ערב שבת שלום! אנחנו נמצאים בפסח שני – הילולת רבי מאיר בעל הנס.
רבי מאיר בעל הנס הוא שאמר (קידושין ל"ו ע"א) גם אם עם ישראל מעשיהם אינם מתוקנים, אף על פי כן נקראים "בנים" שנאמר (ישעיה א', ד') "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים" – אפילו כאשר משחיתים ב"מ [אנחנו רואים בפסוק ש]נקראים "בנים".
הגאון הצדיק רבי ינון חורי זצוק"ל אמר לי פעם: אני כל כך מתפעל מההלכה הזאת של מנין; יכולים להיות תשעה קדושי עליון, חסידים, פרושים או גאוני הדורות, אבל הם לא יכולים להגיד קדיש. יבוא הפשוט שבפשוטים ויצטרף אליהם, ואז אפשר להגיד קדיש וקדושה ותפילתם במנין. הדין הזה נלמד (מגילה כ"ג ע"ב) מפסוק בפרשת השבוע (כ"ב, ל"ב) "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לומדים: פה כתוב "תוך". במרגלים כתוב (במדבר ט"ז, כ"א) "הִבָּדְלוּ מִ"תּוֹךְ" הָעֵדָה הַזֹּאת". מה שם זה מנין (י"ב מרגלים. שנים יצאו, נשארו עשרה), אז גם "ונקדשתי ב"תוך" בני ישראל" זה מנין. להבין שלכל יהודי יש את המקום שלו.
מספרים פעם על אחד המלחינים המפורסמים ביותר, שהיה ממש גאון בתורת המוזיקה. והיה איזה עיתונאי שהוא רצה ככה לשדרג את המעמד שלו כעיתונאי, והוא החליט שהוא משיג ראיון עם המלחין הזה. והנה הוא מנסה מפה, מנסה משם, [לא מצליח. והנה פעם אחת] אמר לו המלחין: תשמע, אני אין לי זמן. אבל יש עכשיו איזה קונצרט ענק שאני כרגע מקדם ומסדר את כל החלק המוזיקלי שבו. אני לא אוכל ללכת לשמוע את הקונצרט במקום, קשה לי מפאת גילי. אני אשב בבית. תבוא קצת לפני, קצת אחרי, יהיה לנו קצת זמן לדבר.
טוב, העיתונאי הגיע, יושב בבית, דממה, הוא לא יכול לנשום בקושי כאשר המלחין הדגול מאזין לקונצרט. טוב, נגמר הקונצרט, אומר המלחין: "אחח… היה חסר שם כנר מסוים"… חשב העיתונאי לעצמו: "בא, זאת תזמורת של 300 נגנים. איך אתה יודע שחסר כנר מסוים?!"… טוב, הוא שאל אותו כמה שאלות, וסיים את הראיון. אבל האמירה הזאת, מאד הדהימה אותו. הוא חשב אולי אותו מלחין סתם מדמיין, אבל בכל זאת הוא יצר קשר עם מנהל הלהקה, אמר לו: "תגיד לי, היה חסר שם כנר אחד?", אמר לו המנהל: "כן, היה חסר. כנר אחד לא הגיע". חזר אותו העיתונאי למלחין ואמר לו: "תגיד לי, איך אתה הרגשת את זה?? הרי זה סך הכל כנר אחד!", אמר לו המלחין: "כי אני כתבתי את התוים. אני יודע כל אחד מה הוא היה צריך לעשות, והתו ההוא היה חסר, אז חסר כנר אחד"…
כל יהודי יש לו תווים משלו והקב"ה ישתבח ויתעלה הוא כתב את התווים. כל יהודי הוא חשוב, יש לו מקום מיוחד שבלי הנגינה שלו, הנגינה חסרה. ועם הנגינה שלו, הנגינה מושלמת יותר.
יהי רצון שנדע להעריך את מקומנו ואת מקום כל יהודי ויהודי באשר הוא, "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
שבת שלום ומבורך!
