לאחר שבפרק הראשון של פרויקט הרישום של "המחדש" סקרנו את עולם הישיבות הליטאי ואת המגמות המרכזיות של עונת הרישום, אנו עוברים אל הזירה הספרדית. גם כאן נרשמה השנה תחרות עזה על כל מקום, לצד שינויים משמעותיים במפת הביקושים, התרחבות של ישיבות מובילות והתחזקותם של מוסדות חדשים.
בפרק שלפניכם, השני מתוך חמישה פרקים, מובאת תמונת המצב המקיפה של הישיבות הספרדיות המרכזיות, עם הנתונים, החידושים והמגמות שמעצבים את פני עולם התורה לקראת זמן אלול תשפ"ז. מדובר במפת מצב עדכנית המבוססת על מידע שנאסף מגורמים רבים בעולם הישיבות.
למאות המגיבים באמצעות האתר, המייל האדום, הדוא"ל ובפלטפורמות השונות, אנו מבקשים להבהיר כי נעשתה עבודה קשה מתוך עמל ויגיעה, כדי לפאר ולרומם את עולם התורה. בהמשך הפרקים יופיעו ישיבות ליטאיות, ספרדיות וחסידיות רבות, שטרם הוזכרו.
ישיבת "קול אליהו" – רכסים
ישיבת "קול אליהו" ברכסים, שנוסדה בשנת תש"ס, היא הישיבה הספרדית הגדולה בעולם ותמנה השנה כ-900 בחורים ובכך תהיה הישיבה הספרדית הגדולה ביותר בעולם.
מאז פטירת הראש ישיבה, הגרא"צ סופר זצוק"ל באדר תשפ"ד, עומד בראשות הישיבה בנו וממשיך דרכו, הגאון הגדול רבי יצחק סופר שליט"א. הגר"י סופר, שהיה צמוד לאביו בהנהגה קרוב לשני עשורים, מנווט כיום את הישיבה כמנהיגה המרכזי.מספיק להכנס להצצה חטופה בשעת ליל מאוחרת בשבת חורפית במיוחד כדי לקבל מושג מה זה שטייגען, "אוירה מחשמלת מחד ונינוחה מאידך- משל נכנסתם לבית מדרש עמוס בבין הזמנים…"
הישיבה פועלת בשיטת סלבודקה לרוממות ועצמאות התלמיד; משום כך, לא מכהן בה משגיח ומעולם לא הועסק רשם חיצוני. למרות זאת, הרישום הינו משובח ביותר כאשר מידי שנה שיעור א' מונה כ-180 בחורים המחולקים ל-6 שיעורים, הנשמעים מפי צוות רמי"ם מובחר של תלמידי חכמים מופלגים המנחילים את דרך הלימוד.
עקב לחץ הנרשמים, נפתח בתחילת שנה זו סניף "רכסים ביתר" בראשות הרה"ג יהודה סופר שליט"א. הסניף מונה כיום 110 תלמידים (50 בשיעור א' ו-60 בחורי קיבוץ מהישיבה).
ישיבת "מאור התורה"
ישיבת "מאור התורה" היא מהישיבות הוותיקות והמובילות ביותר, ונחשבת מזה שנים רבות לסמל מובהק בעולם הישיבות. הישיבה מצליחה לשמר את מעמדה הייחודי והנכבד במזרח עולם התורה לאורך עשרות בשנים, ומהווה מוקד משיכה לבני עלייה מובחרים.
שורשיה של הישיבה החלו בשנת תשמ"ג, עם הקמתו של הכולל המרכזי על ידי ראש הישיבה. שנה לאחר מכן, בשנת תשמ"ד, הקים מרן הגאון הגדול הרב אברהם סלים שליט"א את הישיבה הקטנה ועמד בראשה, כאשר בניין הישיבה נבנה על מקומו של תלמוד התורה המיתולוגי של אביו, הרב נתן סלים זצ"ל.
בשנת תשנ"ד הרחיב ראש הישיבה את גבולות הקדושה והקים את הישיבה הגדולה, כשלאורך השנים חלק נכבד ומובחר מבני הישיבה הקטנה עולים וממשיכים את גידולם התורני בישיבה הגדולה. מה שמהווה יתרון פתיחה עצום, ואת ביסוסה בקדמת הבמה לאורך שנים..
בראשות הישיבה עומד מרן הגאון הגדול הרב אברהם סלים שליט"א, הנמנה על זקני ואחרוני ראשי הישיבות בדורנו ומנהיג את המוסד ברמה ובסמכותיות תורנית מרוממת. סגנון הלימוד בישיבה הוא מעמיק ולמדני ברמה גבוהה מאוד. צוות הרמי"ם הייחודי של הישיבה נחשב לחוד החנית של עולם העיון. בראשם ניצב הגר"י שרבאני שליט"א. נזכיר כי גם כיום, מידי שבוע בשבוע מגיע למסור שיעור כללי בהיכל בית המדרש הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, ראש ישיבת חברון.
כיום הישיבה מונה כ-320 בחורים, כאשר לשעריה של שיעור א' יכנסו כ-70 בחורים בלבד. בשל המעמד והביקוש הרב, הבחינות והסינון לישיבה נעשים באופן קפדני על ידי ראשי הישיבה והרמי"ם: ראש הישיבה הגר"א סלים שליט"א, הגאון הגר"י שרבאני, הגאון הגר"ש טולדאנו והגר"ב כהן שליט"א.
"ישיבת יסודות" [מושב]
הישיבה נחשבת לספינת הדגל של עולם הישיבות הספרדיות, כאשר מאות בחורים מתדפקים מידי שנה על דלתות הישיבה להתקבל בשעריה. הישיבה נוסדה בא' אלול תשס"ח בהוראת מרן הגראי"ל שטיינמן. יוזם ומקים הישיבה היה הרב יהודה זיאת זצ"ל ראש מוסדות שתילי זיתים בבני ברק. תוך תקופה קצרה התבררה כישיבה הטובה ביותר בציבור הספרדי והפכה לחלוצה ומודל לחיקוי עבור זן חדש של ישיבות, כאשר רף המצוינות שנקבע בין כתליה מציב אותה בשורה הראשונה של עולם הישיבות הכללי כולו.
לאחר הפילוג, ולאחר הוראת ר' משה הלל הירש שליט"א נטל עליו הרב ר' אברהם ישעיהו ויזמן שליט"א את עול הנהגת הישיבה כאשר סדרי מסירת השיעורים בישיבה נמשכים ע"י הרמי"ם החשובים ראשי הישיבה שליט"א. המיקום המבודד של הישיבה מעניק לבני הישיבה אקלים נדיר, המבוסס על נתק מוחלט משאון העיר. אותה רחבות הדעת חקקה את מושג השקיעות הטוטאלית בלימוד כסימן ההיכר המובהק של הישיבה.
בראשות הישיבה עומד הגאון הגדול ר' אברהם ישעיהו ויזמן שליט"א. בסגנון הישיבה: דגשים מיוחדים מורגשים בישיבה בלימוד העיון ברמה גבוהה מאוד.
בסדרי הלימוד קבלת השיעורים קיים מנגנון יוצא דופן כאשר בתחילת הדרך ניתן דגש רב על הימנעות מפיזור ורכישת בהירות במבנה הסוגיא ובהבנתה. ונעשה כאשר הבחורים מתחלקים בש"א לשני שיעורים כאשר כל חצי מהשיעור שומע שיעורים במחצית השנה האחת מפי רה"י הגאון הרב אי"ש ויזמן שליט"א שמעורר חיבור מיוחד ללימוד בלמדנותו המופלגת, בהגדרותיו המיוחדות, ובחתירה לשורש הסוגיא. ובמחצית האחרת מהגאון ר' חיים עוזר קוסובסקי שליט"א אשר שיעוריו הנדירים מתמקדים בבנית הסוגיא קומה אחר קומה, תוך חיתוך ההגדרות ובהירות כלל הסוגיא ובדרך "רבותינו".
כאשר כבר בשיעור ב' מתרחבת עצמאות הלימודית בישיבה בשמיעת שיעוריהם של הרה"ג ר' צבי פסח רוזובסקי שליט"א בידיעות נרחבות ובצדדים נוספים בפילפול הסוגיא. וכן מהרה"ג ר"ד פיינשטיין שליט"א, שסגנונו מתבטא ביצירתיות למדנית המושתת בתוך דברי רבותינו. עד לשיעורים כללים הנפלאים אשר נמסרים בתחילת ש"ג או אז נמצאים הם במקום אשר דרכם בלימוד מאוד בהירה להם ונכונים הם לקבלת והכלת דרכו המיוחדת של מורנו הרה"ג ר' שמעון שרייבר שליט"א, מחשובי ראשי הישיבה, אשר להבנת שיעוריו המחודשים והמחושבנים נדרשות יכולת ניתוח לוגית מדויקת וצלילה בין-רגע בסוגיות התלמוד השונות. בעת מסירת שיעוריו, ניכרת תחושת דריכות שיא בבית המדרש. לצידו במהלך החצי הראשון של השנה שומעים בני שיעור ג' והקיבוץ שיעו"כ מהרה"ג ר' חנוך כהנים שליט"א אשר שיעוריו הולכים ונבנים במשך הסוגיא בחקירות ולמדנות מופלגת, תוך שמירה מיוחדת על קו חשבון אחיד לאורך הסוגיות.
משגיח הישיבה, הרה"ג ר' צבי רבינוביץ' שליט"א, נודע בקו מחשבה בהיר ומזוקק וביכולת להעביר מסר בצורה הברורה ביותר. בשיחותיו, מונגש תורת רבותינו בעלי המוסר מתוך חיבור עמוק לעולם ההתבוננות, ומזדקק מתוכם מסר ממוקד וחד הניתן ליישום ולעבודה עצמית מידית.
מבנה הסגנון בישיבה נעשה כאשר מראש נבחרים בחורים מטובי בני הישיבות ממש הן מבחינת איכות והן מבחינת יר"ש, ובדרכם המחשבתית המופלאה של רבני הישיבה המשגיחים שליט"א מה שנותן לבחורים סגנון איכותי ושמור באופן מיוחד, ללא כל צורך בהתערבות נוספת (מה שמכונה כיום משטר).
בישיבה נסוד המושג החדש סדר ד'. שהוא בעצם המשכו של סדר ג' עד רבע לחצות הלילה שבו גם בני השיעורים אשר הקדישו את סדר ג' לחזרה פלפול ועיון בעניני ה"שיעור יומי" עוברים ללימוד בקיאות.
תהליך הרישום לישיבה מתאפיין בסלקטיביות מוחלטת ומאופקת. מול הביקוש הרב, מפעילה הישיבה תהליך בחירה מוקפד ויסודי, המבטיח כי רק עידית בני העלייה יזכו להימנות בין כתליה. הקבלה נעשית אך ורק על בסיס הצלחתו הלמדנית וסגנונו האישי של הבחור במערכת המבחנים, הכוללת 2 מבחנים אצל זוגות מראשי הישבה, לצד ראיון עומק אישי אצל הגר"מ פרידמן שליט"א. מערכת זו אינה מכירה במושגים של קשרים, הסכמים פוליטיים או התערבויות חיצוניות – מה שהופך את עצם הקבלה לישיבה לתעודת הצטיינות אובייקטיבית ולתו איכות ברמה הגבוהה ביותר.
החומר האנושי הנדיר מאוד, והמוצר המוגמר של ניצול השנים בישיבה הפכו אותה למה שמכנים היום "ישיבת יסודות". הישיבה מונה כ- 420 בחורים ולש"א יתקבלו כ 80 בחורים.
ישיבת "יסודות התורה" [לב]
בשנת תשע"ד הוקמה הישיבה בתל אביב עם 60 מתלמידי ראש הישיבה, ובברכתו ובהכוונתו האישית של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל. ישיבה זו ללא ספק הביאה את הבשורה לעולם התורה הספרדי ונצבת כיום בקדמת עולם התורה.
המצב היום בישיבה: לישיבה שבראשותו של הגאון הגדול רבי ברוך צבי לב שליט"א מייחסים יודעי דבר את שבירת ההילה סביב 'הישיבות הנודעות והמפורסמות', כאשר הישיבה נבחרת כאופציה מועדפת לכתחילה, מה שיוצר נהירה של בני עליה וכשרונות מבורכים בדרך אל בית המדרש יסודות התורה.
ראש הישיבה הגאון רבי ברוך צבי לב שליט"א התחיל את מסירת דרכו המפורסמת בלימוד עוד מכולל פוניבז' עת אשר שימש ראש חבורה כ15 שנה בכולל והמשיך את הרבצת התורה בראשות ישיבת יסודות במושב ולאחר מכן בישיבה בתל אביב. דרכו הנודעת במסירת השיעורים הכלליים בהוויות נשים נזיקין, אשר התפרסמו ככאלו המחנכים את שומעיהם ביסוד כל סוגיה ובחתירה לאמת בשורש כל עניין.
רמת הלימוד העיונית הגבוהה בישיבה בד בבד עם הסגנון הישיבתי ויראת השמיים לבעלי שיעור קומה שמור ואיכותי, הם שהקנו לישיבה את שמה הטוב בו זכתה ביושר, וללא עוררין נחשבת לספינת דגל וכמקום תורה מובחר.
אחת מגולות הכותרת בישיבה הם שיחותיו השבועיות של המשגיח הגה"צ ר' שלמה ברויאר שליט"א המשמש גם כמשגיח ישיבת "בית מתיתיהו". שיחות אלו הגדושות בהשקפה חדה וברורה מחדירות יראת שמיים ושאיפות בקרב הבחורים ומהוות מכפיל כח לעלייתן הרוחנית ולעמל התורה.
בין רבני הישיבה ניתן למנות את ראש הבקיאות הגר"ש פישהוף, ואת צוות הרמי"ם הגרי"צ ויזמן, הגר"י בושריאן, הגר"י ברונר, והגר"א בן פורת שליט"א כאשר כלל הרמי"ם מתייחדים בהעמדת תלמידים מזה שנים בדרך הלמדנות לאמיתה של תורה.
ישיבה זו זכתה בשנים האחרונות להיות המקום הנבחר בבחירת חתן בפרק האיש מקדש, כאשר אבדי"ם דיינים רבני ערים ואישי ציבור נכבדים, בוחרים חתן מישיבה זו.
שיטת הרישום בישיבה מתנהלת על בסיס אימון בין ראשי הישיבות הקטנות לישיבה, כאשר כלל המתקבלים למבחן הינם בעלי הסיכויים הגדולים להתקבל מה שהופך את הקבלה למבחן להישג בפני עצמו.
בשנים האחרונות בניין הישיבה בתל אביב צר מלהכיל את מאות תלמידיה ואת הרבים המתדפקים על דלתותיה, ולאחרונה החלה בניית קריית הישיבה בסמוך לעיר אלעד בה יבנה קמפוס רחב ובית מדרש אשר יכיל מעל 1000 תלמידים.. לש"א הבא מתקבלים 72 בחורים, על בסיס המקומות הפנויים. כך שבאלול הקרוב תמנה הישיבה כ480 בחורים.
ישיבת דעת חיים
ישיבת "דעת חיים" היא השילוב הנדיר שבין 'ישיבישקייט' ל-'פרומקייט' בקו שמרני ומדוקדק, הישיבה ממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים, ומונה מאות תלמידים, נוסדה על ידי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בשנת תשנ"ח בראשות הגאון רבי שלום ביטאן שליט"א חתנו של הגאון רבי גבריאל טולדנו זצ"ל, הידוע בשיעוריו העמוקים והבהירים ובסדרת ספריו שלמי תודה על המסכתות, וכן בשיחותיו המקנות לבני הישיבה הבנה והשקפה ברורה הנצרכת לבנייה של בן תורה ותלמיד חכם.
הישיבה קנתה לעצמה שם אף בין הישיבות הליטאיות המפורסמות, ונחשבת לישיבת הדגל עם הביקוש הגדול ביותר בעולם התורה הספרדי ברמה הגבוהה שלה בלימוד העיון.
בשיעורים, מתקיים בבוקר סדר הכנה לשיעור ובלילה סדר חזרה על השיעור בנוכחות הרמי"ם, הג"ר ישי טולדנו הג"ר משה טפיירו והג"ר אליהו ביטאן שליט"א, ובנוכחות ת"ח משיבים ששמעו את השיעור. על הבקיאות הנלמדת בסדר שני מתקיים כל שבועיים מבחן בכתב על החומר הנלמד.
לבני הקיבוץ סדר א' מוקדש לעיון יחד עם צוות תלמידי חכמים מופלגים, ושני הסדרים הנוספים לבקיאות. בימי שישי ושבת קדש מתקיים בנוסף לשאר הסדרים, "תלמודו בידו", סדרי חזרה ומבחנים על החומר שנלמד בזמן הקודם. בהנהלה הרוחנית מכהנים הגה"צ רבי דוד אלאלוף שליט"א, תלמידו המובהק של הגר"ש וולבה, והג"ר אליהו אלקיים שליט"א, יחד עם חמישה משגיחים בכדי ללוות ולרומם את בני הישיבה על כל צעד ושעל.
בני הישיבה ניכרים בבנייתם בלימוד באופן נדיר, וכן בבניית האישיות בצורה עצמאית, ברוגע בשלות הנפש ובשמחת חיים המלווה אותם, ובכך שהם שמורים מאוד מפגעי הזמן, רבים מהם מוציאים קונטרסים של סיכומי סוגיות, ורבים הם המסיימים בש"ס סדרים שלמים ואפילו כמה מסיימים ש"ס, כמו כן בני הישיבה משקיעים, בנוסף לסדר מוסר, בוועדים בלימוד ספרי היסוד כדרך ה' דעת תבונות נפש החיים ועוד.
הרישום לישיבה מתבצע עם סינון קפדני לברר את העידית שבעידית, כאשר רף הביקוש בעוצמתו, במאות בני עלייה מצוינים שמתדפקים על דלתות הישיבה, בתקווה להתקבל אליה, בישיבה מבצעים בירור מזוקק החל מרצינות יתר בסדרים ובידיעת התפקוד בתפילות,
רובם המוחלט של הנרשמים אינם מתקבלים למבחן, גם במקרים של לחצים כבדים מצד הישיבות הקטנות, ובחור שזכה לקבל הזמנה למבחן ב'דעת חיים', כבר עבר 80% מהדרך, הן כלפי הרמי"ם שזמנם יקר, והן מצד 'בין אדם לחברו' כלפי הבחורים, כדי למנוע מהם עוגמת נפש מיותרת, ובס"ד יתחילו באלול הבעל"ט 70 בחורים מהמובחרים בישיבות המובילות.
ישיבת "בית שמעיה"
הישיבה הוקמה בשנת תשל"ח ע"י ראש הישיבה והרב משה פרדו. הישיבה נקראת בית שמעיה ע"ש אבי משפחת רייכמן והיא מהישיבות הספרדיות המובילות והותיקות ביותר.
בראשות הישיבה מכהן הרה"ג ר' שלמה אנגלנדר שליט"א תלמידם המובהק של גדולי הדור, המשגיח הרה"ג יונתן דומב שליט"א צוות הרמים בישיבה מאוד מגוון ומורכב מצוות רמי"ם איכותים תלמידי חכמים מופלגים.
המצב היום בישיבה: הישיבה ממוקמת בבני ברק בקמפוס בנינים רחב ידיים. בישיבה אוירה לימודית חזקה מאוד והיא מתאימה לבחורים שמורים ששקועים בלימוד. סגנון הישיבה מוגדר כישיבה ליטאית-ספרדית בקו אותו מנהיג ביד רמה רה"י שליט"א.
הישיבה שמורה מאוד ורמת הלימוד בישיבה טובה מאוד תוך שימת דגש על הספק נרחב בכל מסכת הנלמדת בישיבה. לישיבה וותק רב שנים ולכן יש לה ביקוש מכובד ומרשים.
הישיבה מונה כ 480 בחורים ולש"א יתקבלו כ 90 בחורים. הבוחנים הם הגאונים רבי דוד בן שמעון ורבי נתנאל גליק. המראיין הוא ר' אהרון אנגלנדר, בנו של ראש הישיבה. יש לציין שהישיבה מצליחה לשמר את מעמדה במזרח עולם התורה מזה שנים רבות.
ישיבת "אהל תורה"
הישיבה הוקמה בחודש שבט שנת תש"פ על ידי ראש הישיבה, וזאת בהוראתו של הגאון הגדול הרב משה צדקה שליט"א. עם הקמתה, קבוצה נבחרת מתלמידיו של ראש הישיבה ששמעו על המהלך באו לייסד את המקום. בתחילת הדרך שכנה הישיבה במבנה של "מדרש ספרדי" ברובע היהודי בירושלים, ולאחר שצר המקום מלהכיל את התלמידים, עברה הישיבה למבנה ענק ומפואר בשכונת רמת שלמה, המעניק כיום מענה מושלם למאות בני הישיבה. בנשיאות הישיבה עומד הרב שלמה קצין שליט"א, נשיא מוסדות "מדרש ספרדי" בעולם ורב בית מדרש להכשרת רבנים, הנושא בעול הישיבה ובכלכלתה.
סגנון הלימוד ושיטתו של ראש הישיבה: בראשות הישיבה עומד הגאון הרב שמעון מועלם שליט"א, אשר נודע בשיעוריו המחדשים והעיוניים, דבר המוכר ומפורסם בעולם הישיבות. שיטתו העצמאית בלימוד נעשית נחלת הכלל בקרב בני הישיבה, והיא מקנה להם צורת חשיבה מעמיקה בדרך הלימוד ובגישה לסוגיות. סגנון למדני ועיוני זה ביסס את שמה של הישיבה כישיבה עיונית, ומביא לכך שרבים מטובי הכישרונות בעולם הישיבות יעדיפו ללמוד דווקא בין כותליה.
כחלק מכך, מדי שנה בתקופה זו פוקדות את היכל הישיבה קבוצות גדולות של בחורים מהישיבות החשובות בירושלים ובבני ברק, המגיעים לדיבור בלימוד ולשמיעת שיעוריו של ראש הישיבה. הישיבה מפורסמת בסגנונה, בהיותה ישיבה שמורה ובעלת הוואי ישיבתי טהור.
ייחודיותה הבולטת של הישיבה מתבטאת בהנחלת דרך האמת, מתוך שאיפה לעלייה תורנית אמיתית ונקייה ממניירות חיצוניות. התנהלות המקום נעשית ללא משטר קפדני מחד, ומאידך גיסא – כללי הישיבה ברורים לחלוטין בכל הנוגע לצביון וליראת שמיים. בבית המדרש קיימת אווירה לימודית חזקה מאוד, והיא מתאימה לבחורים שנפשם חפצה בתורה ובעמלה ברמה גבוהה מאוד.
ראש הישיבה נודע בכוחו הרב בוועדים ובשיחות שבונות סגנון ואיכות בכל שטחי החיים. וכמו כן רבני הישיבה נודעים בהיכרותם האישית והקרובה עם כל אחד מבני הישיבה.
בכל הנוגע לקבלה לישיבה, המבחן הלימודי והראיון האישי הם הקובעים הבלעדיים לקבלה, ומאידך הישיבה נהנית מאמון רחב ועמוק מצד ראשי הישיבות הקטנות. עקב הצלחתה המטאורית של הישיבה וגידולה המשמעותי, שיעור א' חולק לארבעה רמים כמו כן התווספו לצוות הישיבה כ20 'משיבים' בנוסף למשגיחים לכל שיעור כך שעל אף גודלה הקשר האישי נשמר בקפידה.
כיום הישיבה מונה כ-450 בחורים, לפי הערכות לקראת שיעור א' יתווספו כ-260 בחורים.
ישיבת "באר התלמוד"
הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה על ידי מייסדה, הגאון הגדול הרב יהודה כהן שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה, אשר זכה להעמיד דורות רבים של תלמידי חכמים ובני עלייה. כיום מכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בנו, הגאון הגדול הרב חנוך כהן שליט"א, המנהיג את הישיבה ביד רמה.
הישיבה ממוקמת בשכונת גאולה בירושלים. בראשותה עומד הגר"ח כהן שליט"א, הידוע בשיעוריו העיוניים ובחיבתו היתירה לתלמידיו. סגנון הישיבה והבחורים שמור, ורמת הלימוד טובה מאוד תוך דגש על הספק נרחב בכל מסכת. בחורים רבים עושים מבחנים חיצוניים על הספקים מדהימים הנקנים בעמל ויזע.
לישיבה סניפים בקרית גת, נתיבות, וחזון יחזקאל. מרכיב משמעותי להצלחת הישיבה לאורך שנים היא הישיבה הקטנה שלה כשלאורך השנים חלק נכבד ומובחר מבני הישיבה הקטנה עולים וממשיכים את גידולם התורני בישיבה הגדולה.
דבר מעניין בישיבה זו שהישיבה שמה לעצמה דגש לעורר עניין סביב עבודת ה' בסגנון מיוחד כגון "טיש פירות" בט"ו בשבט, מעמדי הדלקה בל"ג בעומר ועוד.. דבר אשר מאוד מייחד את סגנון הישיבה ומאפיין את חיבור התורה שבה, עם היראת שמים שבה.
הישיבה מונה כ 400 בחורים ולש"א יתקבלו כ 100 בחורים. כתוצאה מכך, הישיבה ממשיכה להוות ציר מרכזי וברור בעולם התורה.
ישיבת קול יעקב
הישיבה נפתחה בחודש אלול תשל"ג ע"י מרן ראש הישיבה הגאון רבי יהודה עדס שליט"א וע"י אחיו הגאון רבי דניאל עדס זצוק"ל, ראש הישיבה זכה לצקת מים ע"י גדולי הדור הקודם ונודע כתלמידם חביבם של מרנן ורבנן הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל אשר למד עמו בחברותא למעלה מחמש שנים, ושל מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שהגדירו כאחד מבניו. הישיבה קיימת 60 שנה ו-60 שנה רצוף מייצרת דורות של תלמידי חכמים ויר"ש.
מרן ראש הישיבה שליט"א זכה להעמיד תלמידים בקנה מדה גדול מאוד מסלתה ושמנה של עולם התורה, הבוגרים והבחורים הינם חסידים מובהקים של ראש הישיבה, ואפשר לומר שהוא חתום על המהפך הגדול בעולם התורה של בני התורה הספרדים, כאשר הוא היה החלוץ הראשון בהקמת רשת תלמודי תורה וישיבות קטנות לבני התורה הספרדים.
המצב היום בישיבה: הישיבה נמצאת בשיא תפארתה בכותל המזרח של עולם הישיבות, לא בכדי הישיבה הפכה למותג ולמודל לחיקוי, לישיבה יש ביקוש עצום כאשר מתוך מאות נרשמים נבחרו בקפידא לשיעור א' שבעים ושתים בחורים. חלק גדול מהבחורים הינם בוגרי ישיבות קטנות של ישיבת קול יעקב ברחבי הארץ. וחלקם בנים של בוגרי הישיבה אשר לא מוותרים על כך שבניהם יקבלו את מה שהם זכו לקבל. חותם האיכות של הישיבה מתבטא בעובדה כי רוב בני רבני הישיבה וחתניהם נמנים על תלמידיה. כיוון שכך, שוררת בישיבה גאוות יחידה מיוחדת.
הישיבה מתייחדת ברמה גבוהה במיוחד, ובסגנון בחורים שמור אשר נשמר לאורך שנים רבות, המג"ש של שיעור א' הינו הגאון רבי יוסף וינטר שליט"א הנודע בלמדנותו ובבהירות מיוחדת, אשר שיעוריו המפורסמים קנו להם שם דבר בעולם הישיבות. צוות הבוחנים הוא הגר"י וינטר שליט"א והגאון רבי יואל עדס שליט"א. הראיון נעשה ע"י הגאון רבי יהושע עדס שליט"א.
לראשונה בתולדות הישיבה שיעור ב' חולק לשניים, כאשר המגידי שיעור הם בוגרי הישיבה הרבנים הגאונים רבי חיים זוהר שליט"א והגאון רבי נחשון גרינברג שליט"א. הגאון רבי אברהם חיים עדס שליט"א בנו וממשיך דרכו של מרן ראש הישיבה שליט"א מנווט את הישיבה ביד רמה, ואת השיחה השבועית מידי יום שלישי מוסר הגאון רבי טוביה פולק שליט"א.
בשנים האחרונות נתמנו בישיבה מספר אנשי צוות צעירים חלקם מבוגרי הישיבה.
ישיבת אש התלמוד
ישיבת "אש התלמוד", ניצבת בשורה הראשונה של עולם הישיבות, ונחשבת כאחת הישיבות המובילות והמבוקשות ביותר.
את הישיבה מנווטים ראשי הישיבה, הגאונים הגדולים רבי יוסף לסרי שליט"א ורבי אריאל וילנסקי שליט"א, המעמידים מקום תורה ברמה הגבוהה ביותר, המושתת על קו ישיבתי שמור, ושקיעות מוחלטת בלימוד.
הישיבה, המונה כיום כ-420 בחורים, מקפידה על חתך שמור כאשר מידי שנה נבחרים בקפידה למעלה מ-80 מצוינים לשיעור א' מתוך מאות רבות של נבחנים. דבר זה מציב את הישיבה מול ביקוש חסר תקדים ותחרות עזה על כל מקום בהיכל הישיבה.
גולת הכותרת היא הרמה הלימודית והדגש המרכזי סביב העמל בעיון בישיבה. בית המדרש גועש וסוער, והסחף הלימודי הייחודי ניכר גם ב-'סדר ד" המפורסם, כאשר היכל הישיבה מלא מפה לפה.
סוד הצלחתה הגדולה של "אש התלמוד" הוא העובדה שעל אף המספרים הגדולים נשמר קשר קרוב בין רבני הישיבה לבחורים. הישיבה מפורסמת בשיטתה החינוכית הנשענת על אדני אסכולת סלבודקה – חינוך לגדלות האדם ובניין האישיות.
אפשר לומר כי מה שגורם לסחף האדיר לישיבה הוא השילוב האיכותי בין רמה עיונית גבוהה לבין סגנון ישיבתי שמור ונכבד.
נערך בשיתוף מערכת "עולם הישיבות"
