בזמן שהרמטכ"ל אייל זמיר מתריע מעל בימת ועדת החוץ והביטחון על מחסור קריטי בכוח אדם וקורא להרחבת מעגלי הגיוס, קולות מהשטח מציירים מציאות שונה בתכלית ומצביעים על כשלים מערכתיים עמוקים בתשתיות הצבא.
בדיון חסוי שנערך היום (ראשון) בראשות ח"כ בועז ביסמוט, הציג הרמטכ"ל תמונה מורכבת של מלחמה רב-זירתית, כשהוא מבהיר כי צה"ל נמצא בצומת אסטרטגי המחייב גדילה מהירה של סדר הכוחות. אלא שחשיפה של קצין בכיר בצה"ל בשיחה ל"חדשות 14" מטילה צל כבד על היכולת המעשית של הצבא לממש את הדרישה הזו כעת.
הקצין הבכיר טען בשיחה כי הבעיה המרכזית אינה מחסור בלוחמים "על הנייר", אלא חוסר מוכנות קיצוני של התשתיות לקליטתם. "אין לנו איך לקלוט אלפי לוחמים נוספים כרגע, חטיבות החי"ר השריון וההנדסה מעבר לתפוסה מלאה", הבהיר הקצין והוסיף: "זה נחמד לצעוק שאין לוחמים, אבל בפועל אין לנו איך לקלוט אותם. חטיבות החי"ר, השריון וההנדסה נמצאות מעבר לתפוסה מלאה. חסרים לנו מטווחים, מגורים, חדרי אוכל ואפילו אמצעי לחימה במידה ונצטרך לקלוט עכשיו רבבות למערך הלוחמה. המצב פשוט לא מאפשר זאת".
הפער בין הצהרות הפיקוד העליון לבין המוכנות הלוגיסטית נראה כתוצאה של הזנחה ארוכת שנים, כאשר לפי עדות הקצין הבכיר, המערכת לא התאימה את עצמה לגידול הטבעי באוכלוסייה. "האמת עצובה – יש היום כמעט את אותה כמות יחידות שהייתה גם לפני 30 שנה", חשף בשיחה לחדשות 14, והדגיש כי הדיון הציבורי מחטיא את המטרה כשהוא מתמקד במספרים ולא בבניית היכולת לקלוט אותם.
מנגד, בוועדה בכנסת, הרמטכ"ל זמיר המשיך לדבוק בצורך המבצעי המיידי, כשהוא מפרט את השחיקה הגבוהה ואת צמצום השירות הצפוי בינואר 2027. "יש לנו מאות הרוגים, אלפי פצועים והלומי קרב, וישנה שחיקה מתמשכת של החיילים בסדיר ובמילואים, ולכן צה"ל חייב לגדול ומהר. זה לא רק עניין של שיוויון וחלוקת הנטל אלא עניין של כושר התפקוד מול הרחבת המשימות של צה״ל", דברי זמיר.
הוא קרא לחברי הכנסת לקדם את חוקי הארכת השירות וגיוס החרדים, תוך הבטחה כי "אאפשר את כל התנאים לכך שמי שייכנס חרדי יצא חרדי", זאת למרות שבדבריו קרא לפגיעה בציבור שומרי מצוות בצבא, באמצעות שילוב נשים בניגוד לנהוג עד כה ובניגוד לעמדת ראשי ישיבות הסדר מהציונות הדתית.
במהלך הסקירה המודיעינית והמבצעית בוועדה, בה השתתפו גם רח"ט מבצעים תא"ל ישראל שומר ורח"ט מחקר תא"ל אופיר מזרחי רוזן, עמד הרמטכ"ל על ההישגים בזירות השונות אך הבהיר כי המערכה טרם הסתיימה וכי "הופתענו ב-73, הופתענו ב-23 ולא נאפשר שיפתיעו אותנו שוב". הוא עמד על חשיבות המשמעת וציין כי "משמעת מבצעית ונורמות ערכיות הינם בסיס ותנאי לניצחון", תוך שהוא מתייחס לפרשת הפצ"רית כפרשה חמורה שאינה בפתחו של צה"ל בלבד.
יו"ר הוועדה ח"כ ביסמוט סיכם את הדיון בצורך בפיקוח פרלמנטרי הדוק, כשהוא מזכיר כי בתקופה כה רגישה, על צה"ל להבטיח את עליונותו הביטחונית. עם זאת, נראה כי השאלה המהדהדת שנותרה תלויה באוויר לאחר הדיון היא האם חקיקה בלבד תספיק, או שהצבא נדרש קודם לכל למהפכה תשתיתית לפני שיוכל לעמוד ביעדי כוח האדם שהוא עצמו מציב.
עד שלא תנקו את הדיפסטייט – תמיד הגולם יקום על יצרו
אם זה בהצהרות פוליטיות ואחרי השחרור מפלגות פעם זה בוגי אחז'כ גנץ אחז'כ איזנקוט אחכ זמירוכהנה וכהנה