תעשיית המוזיקה אינה עוצרת לרגע ואחרי ל"ג בעומר היא חוזרת עם כל הכוח. בתכנית 'זה נשמע טוב' בהגשת יצחק אייזיקוביץ' המשודרת באתר 'המחדש' מידי מוצ"ש, אנו מארחים זמרים, קלידנים, מלחינים, אמנים ויוצרים. השבוע באולפן מתארח הזמר יוסי לייפער שחוזר לימים שבהם עזב את כס המלמד לטובת במות השמחה, ומסביר מדוע למרות ההצלחה הכבירה הוא עדיין מסרב להוציא חומרים חדשים.
לא נפתח לכם? נסו כאן
צילום: יעקב שלמה | עריכה: יהודה חסן | הפקה: בני קוביץ
ברגע של גילוי לב באולפן, חושף יוסי לייפער את מאחורי הקלעים של עולם השמחות הסוער. לייפער, שהתחיל בכלל כחמש שנים אברך כולל ועוד שמונה שנים כמלמד בחיידר, נדחף למקצוע רק בגלל מצוקת פרנסה. "מישהו אמר לי, 'תקשיב, אתה צריך לנהל בית, צריך כסף… מלמד זה טוב, סיפוק רוחני, סיפוק נפשי, אבל מהיכן ירק זה חי?'". המפנה קרה כשבן דודו התחיל פשוט להתעקש איתו והשיג לו חתונה יוקרתית, לפני כ-17 שנה. לייפער מודה בחיוך שההתחלה הייתה רחוקה מלהיות מושלמת: "לא היה מד התרגשות, כי אפשר להגיד שזה יותר נובע מחוצפה אולי. כששומע את החתונה הזאת, זה נשמע לדעתי זוועת עולם. אבל פשוט חתונה של אדמו״רים… זרם".
הוא שילב ארבע שנים בין החיידר לחתונות, עד שהעומס והאדרנלין הכריעו אותו: "לא יכול להיות מלמד בחיידר כשבלילה מוציא אנרגיות שיא וצועק וצורח, מגיע בבוקר 'גיט מארגן קינדרלאך'… הראש שלך, אני זוכר את עצמי, כבר הגעתי לסיטואציה שפשוט מסדר את הפאות ככה, תוך כדי שאני אומר את המודה אני… ולהיות מפוקס עם 25 ילדים זו אחריות מטורפת". הוא החליט לעזוב את המשרה המסודרת, צעד שהוביל לתקופה כלכלית מורטת עצבים: "זו הייתה התקופה הכי קשה בחיי… עזבתי באדר, שזה אומר בניסן לא עבדתי. אייר לא עבדתי. סיוון רק אחרי שבועות… תקופה מאוד מאוד מאוד מסוחררת".
לייפער חושף גם את ה"תעשייה" מאחורי הקמת מקהלת 'מלכות' באיזה "בונקר בירושלים", שם אספו את כל השמות הגדולים כמו מוטי ויזל ואבריימי לונגר כדי לייסד מקהלה בתקופה שלא היה בה ביקוש בכלל. הוא לא מהסס לדבר על התחרות העזה והמבטים המזלזלים שספג בתחילת הדרך: "אני זוכר את המבטים של הקהל… עמדו ככה למטה ומסתכלים ככה. מבטים שפשוט יכולים להפיל אותך, בוחנים אותך, וראית אפילו לפעמים כל מיני אנשים, כאילו, מה הוא עושה, מזלזלים. ידעתי שאני חייב לעבור את זה…".
כשנשאל על הקנאה בקולגות שרצים קדימה ברשתות, הוא משיב בישירות: "יש זמרים, אפשר לראות את זה היום ברשת, אנשים מוציאים משהו, ופתאום תוך חודש-חודשיים אתה רואה שהזמר הזה… הוא כבר אלף קילומטר הרבה יותר רחוק ממך, אתה מרגיש כאילו הוא נשאר בצד". זו גם הסיבה שהוא עצמו מסרב כרגע להוציא חומרים חדשים: "התחרטתי מאה פעמים עד שעשיתי את זה, כי זה גנב לי המון זמן, וכל השקעה שהשקעת בעצם לא עשתה את שלה במובן שדמיינת, וזה בעצם מוריד לפעמים מוטיבציה… בינתיים אין כלום, מחוסר זמן".
