל חדש שלפיו מותר לצלם".

השופט סולברג אף העלה במהלך הדיון הצעה מעשית שנועדה להסיר את סימני השאלה סביב הליך הבחירה. "אנחנו מציעים, סעד הליכי שלא מתערב בשיקול הדעת של הכנסת. בעברית פשוטה: תעשו את זה עוד פעם. מה שתחליטו, זה בסדר, רק שזה יעשה בהליך נקי ותקין". עוד ציין כי בית המשפט ימתין לקבלת עמדת הצדדים עד יום ראשון. באשר לבקשה להקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד, אמר: "ניתן החלטה בהמשך".

הדיון נערך בפני השופט סולברג והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. במוקד העתירות עומדות טענות שלפיהן מספר חברי כנסת תיעדו או הציגו את פתקי ההצבעה שלהם במהלך הבחירות לתפקיד, דבר שלטענת העותרים פגע בעיקרון החשאיות ועלול להשליך על תקינות ההליך כולו.

מוקדם יותר השבוע הגיש מיכאל ראבילו את תגובתו לבג"ץ וביקש לדחות את העתירות. באמצעות עורך דינו כתב: "המשיב (ראבילו) מקבל את התפקיד אליו נבחר בתחושת אחריות עמוקה ומחויבות מלאה לכל אזרחי ישראל". בהמשך הדגיש ראבילו כי "המשיב סבור כי הבחירות למבקר המדינה התקיימו על פי חוק, ובעמדתו שלהלן יפרט את עמדתו המשפטית מדוע לשיטתו העתירות אינן מגלות עילה להתערבות או למתן הסעדים המבוקשים בעתירות".

בתקופה שבה עמד בראש ארגון המוסד, בין השנים 2016 ל-2021, החל יוסי כהן לקדם את התשתית למבצעים ששינו את פני המערכה המודיעינית והביטחונית של ישראל. בראיון מקיף שהעניק למגזין הצרפתי "Le Point", חשף כהן פרטים מפתיעים על האופן שבו הצליח המוסד להפוך את שרשראות האספקה של אויבי ישראל למלכודות מוות. אחד המבצעים המדוברים ביותר, שתפס את הכותרות בעולם כולו, היה מבצע הביפרים נגד חיזבאללה.

כהן סיפר כי היה מעורב בתכנון ארוך הטווח של מבצע הביפרים בתקופה שבה עמד בראש המוסד. לדבריו, ברוב המקרים הביפרים תוכננו כך שיתריעו על הגעת הודעה מוצפנת, שניתן היה לפתוח רק באמצעות לחיצה בו-זמנית על שני כפתורים. הדבר אילץ את המשתמש להחזיק את המכשיר בשתי ידיו סמוך לפנים או לבית החזה, ובכך הגביר את האפקט של הפיצוץ. כהן הוסיף כי מכשירי הקשר שנכללו במבצע שימשו את חיזבאללה במשך שנים והיוו חולשה משמעותית במערך הביטחון הפנימי של הארגון.

שיטות דומות הופעלו גם מול איראן, כאשר המוסד השתלב בשרשראות האספקה של טהרן באמצעות חברות קש. כהן מסביר שבדומה למבצע הביפרים, איראנים רכשו ציוד דרך חברות שלמעשה היו בשליטת המוסד או חדרו אליהן. לאחר שהציוד הגיע לידי האיראנים, ניתן היה לשנות אותו, לחבל בו, להחדיר לתוכו חומרי נפץ ולהפעילו בעת הצורך. כדוגמה בולטת, הוא מזכיר את האירוע במתקן הגרעין בנתנז באפריל 2021, שבו הושמדה מערכת הקשורה לצנטריפוגות.

לדבריו, המוסד הוא שמכר לאיראנים את המערכת, לאחר שהוחדרו אליה חומרי נפץ מראש. כהן טוען כי הוא עצמו אישר את הפעלת המטען כשעמד בראש המוסד. לדבריו, המבצע בוצע בשיתוף אחת מחברות הביטחון היוקרתיות בישראל והוביל לנזק משמעותי במתקן. כהן מדגיש כי לדעתו פעולות החבלה המתמשכות, הסוכנים שפעלו בתוך איראן, גניבת ארכיון הגרעין, והמבצעים החשאיים השונים, הם שמנעו מאיראן להגיע לנשק גרעיני.

כהן התייחס גם לאחד המבצעים הנועזים בהיסטוריה המודיעינית – חילוץ ארכיון הגרעין האיראני. כשנשאל אם המבצע החשוב ביותר שביצע היה הוצאת ארכיון הגרעין האיראני מטהרן בשנת 2018, כהן משיב: "זו הייתה אחת המשימות החשובות ביותר". הוא ציין כי עם כניסתו לתפקיד, התקבל מידע לפיו מוחסן פחריזאדה ריכז את כלל החומרים החסויים לאתר אחד סודי, וכי הוא עצמו הגה את היוזמה להביא את החומרים לישראל.

כשנשאל אם הרעיון היה שלו או של נתניהו, השיב באופן חד-משמעי כי הרעיון היה שלו. לדבריו, לא אכפת לו אם אחרים ייחסו את ההצלחה לנתניהו, אך היוזמה עצמה הייתה שלו". כהן הבהיר כי המידע שנחשף ב-2018 שינה את תפיסת העולם העולמית כלפי תוכנית הגרעין האיראנית והיווה נדבך משמעותי בהחלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין.

במישור המדיני, התייחס כהן ליחסיו עם מנהיגים בעולם, ובפרט עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. כהן סיפר על פגישתו הראשונה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כשליווה את בנימין נתניהו בתפקידו כיועץ לביטחון לאומי. לדבריו, במהלך ההיכרות הראשונה פוטין הבהיר לו שהוא כבר מכיר היטב את הרקע שלו ואת קורות חייו. כהן מתאר תחושת "הבנה מיידית וכבוד מקצועי" בין שני אנשים שבאו מעולם המודיעין.

לדבריו, המפגש ההוא הניח את היסודות ליחסי עבודה שנמשכו במשך שנים. הוא אף סיפר כי עם הזמן החל לראות בפוטין "עמית" במובן המקצועי, משום ששניהם פעלו במשך שנים בעולם החשאי של המודיעין בשל עברו של פוטין בק.ג.ב. לבסוף, סיכם כהן את חזונו האסטרטגי: "לדבריו, אחת ההשקעות החשובות ביותר שלי הייתה יצירת התנאים הדרושים להסכמי אברהם בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו. ואחרות עוד יבואו. השאיפה להסכמי שלום היא בעיניי היעד האסטרטגי ובעל החזון של מדינת ישראל".