חודש: מאי 2025

סערה חדשה בעקבות דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אודות יעדי המלחמה.

בנאום שנשא היום, במהלך חידון התנ"ך המתקיים מידי שנה, אמר נתניהו כי "החזרת החטופים היא יעד חשוב מאוד. במלחמה יש יעד עליון שהוא הניצחון על אויבנו – ואת זה אנחנו נשיג".

נתניהו הוסיף ואמר: "יש לנו הרבה מטרות במלחמה, אנחנו רוצים להחזיר את כל חטופינו. החזרנו עד כה 196 חטופים, ויש עוד 59. אנחנו משקיעים את כל המאמצים להשיב את הבנים והבנות שלנו".

כמה עיתונאים וכלי תקשורת פרסמו את דבריו של נתניהו, בתוספת קלה, "החזרת החטופים היא יעד חשוב מאוד, אבל במלחמה יש יעד עליון שהוא הניצחון על אויבנו – ואת זה אנחנו נשיג".

במטה משפחות החטופים המזוהות עם השמאל, מיהרו כמובן להשמיע קול זעקה על דבריו של נתניהו ואמרו: "ראש הממשלה, השבת החטופים והחטופות הוא לא ״פחות״ חשוב, הוא היעד העליון שצריך להנחות את ממשלת ישראל. משפחות החטופים מודאגות: נתניהו מתיישר עם סמוטריץ׳, זאת בניגוד לרוב המכריע בציבור בישראל שרוצה בהשבת כלל החטופים לפני הכל.

גם היום נזכור ונזכיר – אין עצמאות שלמה למדינת ישראל ולעם ישראל בלי השבת אחינו ואחיותינו" הוסיפו ואמרו.

במוקד הפעילות המבצעית שהתנהלה מאתמול באזור שפלת יהודה עמד המערך האווירי של משטרת ישראל, שפעל באופן רציף מהאוויר – גם לכיבוי של מוקדי אש באמצעות דליי מים ענקיים שהוטלו ממסוקים ייעודיים, ובנוסף לסיוע בפיקוד ושליטה.

המסוקים של משטרת ישראל חגו מעל מוקדי האש, לזיהוי מבעוד מועד התפשטות מסוכנת, והכווינו את כוחות הקרקע לפעולה מיידית. במשטרה אומרים כי יכולת זו אפשרה תגובה מהירה, פינוי בטוח של תושבים, חסימת צירים מסוכנים – ולבסוף גם פתיחתם מחדש עם חזרת השליטה בשטח.

"הסיוע האווירי הינו מרכיב חיוני בתיאום הכוחות, בהצלת חיי אדם, מניעת פגיעה ברכוש ונזקים נרחבים יותר. שיתוף הפעולה ההדוק בין האוויר לקרקע הוא שהפך את המערכה ליעילה יותר – ואת המענה למהיר ומדויק יותר".

מפכ"ל המשטרה דני לוי הנחה להמשיך ולהפעיל את כלל יכולותיה של משטרת ישראל ובהם המערך האווירי, למען ביטחון הציבור.

קרן קימת לישראל מעדכנת כי השריפות רחבות ההיקף שפרצו אתמול באזורים שונים במרחב מרכז גרמו לנזק סביבתי כבד. עד כה, הוערך כי נשרפו כ-20,000 דונם של שטח פתוח, מתוכם כ-13,000 דונם הם שטחי יער.

מעל מחצית משטח היער שנשרף – שייך לפארק קנדה, שנפגע בצורה הקשה ביותר בגל השריפות.

כוחות הכיבוי של קק”ל, כב״ה ומטוסי כיבוי ממשיכים גם הבוקר בפעולות כיבוי בשטח, תוך התמודדות עם תנאים מאתגרים הכוללים רוחות עזות וחום כבד. הפעולות מתמקדות בכיבוי מוקדים פעילים ומניעת התפשטות נוספת של האש.

לדברי ענת גולד, מנהלת מרחב מרכז בקק”ל, “מדובר באירוע קשה מאוד. לראות את פארק קנדה, אחד מאתרי הטבע האהובים, המשוקמים והמטויילים ביותר בישראל, עולה באש – זה קורע לב. אנחנו ממשיכים להילחם באש בכל הכוח ונשוב לשקם את היער עם המסירות שמאפיינת את קק”ל. אני מבקשת מהציבור – הימנעו מהגעה לאזור ותנו לכוחות לפעול.”

קק”ל קוראת לציבור להימנע מהגעה ליערות שבאזורי הסיכון ולהישמע להנחיות גורמי הביטחון והחירום, זאת בצל הניסיונות של אזרחים להגיע לאזורים שנאסרו.

126 צוותי כיבוי והצלה פועלים בשעה זו בשטח הנרחב של השריפה, בסיוע מטוסי כיבוי מטייסת הכבאות "אלעד" ב-6 גזרות עיקריות: דרך בורמה, אשתאול, יער הקדושים, פארק קנדה, שער הגיא, שורש ומבואות נווה אילן ונטף.

בכב"ה אומרים כי נעשה ריכוז מאמץ מירבי בשעות הקרובות במטרה לנסות להשיג שליטה עד שעות הצהריים, בטרם יתעצמו הרוחות. וכי יש שיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל, פיקוד העורף, חיל האוויר, רט״ג, קק״ל, גורמי רפואה, רשויות מקומיות וגופים חבירים נוספים.

בתוך כך, מטוסי כיבוי צפויים להגיע בשעות אחר הצהריים ממספר מדינות, באמצעותם ינסו להשיג שליטה באש, זאת לאחר שעד כה טרם הושגה השליטה. בנוסף, ישנו מאמץ משמעותי שנעשה על ידי צה״ל ופיקוד העורף ליצירת קווי חיץ באמצעות כלים צמ״ה כבדים יסייעו לשמור על היישובים מפני התפשטות האש.

במקביל, לאחר הערכת מצב של כלל הגורמים, הוחלט להחזיר את התושבים המפונים לבתיהם.

בהתאם להנחיית הרמטכ"ל, כוחות צה"ל ממשיכים לסייע למשטרת ישראל וכוחות הכבאות וההצלה על מנת לכבות את מוקדי האש והשריפות אשר פרצו במהלך היממה האחרונה.

כוחות מחטיבת החילוץ ומחוז ירושלים והמרכז של פיקוד העורף, יחד עם גדוד "גפן" של בה"ד 1, פועלים ליצירת חישופים סביב יישובים באמצעות כלי צמ״ה וממשיכים לקיים הערכות מצב משותפות באופן שוטף. גדוד כבאים של פיקוד העורף במילואים מתגבר את הרשות הארצית לכיבוי והצלה ומסייע למועצה האזורית מטה יהודה.

בתוך כך, חיל האוויר ממשיך בסיוע רצוף באמצעות צוותי כיבוי אש של החיל הפועלים לצד כלים יעודיים לכיבוי שריפות מיחידות מיוחדות. בנוסף חיל האוויר הקים חפ״ק לסנכרון אווירי משותף במרחב השריפה.

במקביל, חטיבת ההפעלה באגף המודיעין מפעילה ומסנכרנת מגוון משאבים כדי לסייע בניתוח מרחב השריפה ובהכוונת כוחות כיבוי והצלה. מערך 9900 ביצע מספר גיחות לוויין וכלי חוזי נוספים שעברו ניתוח מודיעיני במטרה לזהות, לפענח ולמפות את מוקדי הבעירה המרכזיים. לצד זאת, בוצע מאמץ טכנולוגי נרחב של יחידות אמ״ן נוספות על מנת להנגיש את המידע לכוחות בשטח בזמן אמת.

בנוסף, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מפעיל שלושה מתחמי רענון לכוחות הביטחון וכוחות כיבוי והצלה. במתחמים מוצבות עמדות עם מדים ובגדי עבודה, מבני שירותים ומקלחות לטובת הכוחות, לצד עמדות מזון ועמדות מנוחה והתרעננות. כבאיות וצוותי אש של אט"ל ממשיכים לפעול במוקדי השריפות, ועשרות כלי צמ״ה ממשיכים ביצירת פסי אש כדי למנוע מהשריפה להתפשט לאזורים נוספים.

השבוע הודיע ראש השב"כ, רונן בר, שיסיים את תפקידו ב-15 ביוני. בהמשך לכך הממשלה ביטלה את החלטתה לפטר אותו מתפקידו והודיעה על כך לבג"ץ במטרה למנוע החלטה עקרונית של בית המשפט העליון בנוגע לסמכות הממשלה לפטר בכירים.

תכלס, הממשלה נהגה, בעיני, בחיפזון כאשר מיהרה להחליט על פיטוריו של ראש השב"כ. זו היתה החלטה מיותרת שסיבכה ללא שום צורך את הממשלה, הביאה לכך שראש השב"כ וראש הממשלה נאלצו להגיש תצהיר בשבועה לבית המשפט, תצהיר בו התגוללו שני האישים איש על האחר באופן שלא כיבד אף אחד מהם ובטח לא הוסיף למורל הלאומי.

המהלך של הממשלה היה מיותר, שכן עם מעט סבלנות רונן בר היה מניח את המפתחות בערך בתקופה בה הוא מניח אותם עכשיו. בקיצור – רוב מהומה על מאומה, אך הנזקים כבר נגרמו. ועדיין לא ברור האם בג"ץ ייעתר לבקשת הממשלה ופשוט "יסגור" את התיק.

אני דווקא מעריך שבג"ץ לא ידלג על ההזדמנות וכן יאמר משהו ערכי לגבי מסגור זכויותיה של הממשלה לפטר נושאי משרה בכירים. הוא כבר יכשיר לעצמו את הקרקע לקראת הבג"ץ שמן הסתם יגיע באשר לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה. בקיצור – הממשלה הבקיעה גול עצמי מיותר.

אגב, ערכית ועקרונית אני בדעה שממשלה, כל ממשלה נבחרת צריכה להיות בעלת הזכות להעסיק במשרות הבכירות ביותר את האנשים שהיא חפצה בהם, שאיתם היא יכולה להגשים את מדיניותה. בסוף היום הציבור מטיל אחריות על הממשלה, ואם הממשלה אינה יכולה להעסיק את מי שהיא מוצאת לנכון – איך אפשר להטיל עליה אחריות?

ועוד מילה בזווית אישית: במדינת ישראל ציינו בימים האחרונים שני ימי זיכרון ולרגע העם היה שוב מאוחד. לרגע לא הייתה שנאה ולרגע התגברנו על כל המחלוקות. אבל זה היה רק לרגע קטן אחד. מיד לאחר מכן שבנו להיות עם מפולג – "איש אוחז בצוואר רעהו".

לו רק ניתן היה להאריך את הרגעים המיוחדים הללו של האחדות, היינו עושים הכל בשביל זה. עכשיו נותר רק להתפלל לכך שחלקי העם הכה מפולגים כל ימות השנה ישכילו לקבל את האחר, את השונה. אתה לא חייב לקבל את דעתו של האחר, כדי לכבד אותה. אם כל צד היה מוכן לקבל אפילו רק 10% מדעתו של האחר – מצבנו כעם היה משתפר עשרת מונים.

לצערי, במידה רבה המחלוקות בין חלקי העם השונים כה רבות ועוצמתיות עד שהפכנו להיות שני עמים במדינה אחת. ישנן משפחות בהן החלוקות הגיעו לכך שבני משפחה אינם מדברים אחד עם השני, כך גם עם חברויות שנותקו. זה כה עצוב ומדאיג.

ארצות הברית וקראינה חתמו הסכם מאגרי הטבע, שיאפשר לאמריקאים גישה למשאבי הטבע האוקראיניים. היוזמה, שמקורה בקייב, נועדה לבסס את תמיכת הנשיא טראמפ בעת שמתנהלים מגעים להשגת הפסקת אש עם מוסקבה.

על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, ההסכם יפתח דלת להשקעות אמריקאיות במשאבים אוקראיניים כמו אלומיניום, גרפיט, נפט וגז טבעי. צעד זה נתפס כהכרחי לקבלת תמיכת טראמפ בסיום הסכסוך שהחל לפני יותר משלוש שנים.

במקביל, הוקמה קרן השקעות לשיקום אוקראינה. "כהוקרה על הסיוע הכלכלי והחומרי המשמעותי שהעניק העם האמריקני להגנת אוקראינה מאז הפלישה הרוסית רחבת ההיקף, שותפות כלכלית זו ממקמת את שתי המדינות בעמדה לשתף פעולה ולהשקיע יחד – כדי לוודא שהמשאבים, הכישרונות והיכולות המשותפים יאיצו את שיקום הכלכלה האוקראינית", נמסר ממשרד האוצר האמריקאי.

שר האוצר סקוט בסנט הצהיר: "ארה"ב מחויבת לסיים את המלחמה האכזרית וחסרת ההיגיון הזו. ההסכם הזה מאותת בבירור לרוסיה שממשל טראמפ מחויב להליך השלום שבמרכזו אוקראינה חופשית, ריבונית ומשגשגת בטווח הארוך".

על פי טיוטת ההסכם, כמחצית מההכנסות ממשאבי הטבע יופנו לקרן המשותפת, כאשר לארה"ב תינתן עדיפות בהשקעות עתידיות וסיוע צבאי אמריקאי יחשב כחלק מהתרומה לקרן. ההסכמות אינן כוללות את תחומי האנרגיה והנמלים.

ראש ממשלת אוקראינה ציין שהסכם המינרלים עבר שינויים והפך ל"הסכם שותפות אמיתי", וכי בעקבותיו ייחתמו שני הסכמים נוספים. בימים האחרונים התגלעו מחלוקות ברגע האחרון, כאשר האמריקאים דרשו לסגור את כל פרטי העסקה יחד, בעוד האוקראינים ביקשו לדחות את סגירת הפרטים השוליים.

זֹאת תִּֽהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכּהֵן. וְיָצָא הַכּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵה נִרְפָא נֶגַע הַצָרַעַת מִן הַצָרוּעַ. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִטַהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִ֥ים חַיוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. (ויקרא יד, ב – ד)

בויקרא רבה (טז, ו) דרשו, 'זאת תהיה תורת המצורע', המוציא שם רע, ובמדרש תנחומא (מצורע פ"ב) 'זאת תהיה תורת המצורע' ללמדך, שהמספר לשון הרע הנגעים באין עליו.

וכתב רש"י, שלקח שתי צפרים טהורות, פרט לעוף טמא, לפי שהנגעים באים על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים, לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים, שמפטפטין תמיד בצפצוף קול.

ודרשו בגמ' בערכין (טו, ב) שאין הנגעים באים אלא על לשון הרע שנאמר (קהלת ה) 'אל תתן את פיך לחטיא את בשרך' כלומר אל תתן רשות להוציא דבר מפיך לחטיא את בשרך להלקות גופך ואל תאמר לפני המלאך הממונה עליך בשגגה הוצאתי מפי הדבור, שכל דבור ודבור שיוצא מפיך הלא הם בספר נכתבין בין טוב בין רע בין שוגג בין מזיד, 'למה יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך', אלו הידים והגוף שלוקין בנגעים, וכן מצינו בדברים רבה, שאין צרעת באה אלא על לשון הרע כגון שמצינו במשה ואהרן ומרים שלקו בצרעת על ידי שהוציאו לשון הרע.

ובספר החינוך (מצוה קסט) כתב, שהזרתנו התורה כי בהגיע אל האדם החולי הרע, והוא הצרעת, שלא יקחנו דרך מקרה, רק יחשוב מיד כי עוונותיו גרמו, וירחיק מחברת בני אדם כאדם המרוחק מרוע מעשיו, ויתחבר אל המכפר המרפא שבר החטא ויראה אליו נגעו, ובעצתו ובדבריו ובפשפוש מעשיו יוסר מעליו הנגע, כי האל ברוך הוא שמשגיח עליו תמיד יראה מעשה תשובתו וירפאהו, וזהו ענין ההסגרין.

ברמב"ם (הל' טומאת צרעת פט"ז ה"י) כתב, שהצרעת אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע, שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו, אם חזר בו יטהר הבית, אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית משתנים כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהן, אם חזר בו יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנין הבגדים שעליו, אם חזר בו יטהרו ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע.

באור החיים (ויקרא יג, ב) כתב, במה שאמרו שהצרעת באה על לשון הרע, ירמוז הכתוב בב' מראות נגעים, על פי מה שכתב הרמב"ם, שהאומר דברי גנאי על חברו הגם שאומר אמת נקרא בעל לשון הרע, והאומר שקר נקרא מוציא שם רע, וכנגד ב' אלו אמר שאת או בהרת, שאת כנגד מוציא שם רע, ואמר שאת מלשון (שמות כג, א) 'לא תשא שמע שוא', ובהרת כנגד לשון הרע, ואמר לשון בהרת בהירות שיורה הצדקת הדברים הנאמרים כי כנים הם ואף על פי כן מאוסים הם ויסובבו הצרעת. ולצד שיש הדרגות בב' הבחינות, לזה עשה ה' ספחת לשאת ולבהרת כבחינת הדבור אשר יסובב אותה.

החילוק בין לשון הרע, מוציא שם רע ורכילות

וכן כתב הרמב"ם (פ"ז מהל' דעות ה"א – ב) שהמרגל בחברו עובר בלא תעשה, שנאמר 'לא תלך רכיל בעמיך', ואף על פי שאין לוקין על דבר זה, עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו 'ולא תעמוד על דם רעך', צא ולמד מה אירע לדואג האדומי, אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני אף על פי שהוא אמת הרי זה מחריב את העולם, יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת, אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חברו, אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני וכך וכך היו אבותיו וכך וכך שמעתי עליו ואמר דברים של גנאי, על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות.

בכסף משנה (הל' דעות פ"ז ה"א) כתב, שדעת הרמב"ם שרכיל היינו האומר פלוני אמר עליך כך וכך או עשה לך כך אע"פ שאותו דבר אינו גנות, כיון שטוען דברים מזה והולך לזה נקרא רכיל שהוא כרוכל המחזר בעיירות, אבל לשון הרע היינו המספר בגנות חבירו, וזה נחלק לשנים: אם הגנות שמספר עליו הוא שקר נקרא מוציא שם רע, ואם הוא אמת נקרא מספר לשון הרע, נמצא שפרט כאן ארבעה שמות, רכיל, מספר לשון הרע, מוציא שם רע, ובעל לשון הרע.

וכתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג, רטז) שהמספר לשון הרע, שתים הנה קוראותיו: הנזק והבושת אשר יגרום לחברו, ובחירתו לחייב ולהרשיע את חבריו ושמחתו לאידם, ובדבר אחד יגדל עון המספר לשון הרע על דבר אמת, מן המספר על דבר שקר, כי יאמין העם בספרו על חברו דברים כנים, ויעלה קלונו לפניהם, ויהיה לבוז בעיניהם, אחר אשר נחם על רעתו ונסלח לו מחטאותיו.

ובהמשך (אות רכב) כתב, שהולך רכיל גם נקרא לשון הרע, והוא בכלל כת מספרי לשון הרע, ונזק הרכילות חדל לספור, כי אין מספר, כי הוא מרבה שנאה בעולם ומכשיל את בני אדם לעבור על מה שכתוב בתורה (ויקרא יט, יז) 'לא תשנא את אחיך בלבבך', והנה העולם קיים על השלום (אבות סוף פרק א), ומפני השנאה נמוגים ארץ וכל יושביה, ופעמים רבות יתן הרכיל חרב ביד חברו להרוג את רעהו, כמו שכתוב (יחזקאל כב, ט) 'אנשי רכיל היו בך למען שפך דם', ונאמר (ירמיה ו, כח) 'כלם סרי סוררים הולכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה', וקראו רבותינו (פאה ירושלמי פרק א, הלכה א) את הרכילות לשון שלישי מפני שהוא הורג שלשה, האומרו, והמקבלו, ומי שנאמר עליו.

ואפשר לבאר דברי הרמב"ם ע"פ מה שכתב (פ"ו הל' דעות ה"ח) כך אמרו חכמים (סנהדרין קז, א) המלבין פני חברו ברבים שאין לו חלק לעולם הבא, לפיכך צריך אדם להיזהר שלא לבייש חברו ברבים בין קטן בין גדול, ולא יקרא לו בשם שהוא בוש ממנו, ולא יספר לפניו דבר שהוא בוש ממנו.

בספר המצוות לרמב"ם (עשה עג) שצונו להתודות על החטאים והעונות שחטאנו לפני הא-ל יתעלה ולאמר אותם עם התשובה. וזה הוא הודוי, והוא אמרו ית' (נשא ה) 'דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם אשר עשו', והביא את דברי מכילתא, בפרשת ויקרא (ה) מכל חטאת האדם ממה שבינו לבין חברו על הגנבות ועל הגזלות ועל לשון הרע, שהוידוי מצוה בפני עצמה וחובה לחוטא על אי זה חטא שחטא, שנא' 'והתודו את חטאתם אשר עשו', הרי שאפשר לבאר בדעת הרמב"ם שהעון הוא בעצם מה שהוא מפיץ רע בעולם ומבזה ומבייש את חברו ולכך עונשו חמור כ"כ, לפי שגורם חורבן בעולם, ולזה צריך להתוודות ולתקן את מה שקלקל ולהרבות טוב וכפי שיתבאר.

תקנה למדבר לשן הרע שיעסוק בתורה

בגמ' בערכין (טו, ב) אמר רבי חמא בר' חנינא, מה תקנתו של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, שנא', 'מרפא לשון עץ חיים', ואין לשון אלא לשון הרע, שנאמר 'חץ שחוט לשונם', ואין עץ אלא תורה, שנאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה', ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו, שנאמר, וסלף בה שבר רוח, רבי אחא ברבי חנינא אומר, סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקדש, שנאמר 'יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות', אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו, שנאמר, 'וסלף בה שבר רוח'.

וכתב בהרחב דבר (במדבר לג, נה) מה הסיבה שנחרב בית המקדש השני על עוון לשון הרע, שכל שהמקום קדוש יותר יש יותר התגברות הטומאה, ומשום הכי בירושלים שעבודת הקודש בגבורה, מצינו במדרש שלא היה עבודה זרה שלא נעבד בירושלים שנאמר (ישעיה י, י) 'ופסיליהם מירושלים ומשומרון', ובבית שני שהיתה קדושת התורה במעלה עליונה, על כן נתגבר טומאת שפתים שהוא לשון הרע ושנאת חנם, והיינו משום דלשון הרע הוא מקביל לקדושת התורה.

מעיל מכפר על לשון הרע שדומה לים

בגמ' בזבחים (פח, ב) מצינו שהמעיל מכפר על לשון הרע. בביאור העניין כתב הכלי יקר, לפי שהמעיל מכפר על לשון הרע, על כן היה כולו תכלת, כי תכלת דומה לים (חולין פט, א), ועל ידי התכלת יסתכל בים וממנו יראה וכן יעשה, כי בים נאמר (איוב לח, י – יא) 'ואשבור עליו חקי ואשים בריח ודלתים, ואומר 'עד פה תבוא ולא תוסיף וגו', וכך נתן הקדוש ברוך הוא אל הלשון חומה ובריח כמו שאמרו בערכין (טו, ב) ולא עוד אלא שהפקדתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר, ומה יתן ומה יוסיף לך שמירה לשון רמיה, כי יצא לחוץ ידבר ישלח חץ שחוט לשונו לכל ארבע רוחות העולם ויעבור בריח ודלתים, והיה מן הראוי שילמד האדם מן הים אשר אינו עובר דלתים ובריח ואינו פורץ גדרו, וזה טעם התכלת שדומה לים, כי בהסתכלו בתכלת יהיה נזכר אל הים שדומה לו בצבע, וממילא יתבונן אז במעשה הים וממנו יראה וכן יעשה.

ובשמירת הלשון ביאר, שהים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, והיינו שעל ידי שיזכור שיבוא לדין לפני כסא הכבוד, כן הוא גם בזה, כי איתא בתנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק יח) כשם שהרשעים מספרים לשון הרע ועולה עד כסא הכבוד, ועל ידי שהוא לבוש תכלת יזכור ויתבונן איה דבריו עולים, וישמר מזה.

מקום שמצוה לספר לשון הרע

בתשובות והנהגות (ח"א סימן תקנח) הביא שבדברי החפץ חיים, מובא גם שלפעמים אין איסור לשון הרע אלא אדרבה מצוה לספר, כגון מי שמטעה את חבירו במקח וממכר, או שלוה מעות ואינו משלם, או בענין שידוכים שמציעים שידוך לא טוב ויזיק, והוא נמנע לדבר וחולה שאין רצונו לדבר רע או להזיק, הלא עובר על 'לא תעמוד על דם רעך' שהוא עוון חמור מאוד, וגם על מצות 'ואהבת לרעך כמוך', שאם היו עושים להם כן ודאי היו מצטערים ומתרעמים מאד, שעוברים גם בדיני ממונות כשיודע עדות ואינו מעיד, נמצא משתמש במצות אלוקינו ית"ש להזיק לחבירו, רק יש בזה כמה פרטי דינים, וכן יש ליזהר שלא לספר רק מה שצריך להצילו מנזק, אבל מה שמוסיף יותר ה"ה באיסור לשון הרע, ולכן יש ליזהר ללמוד היטב פרטי ההלכות לידע פרטי האיסורים ופרטי ההיתר שלפעמים יש חובה לספר בתנאים מסוימים.

'בעל' לשון הרע

בשו"ת באר משה (חלק ח סימן קיט) הקשה, בדברי הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה הל"ו) באלו שאין להם חלק לעולם הבא וכו' ובעלי לשון הרע, ומדוע לא נקט בלשון מספרי לשון הרע או אומרי לשון הרע, וכתב לתרץ כיון שלספר לשון הרע הוא עון גדול מאוד ושוה כנגד ג' עברות חמורות, ורק מי שהוא מבעלי לשון הרע אין לו חלק לעולם הבא, כמו באיש שדרכו להלבין פני בני"א ברבים ושש ושמח בזה שאין לו חלק בעוה"ב, שתופס דבר רע כדי לילך ולספר ולהגיד בין כל חבריו, שנעשה על אותו לשון הרע כבעלים.

החפץ חיים בבאר מים חיים (הלכות לה"ר כלל ד' סקמ"ט) הקשה, שהלא ידוע שאין דבר עומד בפני התשובה, ואיך יתכן שעל דיבור לשון הרע אין לו תקנה, ותירץ, על פי מה שכתב הרמב"ם (פ"ז הל' דעות ה"ב) שהפסוק 'יכרת ה' כל שפתי חלקות' מדבר במי שהורגל לדבר לשון הרע ונעשה אצלו הפקר, ובעל לשון הרע, היינו שיושב ואומר, כך וכך עשה פלוני, כך וכך היו אבותיו, וכך וכך שמעתי עליו, ואומר דברים של גנאי, על זה הכתוב אומר 'יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדבר גדולות'.

וכן ביאר בכסף משנה, אע"פ שיספר אדם בגנות חברו לא יקרא בעל לשון הרע מפני שאפשר שלא סיפר כן אלא במקרה אבל מי שמורגל תמיד לספר לשון הרע, יקרא 'בעל' לשון הרע, וזהו שכתב שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני כלומר שהוא קבוע ומורגל לדבר דברים אלו, וכ"כ רבינו יונה בשערי תשובה (מאמר רג), ולכן במציאות כמעט וא"א לו לשוב, שהרי אין לו כפרה עד שיבקש מחילה מחברו, וכיון שכ"כ נטמע והורגל בעוון זה אינו יודע כבר ממי לבקש סליחה ומחילה, ממילא אין לו תשובה וכפרה על חטא זה.

המדבר לשון הרע סופו שכופר בעיקר

בספר כד הקמח (לשון הרע) כתב, וידוע כי כל הרגיל לדבר דברים בטלים מתוך אותם דברים בטלים יבא לספר לשון הרע מהמון העם, ומתוך כך יספר לשון הרע מן הצדיקים, ומי שהרגיל את עצמו לספר בגנות הבריות שבארץ יספר בגנות של מעלה לכפור בעיקר, ולגודל חומר העבירה הזאת אין המחזיקים בה מקבלים פני שכינה, כמו שמצינו בסוטה (מב) שארבע כתות אין מקבלות פני שכינה, וכו' כת מספרי לשון הרע, ולא יאות לבעל לשון הרע שיעסוק בתורה, ומצינו במשלי (יח) 'מפרי פי איש תשבע בטנו' 'מות וחיים ביד לשון', הודיענו בשני כתובים אלה גודל כח הלשון אם לטוב אם לרע, כי אם הוא משתמש בלשונו בדברי תורה ויוכיח וזיכה את הרבים הנה זה שכרו אתו ופעולתו לפניו, ואם בדברי רכילות ולשון הרע הנה ענשו מעותד ומזומן ותשבע בטנו ממנו.

והנה מצינו בערכין (טו, ב) כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר, שנאמר (תהילים יב, ה) 'אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו' וכן אסור לאדם לקבל לשון הרע, שנאמר (שמות כג, א) 'לא תשא שמע שוא', והטעם כמו שכתבו בספרי יראים כי ידוע הוא שמי שרוצה לדבר לשון הרע הוא מסתכל בכל צדדיו אולי עומד שם האיש ההוא, ועושה עין של מעלה כאלו אין רואה ח"ו, וכמו שאמרו חז"ל בגנב, ובמדרש תנחומא איתא קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מפיו עד שהוא כופר בעיקר.

גודל העון

בחפץ חיים (שמירת הלשון ח"א שער הזכירה פ"ד) כמה גדול כחה של לשון הרע, שהיא שקולה כנגד ג' עונות החמורות, כמו שאמרו בערכין (טו, א), וגורם לסלק שכינה מישראל, כמ"ש במדרש רבה (פרשת שופטים), אמר רבי מונא כל שאומר לשה"ר מסלק השכינה ממטה למעלה, תדע לך, מה דוד אומר, (תהלים נז) 'נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים בני אדם שיניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה', 'רומה על השמים אלקים וגו', אמר דוד ריבונו של עולם מה השכינה עושה למטה סלק השכינה לרקיע, וכן במדרש רבה (פרשת תצא), אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה ע"י שהיה לשון הרע ביניכם סילקתי שכינה מביניכם, ולא חרבה ירושלים במקדש שני אלא בעון מספרי לשון הרע שהיה ביניהם, בשביל שנאת חנם שהיה בהם, כמ"ש ביומא (דף ט, ב) ובגיטין (נו ונז, ב) וכפי שפירש"י.

והמסכסך בלשון הרע ורכילות שלו בין אנשים אהובים, ועושה ביניהם מחלוקת ח"ו, הוא מתועב עבור זה לפני ה', וקשה עון הזה יותר מעון גאוה ושקר ושפיכת דם נקי וכו', כמו שכתוב במשלי שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו, עינים רמות לשון שקר וידים שופכות דם נקי וגו' ומשלח מדנים בין אחים, ואמרו חז"ל דזו היא השביעית הקשה שבכולן.

ויותר מזה מצינו במדרש, שאין הקדוש ברוך הוא רוצה להשתתף כלל עם בעל לשון הרע להציל אותו מצרותיו, ואין שום עצה לאדם רק שינצור לשונו מרע, וגם יטמין תמיד את עצמו מלישב בחבורת אנשים המדברים דברי גנאי מחבריהם, וכ"כ במדרש ובספרי זוטא, אמר הקדוש ברוך הוא מכל צרות הבאות עליכם אני יכול להציל אתכם, אבל בלשון הרע הטמן עצמך ואין אתה נפסד, וראה את המתקת דברי חז"ל שהמתיקו את דברי המקולקל בחטא זה כמו המנושך מכלב שוטה, כי באמת שניהם שוים, כמ"ש ביומא (דף פ"ד) שמי שנשכו כלב שוטה אין לו רפואה, ועל לשון הרע ג"כ אמרו שהמורגל בעון זה ח"ו אין לו תקנה, כמו שאמרו (ערכין טז, ב) סיפר אין לו תקנה.

ואמרו עליו שהוא כעובר על ה' חומשי תורה וככופר בעיקר ח"ו, שזה לשון המדרש רבה, אמר ר' יהושע בן לוי חמש תורות כתובות בפרשה, זאת תורת נגע צרעת, זאת התורה לכל נגע הצרעת, זאת תהיה תורת המצורע, זאת תורת אשר בו נגע צרעת, זאת תורת הצרעת המוציא שם רע, ללמדך שכל האומר לשון הרע עובר על ה' ספרי תורה וכו', על כן מי שיש לו מוח בקדקדו, יראה תמיד לזרז את עצמו וללחום מלחמת ה' עם יצרו שלא ילכד בעון המר הגדול הזה, ואז אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.

טהרת המצורע לחטא לשון הרע

הנה מצינו בגמ' בבא בתרא (קסה, א) רובן בעריות מיעוטן בגזל וכולם באבק לשון הרע, ובגמ' בערכין (טז, ב) אמר רבי יהודה בן לוי, מה נשתנה מצורע שאמרה תורה, יביא שתי ציפרים לטהרתו, אמר הקדוש ברוך הוא, לפי שהוא עשה מעשה פטיט, לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט, ופי' בערוך (ערך פט, ג) שפטפט והשמיע קולו בלשון הרעף, ולכך יביא קרבן פטיט צפרים שמשמיעים קול בכל שעה.

באור החיים (ויקרא יד, ב) כתב לפרש, שהצרעת כפי הטבע תתהוה מעפשות וזיהום הגוף ותגבורת המרה שתתגבר באדם ועושה רושם בבשרו, ויהיה בעצבון וצרת הלב ושממון השכל, והרפואה הטבעית לזה היא ע"י דברים שמרחיבים ומשמחים את לבו, וכשיבוא לו צרעת הוא יכול לומר כי חולי טבעי הוא, ולא יאמין שהוא בגלל עוון לשון הרע, לכך צריך המצורע להיסגר בדד ובגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, ולכאורה דברים אלו אינם מרחיבים את דעתו, אלא כאשר יהרהר בתשובה ויתודה חטאתו, ועי"ז ישוב מחטאתו ויטהר לשונו ויראה כי נהפך הנגע, ידע שלא בא לו הנגע אלא בגלל שדבר לשון הרע, והוא אומרו זאת תהיה תורת מוציא שם רע, והוכחתו ביום טהרתו, שהגם שעשה דברים נגדיים לחוליו כנזכר אף על פי כן נטהר, בזה ידע כי תורת לשונו הרע הוא זה ולא מקרה הטבעי כחושבי מחשבות און וישמור פיו ולשונו, והוא מה שגמר אומר נרפא נגע הצרעת מן הצרוע פירוש מן הצרוע באה רפואתו ששב ורפא לו.

והנה טהרת המצורע הוא ע"י הבאת שתי ציפורים טהורות, והכהן שוחט ציפור אחת ואת השניה הוא משלח לחופשי על פני השדה, ובביאור הענין כתב בכלי יקר, ע"פ דברי הגמ' הנ"ל שהציפורים מרמזות על דיבור האדם שמצפצף כציפור, ובזה הדיבורים מתחלקים לשניים, דיבורים אסורים כאותו מצורע שדיבר לשון הרע, ודיבורים שמצווה ואף חובה לדבר אותם כגון דברי תורה ותפילה, שהם דיבורים שמחברים בין איש לרעהו, הרי שכנגד הדיבורים האסורים מביא המצורע ציפור אחת שהכהן שוחט אותה, לפי שהוא צריך להפסיק בדיבורים האסורים, ואת הציפור השניה שולח לשדה, לאמר שמצווה על האדם לשלח ולהוציא מפיו דיבורים מותרים, רק שבשביל שלא יתגאה בדברי חכמתו, צריך לטבול בדם הציפור השחוטה, שידבר בהכנעה ובענווה.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

החל מאתמול (ד׳), כוחות חטיבת החילוץ ומחוז ירושלים והמרכז, יחד עם כ-50 כבאיות מפיקוד העורף ומאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה קפצו למוקדי האש לצד צוותי כיבוי שנשלחו לאזור השריפה בהרי ירושלים.

לאורך הלילה, החלו לפעול עשרות כלי צמ״ה (ציוד מכני הנדסי) ברחבי הארץ וליצור פסי אש כדי למנוע מהשריפה להתפשט לאזורים נוספים. בנוסף, אט"ל סיפקו מיכליות מים של כ-300 אלף ליטר מים, ציוד ומזון לטובת הצוותים שפועלים.

חיל האוויר ממשיך בסיוע למאמצי כיבוי השריפות, צוותי כיבוי אש וכבאיות של החיל פועלים במקביל למטוסי ה'שמשון' שפעלו לאורך כל הלילה והטילו יותר מ-95 מטעני כיבוי במאמץ לכיבוי השריפות.

להק המודיעין של חיל האוויר הקים צוות איסוף מיוחד שחקר את מוקדי השריפות ועבד בשיתוף פעולה לסיוע באיתור מוקדי שריפות והכוונת מאמצי הכיבוי.