חודש: מאי 2026

שופטי בית המשפט העליון קיבלו היום (ראשון) החלטה פה אחד המחייבת את שר המשפטים יריב לוין לכנס ללא שיהוי את הוועדה לבחירת שופטים, במטרה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.

פסק הדין, שניתן על ידי השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי שטיין, מגיע לאחר תקופה ארוכה של כשנה וחצי שבה סירב שר המשפטים לכנס את הוועדה בהיעדר הסכמה רחבה לגבי זהות המועמדים. השופטים מתחו ביקורת על המצב הקיים וכתבו בפסק הדין כי "במהלך תקופה זו נוצר מחסור חמור בשופטים בכלל ערכאות הרשות השופטת, אשר הביא לפגיעה קשה ביכולתה של מערכת בתי המשפט להבטיח את אכיפת החוק וליתן שירות איכותי ויעיל לציבור הרחב".

במסגרת פסק הדין, הציבו השופטים אולטימטום ברור לשר המשפטים וקבעו לוחות זמנים דחופים, תוך מתן דגש מיוחד לבתי המשפט בחיפה ובבאר שבע. "בנסיבות אלו, אין מנוס אלא לקבוע כי על שר המשפטים לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים ללא שיהוי נוסף, תוך מתן קדימות לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, בהם הצורך המיידי הוא מובהק במיוחד, ואשר לגביהם אנו מורים כי הרשימה תפורסם בתוך 7 ימים", לשון פסק הדין.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, הגיב בחריפות רבה לפסק הדין וטען כי מדובר בהחלטה הנוגדת את לשון החוק. לדבריו: "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, במסגרתה הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק".

לוין המשיך בדבריו והציע לשופטים לפנות למסלול הפוליטי אם ברצונם לקבוע את נהלי הוועדה: "אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, לנסות להיבחר, ובמו״מ לקראת הקמת הממשלה לדרוש את תיק המשפטים. כך קובע החוק, והוא חל גם על השופטים עצמם".

בסיום דבריו הטיל שר המשפטים את האחריות למצב ישירות על כתפי שלושת השופטים שחתמו על ההחלטה, והזהיר מפני ההשלכות של המהלך: "שלושה שופטים יצרו במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים, והאחריות כולה רובצת לפתחם".

היערכות חסרת תקדים במערכות החוק והביטחון לקראת גל מעצרים נרחב וסנקציות כלכליות נגד לומדי התורה. מסמך פנימי חדש של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, חושף את האסטרטגיה המשותפת המתגבשת בין משרדי הממשלה, צה"ל ומשטרת ישראל לאכיפת חובת הגיוס. המתווה כולל שיתוף פעולה מבצעי בשטח, הקמת מאגר דיגיטלי בין-משרדי להעברת מידע לצורך שלילת הטבות, וביצוע פעולות אכיפה יזומות בטווח הזמן המיידי.

הנתונים שנחשפו במסמך, בעקבות דיון מעקב שקיימה היועמ"שית בנושא יישום פסקי הדין של בג"ץ, מציגים תמונת מצב חריפה. לפי נתוני הצבא, בצה"ל רשומים כיום 39,621 משתמטים, כאשר להערכת גורמי הביטחון כ-75 אחוזים מהם משתייכים לציבור החרדי. בנוסף לכך, ישנם 52,460 מיועדים לשירות ביטחון שהוצא בעניינם צו לפי סעיף 12 לאחר פקודת מעצר, ומתוכם כ-80 אחוזים מוערכים כבני הציבור החרדי.

בשל קיצור לוחות הזמנים המנהלתיים עד להוצאת צווי מעצר והכרזה על השתמטות, הבהירו גורמי הצבא כי בתוך כחצי שנה יזנק מספרם של חייבי הגיוס המוגדרים "בני מעצר" לכ-90,000 בני אדם. בדיון הודגש כי מעצר בפועל או התייצבות מרצון של המועמד לשירות מהווים תנאי משפטי הכרחי לשם הגשת כתבי אישום פליליים.

במסגרת שינוי המדיניות, נציגי המשטרה עדכנו על נוהל מבצעי חדש שגובש מול המשטרה הצבאית. על פי הסיכום, כל שוטר שייתקל במשתמט או עריק במסגרת "פגישה אקראית" ברחוב, יעכב אותו במשך כחצי שנה עד להגעתם של נציגי המשטרה הצבאית לצורך מעצרו. כמו כן, סוכם על יציאה למבצעי אכיפה ומעצרים יזומים בטווח הזמן הקרוב.

בסיכום הדיון, שבו השתתפו בין היתר נציגי משרדי האוצר, הביטחון, רשות האוכלוסין ומערך הדיגיטל הלאומי, הדגישה בהרב-מיארה כי "חובה על כלל גופי המדינה להגביר את מאמצי האכיפה הפלילית והאזרחית". היא קבעה כי צעדי הטיפול בפערי השוויון יימשכו באופן רציף לקראת דיון המעקב הבא שנקבע לחודש יולי 2026.

מנגד, שר ירושלים ומסורת ישראל, ח"כ מאיר פרוש, תקף בחריפות רבה את המהלכים המתוכננים ואמר: "הייעוץ המשפטי לממשלה והמפכ"ל עושים יד אחת בגיבוי בית המשפט העליון בכדי להוביל לאנרכיה ברחובות ישראל. המחשבה שרדיפה אחרי אברכים ובחורי ישיבות ברחובות תוביל לכניעת עולם התורה, לוקה בעיוורון מוחלט על ההיסטוריה של העם היהודי מזה אלפי שנות רדיפה".

ח"כ פרוש הוסיף והזהיר מפני ההשלכות העתידיות: "האחריות לתוצאות החמורות של ההתנהלות הזו, תהיה על ידיהם של כל אלו שישתפו פעולה עם מהלכים אלו". בסיום דבריו פנה ישירות לכוחות האכיפה בשטח: "אני קורא מכאן לשוטרים: תזכרו, דורשים מכם לעצור יהודים בגלל שהם לומדים תורה, זה קטרוג גדול על עם ישראל. תחשבו היטב היטב על פועלכם".

הרפובליקה האסלאמית פועלת בקצב מואץ לשיקום מקיף של מערך הטילים והמתקנים האסטרטגיים שלה, תוך שהיא מנצלת את תקופת השיחות והמשא ומתן עם ארצות הברית. ממצאים חדשים מראים כי המאמצים המשותפים של וושינגטון וירושלים לשבש את הפעילות הצבאית באמצעות תקיפת תשתיות, נתקלים במערכת שיקום מהירה ויעילה מצד טהרן.

על פי תחקיר נרחב שפורסם היום (ראשון) ברשת CNN, איראן הצליחה לפתוח מחדש 50 מתוך 69 פתחי מנהרות מבצעיות תת-קרקעיות שהופצצו בעבר. פתחים אלו מעניקים גישה ישירה ל-18 מתחמים צבאיים תת-קרקעיים המפוזרים ברחבי המדינה, אשר היוו יעדים מרכזיים לתקיפות של חיל האוויר.

צילומי לוויין עדכניים שנחשפו בתחקיר מציגים כי האיראנים פעלו למילוי כל המכתשים שנוצרו כתוצאה מההפצצות בבסיסים השונים. בשני אתרים לפחות אף בוצעו עבודות סלילה מחדש של כבישים שנהרסו, במטרה לאפשר שוב מעבר מהיר של משגרי טילים ניידים. בין היתר, תועד בסיס טילים הממוקם צפונית לכרמאנשאה, שבו נפתחו מחדש שני פתחי מנהרות והכבישים המובילים אליהם שופצו לחלוטין.

במקביל לשיקום צירי התנועה והמנהרות, צילומי הלוויין חושפים כי איראן הקימה מחדש מספר מתקנים בתוך מפעלי טילים שנפגעו במהלך המלחמה. עובדה זו מעוררת דאגה עמוקה בקרב גורמי ביטחון במערב, החוששים כי איראן מצליחה להחזיר לעצמה את היכולת לייצור המוני של טילים מתקדמים.

במסגרת התחקיר צוטט גורם אמריקני רשמי שהתייחס לחומרת המצב. לדבריו, לא רק שאיראן משקמת את יכולותיה הצבאיות המרכזיות, כולל ייצור כטב"מים, משגרים וטילים, אלא שהקצב מהיר יותר מההערכות שהוכנו על ידי קהילת המודיעין.

הנתונים המודיעיניים הללו, המצביעים על שיקום מהיר מהצפוי, מחזקים את ההערכה כי איראן אינה מעוניינת בהסכם אמיתי עם ארצות הברית, או שהמשטר בטהרן מעריך שהסיכויים להגיע להסכמות קלושים ביותר – ולכן הוא בוחר להיערך באופן אקטיבי לקראת הסלמה צבאית רחבה.

לקראת מערכת הבחירות המתקרבת, נפתלי בנט התייצב לראיון בפודקאסט של ערן סויסה. במהלך השיחה, נשאל בנט מהו הדבר שהוא היה מעדיף למחוק מהרשת ומה ממשיך לרדוף אותו עד היום. בנט, שחייך במבוכה, השיב: "מלא דברים. כל מיני הצהרות והבטחות מהעבר. כמו הסיפור מערוץ 20 שלא עשה איתי חסד. אמרתי אז שאני לא אכנס לממשלה עם מנסור עבאס".

כזכור, ההצהרה עליה דיבר בנט ניתנה בחודש מרץ 2021, בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-24. במהלך הופעתו בתוכנית של בועז גולן בערוץ 20, חתם בנט בשידור חי לעיני הצופים, על מסמך בו התחייב שלא לאפשר ליאיר לפיד לכהן כראש ממשלה ושלא לשבת בממשלה הנשענת על מפלגת רע"מ בראשות מנסור עבאס.

כידוע, לאחר סיום מערכת הבחירות ההיא, הפר בנט את הבטחתו כאחרוני השקרנים והקים את הממשלה ה-36 יחד עם יאיר לפיד ומפלגת רע"מ, מהלך שהוביל לכהונתו כראש הממשלה הראשון במסגרת הסכם רוטציה. אותה ממשלה, אשר קמה בניגוד לאותה התחייבות חתומה, סיימה את דרכה לאחר פחות משנה של פעילות.

המירוץ הפנימי בצמרת המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2028 צובר תאוצה, כאשר סימני שאלה ראשונים עולים בנוגע לזהות היורש המועדף על הנשיא הנוכחי. בעוד כהונתו השנייה של דונלד טראמפ עתידה להסתיים בתחילת שנת 2029, סגן הנשיא ג'יי-די ואנס נחשב באופן טבעי לדמות המתבקשת ביותר להובלת המפלגה, אך מאחורי הקלעים נשמעים קולות אחרים.

בשיחות סגורות המתנהלות בבית הלבן, מביע טראמפ ספקות מפורשים באשר להתאמתו של סגנו לתפקיד החשוב ביותר בעולם, כך על פי דיווח נרחב שפורסם בניו יורק טיימס. במסגרת שיחות אלו עם יועציו ובעלי בריתו, נוהג הנשיא לשאול לעיתים קרובות האם לואנס "יש מה שנדרש כדי להגיע עד הסוף?", וממהר להשיב בעצמו כי הוא "לא כל כך בטוח".

הביקורת של טראמפ כלפי ואנס בשיחות הסגורות נוגעת בשורה ארוכה של נושאים, החל מתכיפות החופשות שהוא נוטל, דרך עברו הפוליטי הדל, ועד לעמדתו המדינית והתנגדותו המוצהרת לפתיחת מלחמה עם איראן – נושא שטראמפ אף העלה שוב ושוב בנוכחותו של ואנס עצמו. מקורות ששוחחו עם העיתון האמריקני הוסיפו כי הנשיא הטיל ספק גם בהחלטתו לשגר משלחת בראשות ואנס לסבב המשא ומתן בפקיסטן, שנכשל במשימתו להביא לסיום הלחימה.

בנוסף, טראמפ נוהג להשוות את ביצועיו הפוליטיים של ואנס להישגיו האישיים, תוך שהוא מדגיש כי סגנו מעולם לא רשם ניצחון במערכת בחירות מאתגרת ללא התמיכה והסיוע הישיר שלו. עם זאת, בדיווח מובהר כי הנשיא אינו נוטש את סגנו, משתף אותו בהחלטות אסטרטגיות מרכזיות, ואף הלל אותו רק בשבוע שעבר על מאבקו בשחיתות. ואנס מוסיף להוות מועמד מוביל לייצוג המפלגה ב-2028, לצד שר החוץ מרקו רוביו.

מפת האינטרסים בתוך הבית הלבן מציגה שינוי מגמה מסוים לעומת הקיץ שעבר, אז הצהיר טראמפ בפומבי כי ואנס הוא "ככל הנראה" היורש הפוליטי המוביל שלו. מאז אותו ריאיון, החל הנשיא להרעיף שבחים דווקא על שר החוץ רוביו, ואף שיתף את מקורביו כי הוא מתרשם עמוקות מתפקודו המקצועי.

המתח בצמרת הממשל בא לידי ביטוי בדיווחים מוקדמים יותר החודש, לפיהם טראמפ נוהג לערוך מעין מבחן לאורחיו הרשמיים, במסגרתו הוא מבקש לשמוע את עמדתם ולדעת מי המועמד המועדף עליהם לרשת את הנהגת המפלגה והמדינה – "מרקו או ג'יי-די".

פעילות אכיפה ממוקדת של סיירת האופנועים הארצית בכביש 20 הסתיימה במעצר מפתיע של נהג קטנוע. על פי הדיווח של משטרת ישראל, הסייר השתמש במצלמה טקטית לאיתור עבירות תנועה, כאשר הוא צופה במתרחש בכביש בזמן אמת דרך טאבלט אישי.

במהלך הפעילות, הבחין הסייר ברוכב קטנוע שעצר בשול הדרך בניגוד לחוק והחל לצעוד לעבר המצלמה הטקטית. החשד כי הנהג מנסה להזיק למצלמה או לגנוב אותה הניע את הסייר לפעול במהירות ולגשת אל הנהג.

בדיקה במערכות המשטרה העלתה כי הנהג פסול נהיגה על ידי בית משפט, זאת לאחר שכבר הפקיד את רישיונו כדין, וכי הוא כלל אינו מורשה לנהוג בסוג הרכב שבו נתפס. בירור מעמיק יותר הבהיר כי הקטנוע נגנב רק שעות ספורות לפני המפגש עם השוטר. לאחר שהקטנוע נבדק על ידי חבלן משטרתי כדי לשלול מטעני חבלה, הוא הועבר לבעליו החוקי. החשוד הועבר להמשך חקירה בתחנת יפו.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לאירוע: "אגף התנועה של משטרת ישראל ימשיך לפעול בנחישות נגד עברייני תנועה ועברייני רכוש, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, במטרה לשמור על ביטחון הציבור, להגן על רכושו ולהרחיק מהכביש נהגים המסכנים את כלל משתמשי הדרך".

במשטרה מזכירים כי בימים אלה נמשך המאבק הלאומי לצמצום תאונות הדרכים תחת הכותרת "מבצע מחויבים לחיים". מדובר בתוכנית משולבת של אגף התנועה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שבמסגרתה תוגברה הנוכחות המשטרתית בכבישים ברחבי הארץ באמצעות ניידות נוספות.

הנהגת ארגון הטרור חמאס שוקלת לבצע שינוי מבני מקיף בדרג הפיקוד של הזרוע הצבאית. המהלך נבחן בעקבות וואקום מנהיגותי שנוצר ברצועת עזה, לאחר חיסולם המהיר של מנהיג הזרוע הצבאית, עז א-דין חדאד, ומחליפו מוחמד עודה, שניהם בטווח של עשרה ימים בלבד.

על פי דיווח שפורסם היום (ראשון) בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", מקורות מתוך רצועת עזה מסרו כי בחמאס בוחנים מעבר לשיטת "פיקוד קולקטיבי" של הזרוע הצבאית. המשמעות היא ניהול משולב של מספר גורמים במקביל, במתכונת הדומה למועצה שמנהלת כיום את ענייניה הכלליים של התנועה.

אותם מקורות ציינו בפני העיתון כי ההכרזה על זהות המפקדים הבאים עשויה להתעכב באופן משמעותי, זאת מתוך הבנה כי חשיפת השמות תהפוך אותם מיד ליעד ממוקד לחיסול על ידי כוחות הביטחון של ישראל. אחד הגורמים העריך כי מינוי המחליף עשוי לצאת אל הפועל בקרוב, אך הוא יישמר תחת מעטה חשאיות כבד, אם כי עדיין קיימת אפשרות שבסופו של דבר יוחלט למנות מפקד יחיד לזרוע.

במידה והארגון יחליט שלא לפנות למודל של פיקוד קולקטיבי, המקורות סימנו מספר מועמדים אפשריים להובלת הזרוע הצבאית. השם המרכזי שעלה הוא עימאד עקל, שעליו הוסבר כי "הוא הדמות האחרונה שנותרה מהמועצה הצבאית הנוכחית". לפי הדיווח, ישנן דמויות נוספות שהיו חברות במועצה בעבר, עזבו אותה לפני שנים, וזומנו במהלך המלחמה למלא תפקידי שטח וניהול מסוימים.

לפי גורמי חמאס ברצועה, ישראל ניסתה לחסל את עקל לפחות פעמיים ובעבר הוא אף נפצע. אחד מבניו נהרג לאחר שהשתתף בטבח שבעה באוקטובר, ובן נוסף שלו נהרג בחילופי אש מול בני חמולת דורמוש, יומיים לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת האש מול ישראל.

שמות נוספים שהוזכרו כמועמדים להנהגה הם מפקד חטיבת עזה מוהנד רג'ב, מפקד חטיבת צפון הרצועה עז א-דין אל-ביכ – אשר ניצל לאחרונה מניסיון חיסול – ומפקד חטיבת חאן יונס מוחמד אל-ברים.

לצד שמות אלו, אחד המקורות ששוחחו עם העיתון חשף כי ברשימת המועמדים נכללת דמות מסתורית המוגדרת בארגון כ"היסטורית". הגורם סירב לחשוף את שמו המפורש, אך ציין כי ישראל ניסתה לפגוע בו מספר פעמים לאורך המלחמה והוסיף: "הוא לא נפצע. יש לו ניסיון ביטחוני וצבאי לא מבוטל, והוא נמנה עם ותיקי הזרוע".

אירוע בטיחותי חמור ומדאיג התרחש בשבוע שעבר בגן ילדים בתל אביב, כאשר שלוש ילדות בנות ארבע וחצי בלבד הצליחו לצאת לבדן משטח הגן ולהסתובב ברחובות העיר ללא השגחה, מבלי שאיש מאנשי הצוות שנכחו במקום הבחין בהיעדרן.

כפי שפורסם היום (ראשון), בתוכנית בכאן חדשות ברשת ב', המחדל החל כבר בשעות הבוקר, כאשר הגננת הקבועה לא הגיעה לגן. בעקבות אישור חריג שהתקבל ממשרד החינוך, שתי סייעות בלבד פתחו את המקום ונותרו להשגיח על הילדים. שלוש הילדות ניצלו את המצב וביצעו תוכנית בריחה משותפת, אחת הבנות טיפסה על כיסא והגיעה ללחצן פתיחת הדלת, בעוד שתי חברותיה הצליחו לפתוח את השער הראשי.

במשך קרוב ל-45 דקות טיילו שלוש הילדות לבדן ברחובות, עד ששומר של אחד הבניינים באזור זיהה את אחת הילדות ומיהר לעדכן את אימה. המחדל החריף כאשר בתוך הגן עצמו גילו על היעדרותן של הבנות רק בשלב מאוחר יותר, עם הגעתו של מנהל הצהרון למקום, שהבחין כי שער הגן נותר פתוח לרווחה.

גם לאחר שהצוות הבין כי הילדות נעלמו, הוא לא הפעיל את לחצן המצוקה ואף לא עדכן את ההורים על המתרחש. אחת הסייעות יצאה לרחובות בניסיון לאתרן, ואילו הסייעת השנייה שנשארה לבדה בגן התעלפה מעוצמת הלחץ, דבר שהויר את יתר הילדים ללא כל השגחה. בסופו של דבר אותרו הבנות, אך ההורים נותרו המומים וזועמים.

אחד ההורים שחזר בכאב את רגעי החרדה: "אף אחד לא חשב להתקשר להורים של הבנות האלה ולהגיד מה באמת קרה. אם לא אותה ערנות של שומר הצהרון שהגיע וראה את דלת האשכול פרוצה ופתוחה ורואה שם כיסא ליד הדלת ולא מבינים מה קרה פה ובזכות אותה ערנות של השומר של אחד הבניינים – זה שבנוסף מצא את הבנות והוא זה שהתקשר לאימהות". ההורה הוסיף ותקף את התנהלות המערכת: "זה לא הגיוני שמנהלת אשכול חסרת אחריות אישרה יחד עם הפיקוח לפתוח את הגן ללא גננת".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה רואה בחומרה רבה את האירוע. מנהלת אשכול הגנים עדכנה את משרד החינוך ואת העירייה באופן מיידי. צוות תחזוקה הגיע לאשכול לבדוק את תקינות כלל היציאות וחוזקו אמצעי הבטיחות במקום. לצד זאת, נערך תחקיר לצוות האשכול וחודדו הנהלים הנוגעים לנעילת השערים וההשגחה על הילדים". בעירייה ביקשו להדגיש כי "גננות הן באחריות משרד החינוך המעסיק אותן ואף אמון על שיבוץ גננות מחליפות כאשר גננת נעדרת". ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.

חילופי מסרים קדחתניים ותיקונים של הרגע האחרון מונעים לעת עתה את חתימת הסכם בין ארצות הברית לאיראן. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דורש להכניס מספר שינויים מהותיים בנוסח שגובש, כאשר במרכז הדרישות עומד עתיד החומר הגרעיני ומצבורי האורניום המועשר שבידי הרפובליקה האסלאמית.

על פי דיווחים ב"אקסיוס" וב"ניו יורק טיימס", הצעד של הנשיא האמריקני מגיע בעקבות דיון מיוחד שנערך בחדר המצב בבית הלבן בהשתתפות צמרת הממשל, שעסק בניסיון להביא לסיום המערכה מול איראן. למרות שטראמפ מעוניין בהסכם ומצפה להשלימו בהקדם, הוא מתעקש לחזק סעיפים קריטיים הנוגעים לאופן סילוק החומר הגרעיני ולוחות הזמנים לביצוע. גורם בכיר בממשל הבהיר כי הנשיא דורש "יותר פרטים לגבי הדרך שבה ארצות הברית מקבלת את החומר ולגבי התזמון".

במקביל, גורם ביטחוני בכיר אומר לוואלה כי הוא "מעריך שאיראן לא תחתום על מזכר ההבנות וגם לא תצהיר באישור פומבי על שום הסכם". לדברי הגורם, מנהיגי המשטר בטהרן מצליחים לנווט את המשא ומתן לטובתם, חרף המשבר הכלכלי המחריף במדינתם ובניגוד לציפיות לאחר ההישגים המבצעיים של צה"ל והצבא האמריקני. לנוכח הסירוב האיראני לדרישות רבות של וושינגטון, מעריך הבכיר כי לא נותרו לטראמפ ברירות רבות.

הגורם הביטחוני הדגיש כי אם ישראל תיאלץ לחדש את הפעילות הצבאית, על הדרג המדיני לדרוש מהאמריקנים אישור לפגוע באופן אנוש בתשתיות לאומיות דרמטיות באיראן. מהלך כזה, לדבריו, ינטרל את יכולות המשטר למשך שנים, ימוטט את הכלכלה האיראנית ועשוי להוביל למחאה ציבורית רחבה ברחובות. הוא הבהיר כי יש לבצע זאת בהדרגה, מבלי לחזור על תקיפות ראווה שנועדו רק לייצר תמונות של עשן ללא נזק ממשי.

מנגד, גם באיראן מודים כי המצב נותר שביר ומתוח. סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" דיווחה כי חילופי ההערות והתיקונים בין המדינות נמשכים, אך הנושא טרם הוכרע באופן סופי. לפי הדיווח המקומי, "הסוגיה טרם הוכרעה באופן סופי, והאפשרות שלא יושג כלל הסכם או הבנות עם ארצות הברית עדיין קיימת".

הלחץ האמריקני קיבל ביטוי פומבי גם מצדו של שר ההגנה, פיט הגסת', במהלך כנס ביטחוני שנערך בסינגפור. הגסת' הבהיר כי צוותי המשא ומתן מנסים לגשר על הפערים, אך הדגיש כי וושינגטון לא תהסס לפעול צבאית במידה והמגעים ייכשלו, תוך שציין כי "כל עסקה עם איראן תהיה עסקה טובה".

שר ההגנה האמריקני חתם את דבריו באזהרה חד-משמעית לגבי המוכנות המבצעית של ארצו ואמר: "היכולת שלנו לחדש את ההתקפות במידת הצורך, אנחנו יותר ממסוגלים". הגסת' הוסיף בהקשר זה כי "המלאי שלנו מתאים לכך, גם שם וגם ברחבי העולם, כך שאנחנו במקום טוב מאוד".

סוגיית גיוס החרדים תתפוס מקום משמעותי בבחירות הקרובות. כל המפלגות היהודיות יעסקו בכך, כל אחד מהצד שלו ולמעשה ניצנים ראשונים אנחנו רואים כבר עכשיו.

מי שהצית השבוע את האש היה יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים שאמר בהקלטה ששודרה בערוץ 14: "אני לא פוסל את החרדים. ממש לא. אם האפשרות להקים ממשלה תהיה מותנית בזה שמפלגה חרדית תצטרף – אני אצביע בעד". כלומר, כדי להדיח את נתניהו יאיר גולן מוכן להתגמשות בחוק הגיוס.

מי שאמר את הדברים באופן מפורש היה גדי אייזנקוט שאמר בראיון: "כל מי שאומר שהוא לא יאפשר לאברך אחד ללמוד, כולם מתגייסים – זו אמירה פופוליסטית לא רצינית. אנחנו צריכים לבוא עם תוכנית ריאלית".

האמת, דבריו של אייזנקוט מתכתבים עם חוק הגיוס המוצע עכשיו. אולי לא לזה בדיוק הוא התכוון, אבל ההכרה היא שאם באמת רוצים לפתור את סוגיית גיוס החרדים צריך לעשות את זה בשכל ובהדרגה. ואתם יודעים מה ההוכחה לכך? המצב הנוכחי. כרגע, כשאין חוק גיוס, קיים מצב חוקי ולפיו כל צעיר צריך להתגייס בלי קשר לשאלה אם הוא חילוני או דתי או חרדי.

כלומר, לשיטת מי שדוחפים לכך ש"חוק אחד לכולם" המצב העכשווי הוא אידיאלי – אין חוק מקל לחרדים ולכן החוק הקיים הוא הוא החוק היחיד ואפשר, כביכול, לגייס את החרדים. נכון? אז אני שואל את המתריסים – אם זה המצב אז למה אנחנו לא רואים היום, בבסיס הגיוס, עשרות אלפי צעירים חרדים מתגייסים?

כל יום זועקים בפופוליזם בערוצי התקשורת השונים שחסרים 12,000 אלף חיילים, 17,000 חיילים, בגלל שהפוליטיקאים לא פתרו את סוגיית חוק הגיוס. זוהי דמגוגיה, שהרי, כפי שציינתי, ניתן היום, תיאורטית לגייס את כל החרדים הצעירים בגיל גיוס. אז למה זה לא קורה?

יש האומרים שאם אכן שוללים וישללו את ההטבות הכלכליות ממי שאינם מתגייסים זה ילחץ על החרדים ללכת ולהתגייס. אני מעריך שתהיה לכך הצלחה חלקית בלבד, ובכל מקרה מדובר במהלך שימשך זמן רב, כי הלחץ ישפיע רק בחלוף הזמן. כלומר, האמירה: "תגייסו עכשיו 12,000 חרדים" היא אמירה ריקה.

לעומת זאת חוק הגיוס, שאיננו מושלם, אבל זהו חוק שמגובה בהסכמה רבנית ולכן בעצם כך הוא יביא להתגייסות חרדים במספרים גבוהים יותר מאלו הקיימים היום.

רגע לפני שהרחובות הופכים לזירת עימותים סוערת, נרשמת תפנית דרמטית בקרב על חוק הגיוס ובעקבות מאסרם של עשרות אברכים ובני ישיבות.

זמן קצר לפני ההפגנות המתוכננות של 'הפלג הירושלמי' בעקבות מעצרם של אסירי עולם התורה המוגדרים כ'עריקים', מתברר כי מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים קדחתניים ואינטנסיביים שהובילו להחלטה על דחייה זמנית של צעדי המחאה הקיצוניים, במטרה למצות את המשא ומתן מול הגורמים הרשמיים.

בהודעה רשמית לציבור של הוועדה להצלת עולם התורה, המזוהה עם הפלג, נכתב: "לאור התפתחויות משמעותיות במגעים מול רשויות הצבא, ובעקבות משא ומתן רציני ומתקדם המתנהל בשעות האחרונות על שחרורם של מס׳ גדול של תלמידי ישיבות ואברכים מהכלא הצבאי, הוחלט לדחות את ההפגנות המתוכננות ב-24 שעות."

עם זאת, בפלג הירושלמי מבהירים היטב כי מדובר בדחייה טקטית בלבד וכי חבית חומר הנפץ עדיין רחוקה מלהתקרר. בהמשך ההודעה הרשמית נמסר איום ברור וחד-משמעי לעבר מקבלי ההחלטות: "ככל שלא יחולו פריצות דרך מספקות, יימשכו צעדי המחאה במלוא העוצמה. פרטים מעודכנים בנוגע למועדי ההפגנות ולתוצאות המגעים יפורסמו בהמשך."

כעת נשואות העיניים אל עבר השעות הקרובות, שם יתברר אם מדובר באמת במשא ומתן משמעותי, שהוביל את המשטרה וצה"ל להבין את מגבלות הכוח, או שמא מדבר בניסיון הטעיה. בפלג טוענים כמובן כי "לא מדובר בתרגיל או בהטעיה".

עם זאת, מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בניגוד לנטען לא מתקיים משא ומתן על שחרור עריקים ומשתמטים מהכלא הצבאי".

בתוך כך, הבוקר דיווחנו לראשונה כי הערב צפויים להתכנס כ-150 ראשי ישיבות מכל העדות והחוגים במגזר החרדי, שצפויים לדון במכה הקשה ובניסיונות לחבל ולפגוע בעולם התורה. בכנס צפויים לנאום מרנן ורבנן ראשי הישיבות ובראשם מרן הגר"ד לנדו, מרן הגרמ"ה הירש ומרן הגר"א סאלים. הכינוס ייערך הערב בשעה 20:30 באולמי כתר הרימון בבני ברק.

במסגרת הפעילות המבצעית השוטפת ברצועת עזה ובמטרה להסיר איום על כוחות צה"ל הלוחמים בשטח, צה"ל השמיד מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חמאס. המבצע, שתוכנן בקפידה על בסיס מידע מודיעיני מדויק, הוציא מכלל שימוש יכולות לחימה משמעותיות שהיו ערוכות להפעלה מיידית נגד כוחות צה"ל

התקיפות הממוקדות בוצעו לאורך ימי השבוע האחרון, כאשר חיל האוויר פעל בשילוב זרועות הדוק עם הכוחות הקרקעיים. כוחות צה"ל בפיקוד הדרום באמצעות חיל האוויר, תקפו והשמידו במהלך השבוע שלושה מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חמאס במספר מרחבים ברצועת עזה, בהם אוחסנו מטענים, נשקים ארוכים, רובי צלפים וציוד לחימה נוסף. באחד המחסנים הושמדו כ-10 טנדרים ששימשו את ארגון הטרור חמאס לפעילות צבאית. השמדת כלי הרכב הללו המזוהים יותר מכל עם הטבח, מהווה מכה קשה לניידות המבצעית של מחבלי הארגון באותן גזרות.

הצורך המבצעי הדחוף בביצוע התקיפות הללו נבע מהערכות מצב שהצביעו על כוונות התקפיות של מחבלי חמאס, אשר ניצלו את המרחב כדי לבסס עמדות ירי ותקיפה. בצה"ל הבהירו כי "אמצעי הלחימה נועדו לפגוע בכוחות צה"ל הפועלים במרחב הקו הצהוב ובאזרחי מדינת ישראל, והושמדו במטרה להסיר את האיום". עם השלמת הטלת החימושים המדויקים, נרשמו בשטח הוכחות חד-משמעיות לאופי הפעילות שהתנהלה במבנים הללו, שכן "לאחר התקיפות זוהו פיצוצי משנה המעידים על הימצאות אמצעי לחימה במחסנים".

הפעילות המורכבת הזו מתבצעת על רקע ההבנות המבצעיות והסכמי הפריסה בגבולות הרצועה, תוך שמירה על דריכות עליונה של כלל היחידות בשטח. בפיקוד הדרום מדגישים כי לא תהיה כל פשרה בנוגע לביטחון הכוחות הניצבים בחזית, וכי התגובה לכל ניסיון התעצמות תהיה מהירה ונחרצת. כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום מיידי.

בית משפט השלום בירושלים ביטל היום את צווי ההרחקה שהוצאו במעמד צד אחד נגד מספר מחסידי סדיגורה ירושלים, במסגרת המאבק המתמשך סביב השליטה במוסדות החסידות, בהחלטה חריגה בחריפותה דחה השופט דן ליברמן את הבקשות לצווים למניעת הטרדה מאיימת, וקבע כי מדובר בניסיון לעשות שימוש בלתי ראוי בהליך משפטי שנועד למטרות אחרות.

במרכז ההליך עמדו בקשות שהוגשו על ידי מוסדות חסידות סדיגורה ויהודה קריבוס, המייצג את עצמו כמנהל העמותה מטעם סדיגורה בני ברק, השופט קבע כי המחלוקת האמיתית בין הצדדים אינה נוגעת להטרדה מאיימת אלא לסכסוך רחב על ניהול העמותה והשימוש במבנה המוסדות ברחוב שמואל הנביא בירושלים, סוגיה שכבר נדונה והוכרעה בבית המשפט המחוזי.

בהחלטתו ציין השופט כי הרחקת המשיבים מהמקום הייתה משנה את המצב שהיה קיים עד לאחרונה ואף עלולה לעמוד בניגוד להוראות בית המשפט המחוזי, שהורה להמשיך את פעילות העמותה במתכונתה הקיימת. השופט אף מתח ביקורת חריפה על התנהלות המבקשים וקבע כי לא גילו בפני בית המשפט את מלוא המידע הרלוונטי בעת שביקשו את הצווים במעמד צד אחד, בהחלטה נכתב כי מדובר ב"חוסר תום לב דיוני מובהק", תוך הדגשה כי בהליכים חד צדדיים מוטלת על המבקש חובת גילוי מוגברת.

לאחר שעיין בתיעוד שהציגו הצדדים קבע השופט כי אמנם נראו במקום ויכוחים, חילופי דברים קשים והתנהלות כוחנית מסוימת, אולם לא הוכח קיומו של איום ממשי המצדיק הוצאת צווים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

בסיום הדיון דחה בית המשפט את כלל הבקשות, ביטל את הצווים שהוצאו קודם לכן, חייב את המבקשים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקלים, ואף דחה בקשה לעכב את ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערעור.

בקרב חסידי סדיגורה ירושלים רואים בהחלטה ניצחון משמעותי במאבק המשפטי המתנהל בין הצדדים, לאחר שבית המשפט קיבל למעשה את טענתם כי לא ניתן להשתמש בצווי הרחקה כדי לשנות את המצב הקיים במוסדות החסידות.

שעות ספורות בלבד לאחר שהוסר האיפול על המבצע הפיקודי במסגרתו חצו כוחות גולני וגבעתי את נהר הליטני וכבשו את רכס הבופור – הגיב ארגון הטרור חיזבאללה במטחי ירי כבדים ובהרחבת טווח השיגורים.

בסביבות השעה 12:50 הופעלו אזעקות נרחבות ומחרידות בעיר עכו, באזור התעשייה שלה וביישובי הסביבה, זאת זמן קצר בלבד לאחר שהעורף הציבורי קיבל התרעה מקדימה על אפשרות לירי תלול-מסלול לעבר המרחב. התרעות מקדימות דומות ניתנו גם לתושבי הקריות, על מנת לאפשר להם להיכנס למרחבים המוגנים מבעוד מועד.

במקביל, בעיר קריית שמונה וביישובים רבים לאורך קו העימות הופעלו אזעקות חריפות, כאשר לתושבי האזור ניתנה התרעה מוקדמת של כחצי דקה לפני הישמע תרועת האזעקה. מוקדם יותר הבוקר, זוהה מטח שיגורים מסיבי מלבנון לעבר העיר נהריה. לוחמי הגנה אווירית של חיל האוויר הצליחו ליירט בהצלחה חלק מהטילים, בעוד שאר השיגורים נפלו בשטחים פתוחים. בחסדי שמיים המרובים ובזכות הקפדת התושבים על הנחיות הפיקוד, לא דווח על נפגעים.

לאור המצב הביטחוני הרגיש והתרחבות טווחי האש במבצע "שאגת הארי", נקטו המרכזים הרפואיים בצפון הארץ בצעדי זהירות מחמירים, ובהוראת פיקוד העורף הועברו חלק מבתי החולים באזור לעבודה מלאה בתוך המרחבים הממוגנים והתת-קרקעיים, כדי להבטיח את שלומם של המטופלים והצוותים הרפואיים.