שלום וברכה מורי ורבותי!
לפעמים הקדוש ברוך הוא אומר לך: "שב בשקט"; לפעמים אומר לך הקדוש ברוך הוא: "אל תצליח"; ולפעמים אומר לך הקדוש ברוך הוא: "תפסיק לייצר". זה יכול להיות תפסיק לייצר במפעל, זה יכול להיות תפסיק לייצר רעיונות, זה גם יכול להיות תספיק לייצר מצב רוח.
הקדוש ברוך הוא פשוט מנמיך לך את הלהבה ואומר לך: "נא להמתין, אסור להילחם בזה".
אם אתה חושב שזה משהו מלמעלה, חובה אבל חובה להפסיק, ופשוט לחדול להפוך להיות ההוא שמקבל את ההנחיות ולא מי שמעניק את ההנחיות לאחרים.
"חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם" (ישעיהו כו, כ), אומרת על כך הגמרא (ברכות ס"ד ע"א): "כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה השעה עומדת לו" – אם אתה רואה שזה לא הזמן שלך, שב בשקט, 'תעלא בעידניה סגיד ליה' (מגילה ט"ז ע"ב) – שועל, ביום שהחליטו החיות להמליך אותו למלך, תשתחווה לו גם אתה כי עכשיו זה הזמן שלו.
אם אתה רואה אפילו רשע שהשעה משחקת לו, אל תילחם בתקופה הזו. תוריד את הראש ותיכנע, יום יבוא והגלגל יתהפך ויגיע התור שלך. זה יכול להיות ברוחניות, זה יכול להיות בגשמיות, וזה יכול להיות בכל אחד ממצבי החיים. זה לא היתר לעבור עבירות, זה לא היתר להפסיק ללמוד, אבל זה היתר להפסיק ולייצר, כי אם הקדוש ברוך הוא אומר לך: "אני כעת לא רוצה לשמוע אותך", אתה אמור להיות בשקט.
זה כל כך נכון לתקופת הקורונה אותה כולנו חווים יחד. אומר הקדוש ברוך הוא לרבים מאיתנו: "שבו בשקט! שב בבית בשקט, אל תעבוד, אל תעשה, אל תייצר, אל תמסור שיעורי תורה, אל תיפגש עם הציבור, אל תייעץ. שב עם עצמך בדממה".
התגובה שלנו אמורה להיות – דממה, מנוחת הנפש והגוף אמיתית, שלוות נפש אמיתית לקיים רצונו של הקדוש ברוך הוא. כי כשם שקבלנו שכר על הדרישה, כך נקבל שכר על הפרישה.
ובמהרה בימינו נחזור כולנו לדרישה בכפל כפליים בכוחות מחודשים.
ברוכים תהיו!
