חודש: פברואר 2021

המדינה הודיעה היום לבג"ץ כי היא מבקשת להאריך את תוקפו של חוק הגיוס על בסיס סעיף בחוק יסוד הכנסת שמאפשר לעשות זאת בתקופת בחירות. הודעת המדינה נמסרה אף ששר הביטחון בני גנץ הודיע בשבוע שעבר כי לא יבקש מבג"ץ לדחות את פקיעת החוק הפוטר תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל.

בשל החלטת גנץ, אמש בחצות היה אמור לפקוע החוק. אלא שהיום הודיעה המדינה לבג"ץ כי החוק צריך להישאר בתוקף עד חודש יולי – שלושה חודשים מיום כינון הכנסת הבאה. בקשת המדינה נסמכת על סעיף 38 בחוק יסוד הכנסת שקובע כי "כל חיקוק שתוקפו היה פוקע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתוקפו עד תום שלושת החדשים האמורים".

בהודעת שמסרה היום המדינה לבג"ץ נכתב כי היא מבקשת להפעיל את הסעיף, בהתחשב בכך שבג"ץ כבר קבע בעבר כמה פעמים כי סעיף 38 מאפשר לדחות את תוקפו של חוק הגיוס. "שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונת הכנסת ה-24 צפויים להסתיים ב-6 ביולי 2021. לפיכך, עמדת המדינה היא כי בטלות החוק תיכנס לתוקף ביום זה", נמסר. עוד נכתב כי הודעת המדינה הוגשה על דעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון גנץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

אתמול שוחח סגן שר התחבורה, אורי מקלב, עם מזכיר הממשלה וראש לשכת ראש הממשלה, והם סיכמו כי המדינה תעדכן את בג"ץ כי יש להאריך את חוק הגיוס על פי הסעיף המדובר. גורם המעורה בפרטים אמר ל"הארץ" כי בימים האחרונים נערכו בצה"ל לאפשרות של פקיעת החוק ופעלו להסדיר את המשך התיאום עם תלמידי הישיבות כך שיתייצבו להסדיר את מעמדם.

בג"ץ ביטל את חוק הגיוס לפני כשלוש שנים וחצי, ומאז קיבל מעת לעת את בקשות המדינה לדחייה ביישום ההחלטה.

לפני שלושה חודשים הבהיר בית המשפט למדינה כי לא יינתנו ארכות נוספות בעניין. לפי החוק, מהרגע שבו ביטול הפטור לתלמידי ישיבות ייכנס לתוקף, הם יהיו חייבים בגיוס לצה"ל.

בהחלטתו מספטמבר 2017 קבע בג"ץ כי החוק יבוטל בתוך שנה. בית המשפט ניהל את הדיון על החוק בהרכב מורחב ובראשות הנשיאה לשעבר מרים נאור, והחליט לבטלו ברוב של שמונה נגד אחד. לאחר ביטול החוק בבג"ץ גיבשו משרד הביטחון וצה"ל חוק גיוס חדש. התנגדות ש"ס ויהדות התורה לחוק זה יצרה משבר פוליטי, שהוביל בסופו של דבר לפיזור הכנסת בדצמבר 2018 ולבחירות שהתקיימו באפריל 2019.

שבוע לפתיחת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בסביבתו שוקלים הערב לבקש דחייה נוספת – אם הסגר יוארך. הדיון הבא – שבו בעצם יציגו פרקליטו של נתניהו את תגובתם לכתב האישום, אמור להתקיים בדיוק בשבוע הבא, ביום שני. שבועיים אחריו, אמור להתחיל גם שלב ההוכחות.

אולם, אם בקשתם של הפרקליטים תתקבל והדיון אכן יידחה – זה יגרור דחייה של שלב ההוכחות. אז, נגיע למועד קרוב מדי לתאריך הבחירות לכנסת, וייתכן שהשופטים לא ירצו להתחיל את שלב ההוכחות סמוך מדי לבחירות. מכאן, ששלב זה יתחיל כבר אחרי הבחירות – בדיוק בהתאם לרצונו של נתניהו, שכן עדויות נגדו לפני הבחירות עלולות לפגוע בו.

כזכור, תחילת ביקשו הפרקליטים לדחות את אותו הדיון בשל תיקון כתב האישום – אולם סורבו. רק כמה ימים לאחר מכן הודיעו השופטים על דחיית המשפט בשל הידוק הסגר. הדיון, כידוע, ייערך בנוכחותו של ראש הממשלה ושל הנאשמים הנוספים – ארנון מוזס ושאול ואיריס אלוביץ'.

למרות המספרים המרשימים של מבצע החיסונים, עכשיו כבר ניתן להגיד שהישראלים פחות ממהרים להתחסן. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא החשש מתופעות הלוואי של מנת החיסון השנייה, שנחשבות חזקות יותר. הערב יולן כהן מפרסמת את הנתונים שנאספו לגבי יותר ממיליון מחוסנים בישראל – ומצא מהן תופעות הלוואי הכי נפוצות אחרי קבלת החיסון השני.‎

551 מטופלי "שירותי בריאות כללית" מתוך כמיליון מתחסנים דיווחו על תופעות לוואי לאחר קבלת מנת החיסון השנייה. המטופלים הללו דיווחו על 2.5 תופעות בממוצע.

רוב רובן של תופעות הלוואי הן מקומיות כמו אודם במקום ההזרקה, כאב מקומי בזרוע, שחולפים תוך 48-24 שעות. תופעות סיסטמטיות כמו חולשה, עייפות, כאב ראש, כאבי פרקים, כאבי שרירים, צמרמורת וחום אופייניים ובדרך כלל חולפים לאחר 24 שעות מהופעתם. מדובר בתופעות צפויות ומתאימות לחיסון.

רשימת תופעות הלוואי של המחוסנים פעמיים:

• אודם, נפיחות, כאב מקומי – 260 דיווחים
• חום, צמרמורות – 227 דיווחים
• כאבי שרירים –  234 דיווחים
• כאב ראש – 203 דיווחים  
• חולשה, עייפות – 144 דיווחים
• כאבי פרקים – 82 דיווחים
• נימול – 37 דיווחים
• בחילות – 32 דיווחים

ראש הממשלה נתניהו מעוניין להאריך את הסגר עד יום ראשון בערב, זאת מכיוון שלטענתו, לפי תרשימים המצויים בידיו, ב-3 ימים נוספים של סגר, עוד מאות אלפי ישראלים יהיו מחוסנים – וזהו נתון משמעותי שיכול להשפיע על רמת התחלואה בימים שלאחר הסגר. עם זאת, ההערכה במערכת הפוליטית שיהיה קושי משמעותי להאריכו עד תחילת השבוע הבא.

שאלה נוספת שעל הפרק לקראת כינוס הממשלה ביום רביעי הקרוב, אז ידונו באופן היציאה מהסגר, היא באיזה אופן יש לפתוח את המשק. הערב כבר החלו דיונים של ראש הממשלה נתניהו עם ראשי מערכת הבריאות בסוגיה הזו, כשהשאלה היא איך פותחים את המשק כשמספר החולים הקשים עדיין גבוה – ולא יורד בקצב המהיר שציפו לו.

לפי ההערכות, לא ניתן יהיה למנוע פתיחה חלקית לפחות של מערכת החינוך בשבוע הבא – אחרי חודש של השבתה. ככל הנראה שגני הילדים ייפתחו בכל הערים בארץ, והוויכוח העיקרי יהיה סביב פתיחת הלימודים בכיתות הנמוכות ובכיתות י"א-י"ב. במערכת הבריאות יציעו לפתוח את הלימודים בכיתות הללו רק בערים ירוקות וצהובות.

סוגיה משמעותית נוספת שעל השרים יהיה לדון בה היא פתיחת המסחר. במשרד הבריאות היו רוצים שרק חנויות הרחוב ייפתחו, אך המשמעות של פתיחה כזו היא גם פתיחה של מרכזי הקניות הפתוחים הגדולים – ואז בעלי הקניונים ימחו. מה גם שייתכן שעדיף לפתוח גם את הקניונים כדי לא ליצור עומסים חריגים והתקהלויות בחנויות הפתוחות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נחוש להאריך את הסגר עד שבוע הבא לפחות – וייתכן שלראשונה הוא יכפה על רה"מ החליפי בני גנץ לעשות זאת, חרף התנגדותו. כך פורסם הערב ב'חדשות 13'.

גורמים בכירים בליכוד אומרים שאם נתוני התחלואה הגבוהים יישארו, ויידרש להאריך את הסגר, נתניהו עשוי לשקול לכפות את המהלך על גנץ באמצעות הרוב שבו הוא מחזיק בממשלה מבחינת מספר שרי הימין. אמורה להיות פריטטיות בממשלה למרות שלגנץ יש פחות שרים, אלא שתקנון עבודת הממשלה לא עבר – וגנץ יכול למנוע רק הבאת נושאים לסדר היום.

בסביבת גנץ, עם זאת, יגידו – נכון שתקנון עבודת הממשלה לא עבר, אבל בחוק ממשלת החליפים יש לזה זכר – וזאת הפרשנות שהיועמ"ש יצטרך לאכוף אם נתניהו ינסה את המהלך.

בתוך כך, הערב מתנהל אצל ראש הממשלה דיון לגבי אסטרטגיית היציאה מהסגר, ובו מוצג המתווה שמציע משרד הבריאות. בכירי מערכת הבריאות רוצים להבטיח שהיציאה תהיה זהירה, ומבקשים לפתוח את גני הילדים וכיתות א'-ד', וכן י"א-י"ב, רק ביישובים ירוקים וצהובים. בערים כתומות אודמות – ייפתחו גני ילדים בלבד, וכיתות י"א-י"ב בכפוף לבדיקות שליליות.

לצד זאת, בכירים במשרד הבריאות מציגים הערב תחזית קודרת בנוגע להשלכות פתיחת מערכת החינוך – וסבורים כי פתיחתה תעלה את שכיחות המוטציה הבריטית באוכלוסייה מ-70% ל-90%.

מבחינת מסחר, מבקשים במשרד הבריאות לאפשר שירותים במתכונת של אחד על אחד, ותיתכן פתיחה של חנויות הרחוב. לפי עמדתם, לא ייפתחו שווקםים וקניונים. במשרד האוצר מתנגדים וסבורים שיש לפתוח את המסחר מיד.

בעניין אירועי התרבות הפשרה שמערכת הבריאות תציע היא פיילוט: מספר מצומצם של הופעות למחזיקי תו ירוק, שיוכלו להתקיים כבר בהמשך החודש. אם הפיילוט יצליח – אפשר יהיה להתקדם הלאה.

השרה לשעבר ציפי לבני פרסמה הערב פנייה לתומכיה בה הצהירה כי לא תתמודד בבחירות הקרובות בשום מסגרת פוליטית.

"אני יודעת שישראל חשובה לכם ושאתם באמת מאמינים שיש בכוחי להציל אותה בבחירות הבאות. לצערי, הכוח להציל לא בידיים שלי ולכן לא תראו אותי ברשימות שיוגשו השבוע לכנסת, אבל הוא כן בידיים של כולנו ביחד", כתבה לבני.

היא הוסיפה, "כשהודיעו על הבחירות ושמעתי את הקולות שקראו לי לחזור לא עניתי מיד, רציתי לראות איך יתפתחו הדברים במחנה שלנו ואמרתי, מתוך אחריות, שאחזור אם אדע שאני משפיעה מהותית על הסיכוי של המחנה שלנו לקדם את החזון שאנחנו מאמינים בו. השיקולים בהם שיתפתי אתכם ביום שנאלצתי לעזוב את הפוליטיקה לפני שנתיים לא השתנו ולפיהם פעלתי כל השנים וגם עכשיו".

"פרשתי אז כדי לא לפצל את המחנה וגם היום, כדי לא להוסיף לפיצול הקיים, לא קפצתי למגרש בראש מפלגה משלי. כדי לא לפגוע במטרה המשותפת גם לא הצטרפתי למיזמים שרק העבירו מנדטים בין מפלגות קטנות ובינוניות בגוש. מפלגות ששותפות לחזון של ישראל שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית שהנהגתן ליברלית, שומרת חוק ושואפת שלום צריכות לחבור", ציינה לבני.

לדבריה, "המטרה בעיני היא יצירת מפלגה גדולה, המייצגת את עמדותינו, שתתמודד ראש בראש מול נתניהו ותחזיר תקווה למחנה שלנו. כך קרה כשהקמנו את המחנה הציוני ולכן קראתי לאיחוד שאכן נוצר כשקמה כחול לבן (למרות המחיר הפוליטי האישי ששילמתי.) תמיד כשהתאחדנו בתוך המחנה נוצרה מפלגה שנאבקה באופן ריאלי על ראשות הממשלה והפכה לאלטרנטיבה שלטונית".

היא סיפרה על השיקולים שהובילו אותה להחלטה. "חיכיתי עד עכשיו כדי לבדוק האם, איך ואיפה אוכל לעשות את השינוי. נפגשתי ודיברתי עם השחקנים הרלוונטים, לא על מקומות ותפקידים אלא מה ייצר את השינוי ולכן לא סגרתי את הדלת עד היום. גם היום אני חושבת שהמחנה שלנו יכול להעמיד מפלגה גדולה וכך נעמוד ראש בראש במאבק פוליטי על הנהגת המדינה ועל זהות המפלגה הגדולה ביותר, במקום להסתפק במי תהיה המפלגה השנייה בגדלה. מהלך כזה דורש החלטות שכבר לא יתקבלו עד הגשת הרשימות. זה מחמיא ומרגש אבל לא כל דבר תלוי בי או רק בהחלטה שלי וגם לא כל אופציה לכאורה שהתפרסמה וגרמה לחלקיכם לקרוא לי לממש אותה באמת היתה קיימת".

"לכל פוליטיקאי ויו״ר מפלגה יש את התפיסות והשאיפות שלו. אני מכבדת את ראשי המפלגות ששיקוליהם שונים משלי ומאמינה שאף אחד מהם לא יסתכן בזריקת קולות לפח אחוז החסימה. אלה שישארו ושמייצגים את החזון המשותף שלנו ראויים לאמון שלנו".

"אני מבקשת מכם דבר אחד: אל תגידו אין לי למי להצביע ,תצביעו. מנדט זה לא חפץ, זה הקולות שלכם. כמות המנדטים שתהיה למחנה שלנו תלויה בדבר אחד: כמה מאיתנו יבואו להצביע. בואו נצביע ביחד עבור הדרך והערכים שלנו והמפלגות שמייצגות אותם. לא רק ״רק לא ביבי״ אלא במה אנחנו כן מאמינים", סיכמה לבני.

סקר שערך מכון 'מאגר מוחות' עבור ערוץ 20 מעלה כי לו היו הבחירות נערכות כיום היתה מפלגת הליכוד זוכה ב-31 מושבים בכנסת הבאה.

יש עתיד הסתמנה כמפלגה השנייה בגדולה עם 17 מנדטים בעוד מפלגת תקווה חדשה ממשיכה במגמת הירידה ומקבלת 14.

ימינה שומרת על יציבות עם 12 מנדטים, הרשימה המשותפת מקבל 11, ש"ס זוכה ב-8 ויהדות התורה ב-8 מושבים.

מפלגת ישראל ביתנו מקבלת 7 מנדטים, העבודה 4, מרצ 4 וגם כחול לבן מצליחה להשיג 4 מושבים בכנסת.

מפלגות הישראלים, הכלכלית, הציונות הדתית, הבית היהודי ועוצמה יהודית-נעם לא עוברות את אחוז החסימה.