בזמן שחזית הצפון ממשיכה לבעור, בצה"ל מזהים את איום הרחפנים כאחד האתגרים המורכבים והקטלניים ביותר איתם מתמודדים הלוחמים בשטח לבנון. כחלק מפיתוח והרחבת המענה לאיום הרחפנים, צה״ל, בהובלת החטיבה הטכנולוגית ליבשה, מנפק לכוחות בלבנון רשתות תיל נגד רחפני נפץ. המהלך נועד לתת מענה מיידי לאותם כלים קטנים ומהירים שהפכו לסיוט של הכוחות המתמרנים, במיוחד לאור העובדה ששיטות ההפעלה שלהם הולכות ומשתכללות.
עד כה נופקו כ-158 אלף מ״ר רשתות לצה״ל, ובמקביל מתקדם רכש נוסף של כ-188 אלף מ״ר נוספים שיגיעו בהמשך. כדי להבין את גודל המבצע הלוגיסטי, היקף הרשתות שנרכשו עד כה מקביל לשטח של כ־20 מגרשי כדורגל. המטרה היא לייצר חיץ פיזי שימנע מהרחפנים לחדור למתחמי שהייה או לעמדות כוח אדם, ובכך לצמצם באופן דרמטי את היכולת של האויב לגרום לנפגעים.
הצורך בפתרון פיזי כמו רשתות תיל נובע מהעובדה שחלק מהאיומים חסינים לטכנולוגיות המתקדמות ביותר. כזכור איום הרחפנים הוא איום אסטרטגי, מתפתח וייחודי המציב אתגר ביטחוני משמעותי לישראל, המשלב איסוף מודיעין בזמן אמת ותקיפות נפץ קטלניות. האתגר הופך למורכב עוד יותר מאחר שרחפנים המונחים על ידי סיב אופטי הפכו לאמצעי לחימה פשוט וזול, שקשה לחסום באמצעות לוחמה אלקטרונית (לו"א), מה שיוצר איום חמור על כוחות צה"ל הפועלים בשטח לבנון.
אותם רחפני נפץ הצליחו לגרום לאבדות קשטת בקרב חיילי צהל, והמרוץ לפתרון נגד אותם איימים אלו התחיל בקצב מהיר. בעוד שהמערכות הטכנולוגיות מנסות להדביק את הפער מול רחפני הסיב האופטי, שאינם נסמכים על שידורי רדיו ועל כן חסינים לשיבוש, הרשתות הפיזיות מהוות את קו ההגנה האחרון והיעיל ביותר בשטח. בצה"ל מקווים כי השילוב בין טכנולוגיה עילית לבין אמצעי מיגון בסיסיים כמו רשתות התיל, יספק את המענה המיוחל מול האיום שמשנה את פני המערכה בצפון.
