בעוד הדרג המדיני בוושינגטון ובבירות האזור מנסה להציל את המאמצים הדיפלומטיים, בשטח התמונה נראית אחרת לגמרי. לראשונה מזה עשרות שנים, ארה"ב מרכזת עוצמה צבאית השמורה למצבי מלחמה כוללת: שלוש נושאות מטוסים – ה"אברהם לינקולן", ה"ג'רלד פורד" וה"ג'ורג' בוש" – פועלות כעת במקביל תחת אחריות פיקוד המרכז.
מדובר במאמץ שנועד לשלוח מסר חד וברור לטהרן על רקע ההכנות המואצות לאפשרות של תקיפה, אם וכאשר יוכרז על כישלון סופי של המשא ומתן. המספרים שמאחורי המהלך האסטרטגי של פיקוד המרכז (CENTCOM) חושפים עוצמה טכנולוגית ולוגיסטית חסרת תקדים; הכוח, המהווה פי 3 כוח אש של קבוצות תקיפה סטנדרטיות, כולל מערך ליווי של 12 ספינות מלחמה מתקדמות, בהן משחתות טילים מסדרת "ארלי ברק" שתפקידן לספק הגנה מפני טילים בליסטיים לצד יכולות תקיפה מדויקות.
בגזרה האווירית, מלבד מטוסי החמקן, הנתונים מדגישים את קיומם של מערכים קריטיים לניהול המערכה: מטוסי ה-EA-18G Growler ללוחמה אלקטרונית ושיבוש מערכות מכ"ם, ומטוסי ה-E-2 Hawkeye המשמשים כ"עיניים בשמיים" לשליטה ובקרה. בנוסף, הכוח מצויד במערך לוגיסטי עצמאי הכולל מטוסי מטען מסוג C-2A Greyhound ו-CMV-22B Osprey, המאפשרים אספקה רציפה ללב ים ללא תלות בנמלים מקומיים. פריסה זו, שלא נראתה כמותה מאז 2003, מעידה כי ארה"ב לא רק מפגינה נוכחות, אלא בנתה תשתית מבצעית מלאה לניהול מלחמה בעצימות גבוהה.
במקביל לעוצמה הצבאית, הקבינט המצומצם כונס אמש כדי לדון בהתפתחויות, כאשר בישראל מתחזקת ההערכה כי "אין קול ואין עונה" מצד טהראן. גורמים בירושלים טוענים כי "טראמפ מושיט יד והאמריקנים רוצים הסכם, אבל אין עם מי לעשות אותו", במיוחד על רקע הקשחת העמדות האיראנית בנושאי הליבה: הוצאת החומר הגרעיני והפסקת ההעשרה על אדמת המדינה.
בתחילת השבוע הבא צפוי להתברר הכיוון הסופי של הנשיא טראמפ, כאשר בישראל ובארצות הברית שואפים למהלך צבאי קצר נגד איראן – "מהלך קצר אבל כואב" – במטרה להימנע מחילופי מהלומות שיימשכו שבועות ארוכים. המטרה שהוגדרה היא הנחתת מכה שתתמקד בתשתיות לאומיות ובאנרגיה, בנקודה שבה הסתיימה התקיפה הקודמת, תוך דגש על פגיעה כלכלית משמעותית. בעוד שבזירה הלבנונית הכריז נשיא ארה"ב על הארכת הפסקת האש בשלושה שבועות, נראה כי בסוגיה האיראנית הרגע לקבלת החלטה גורלית מתקרב, וישראל נמצאת בנקודת המתנה דרוכה לקראת שינוי מהיר במציאות האזורית.