"דירוג האשראי הוא כלי משמעותי לחינוך פיננסי," פותח שי אבו, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה ויועץ בכיר בקפטן קרדיט, את השיחה המקיפה על אחד הנושאים המשפיעים ביותר על חיינו הפיננסיים.
איך עובד דירוג האשראי?
דירוג האשראי, שהוחל בישראל ב-2019, מתבסס על שלוש שנים אחרונות של התנהלות פיננסית. המערכת מתחילה לדרג אנשים מגיל 21, והנתונים מתעדכנים בין ה-15 ל-20 בכל חודש. אבו מדגיש שלמעלה מ-75% מהאזרחים בישראל נהנים מדירוג טוב.
נקודות מפתח להבנת המערכת:
- חיווי מול דירוג:
- חיווי בודק האם אפשר בכלל להתקדם עם הלקוח (חשבון מוגבל, פשיטת רגל וכו')
- דירוג מעריך את רמת הסיכון הפיננסי
- גורמים המשפיעים על הדירוג:
- חריגה ממסגרת (מעל 200 ש"ח נחשבת משמעותית)
- מספר חשבונות בנק וכרטיסי אשראי
- היסטוריית תשלומים
- ניצול מסגרות אשראי
- מה לא משפיע על הדירוג:
- רמת הכנסה
- נכסים (כמו דירות להשקעה)
- גודל החיסכון
טיפים לשמירה על דירוג אשראי גבוה:
- להימנע מחריגה ממסגרת האשראי
- לשמור על מרחק ביטחון במסגרות האשראי
- לטפל מיידית בעיקולים ופיגורים
- להעדיף הגדלת מסגרת על פני חריגה
- להחזיק גם כרטיס בנקאי וגם חוץ-בנקאי
אזהרות חשובות
אבו מזהיר מפני חברות המציעות "מחיקת נתונים" מההיסטוריה האשראית. "אין משחקים," הוא מדגיש, "זה עניין של אמון." הוא גם ממליץ לא לבקש הסרה מהמאגר, שכן זה נתפס כחוסר שקיפות ועלול לפגוע באמון של המערכת הפיננסית.
תיקון טעויות
במקרה של טעות בדירוג, אבו ממליץ לפנות ישירות לגורם המדווח (למשל הבנק) ורק אחר כך לבנק ישראל. שיפור הדירוג יכול לקחת בין חודש לשלוש שנים, תלוי בסוג הבעיה.
לסיכום, אבו מדגיש שדירוג האשראי נועד לעזור לאזרחים ולא להעניש אותם. "הדירוג מבטא התנהלות, לא כספים," הוא מסביר, ומזכיר שהמפתח לדירוג טוב הוא פשוט: "להמשיך לעמוד בהתחייבויות שלנו."