שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה הפינה שלנו לחינוך ההורים שבעזרתה, בעזרת ה' ובישועתו, נזכה לחינוך ילדים הוגן ומוצלח.
והשאלון שלנו, המבחן האישי אותו עשינו, מבחן האהבה בין הורים לילדים, גרם לרבים מכם לתסוס, לרבים מכם לאבד אפילו את העשתונות, ולרבים מכם להגיב בצורה די חריפה.
שימו לב טוב, אני רוצה להסביר את זה היום בצורה חריפה הרבה הרבה יותר!
האם אתם בטוחים שיתכן והבן שלכם לא יודע עד כמה אתם אוהבים אותו, או שאתם בטוחים שהוא יודע עד כמה אתם אוהבים אותו?
אני רוצה לומר לכם, שבמקרים נדירים מאוד, הילדים יודעים עד כמה ההורים אוהבים אותם.
בדרך כלל הם לא יודעים עד כמה, כי כאשר האבא אומר לבן שלו: "אתה לא יוצא עכשיו מהבית כי השעה מאוחרת", או "אני לא מרשה לך להתחבר לחברים הללו", הילד מרגיש בתחושה ראשונה: "אבא שלי לא מבין אותי ולא אוהב אותי".
לעומת זאת, נתפס שהאבא המתירני, האחר, שנותן לבן שלו לעשות ככל העולה על רוחו, הוא האבא שבאמת אוהב את בנו.
אם אתה מכה את ילדיך בידיים או בלשון, אם אתה מדבר איתם בצורה חריפה, תדע לך, הילדים שלך שונאים אותך.
כאשר הם פורשים מהדרך ועושים את הדברים שאתה לא אוהב שהם עושים, זה לא בגלל שפחז עליהם יצרם בלבד, זה בגלל שפחז עליהם יצרם ובנוסף לכך הם לא אוהבים אותך, אין להם שום סיבה למענך לעשות משהו שלא נוח ולא כיף להם.
אם אתה בתור אבא לא דואג להפרות ולהרבות את האהבה בינך לבין הילדים שלך – לפי עולם המושגים שלהם ולא לפי עולם המושגים שלך – נקל להניח שהם לא אוהבים אותך, ובמידת מה, או אפילו במידה רבה מאוד, אפילו שונאים אותך, כי זה מוח של ילד קטן, והמוח הזה לא הולך להשתנות בשנים הקרובות.
אתה אמור לעשות הכל בכדי לשכנע אותו במושגים שלו עד כמה אתה אוהב אותו.
גם אם אתה עונה לו תשובה שלילית, זה אמור להגיע אחרי הרבה מאוד הסברים עד כמה אתה אוהב ועד כמה זה לטובתו.
גם אם אתה אומר לו "לא" על משהו שהוא מאוד מאוד רוצה, אתה אמור לעשות את זה בדרך עדינה ואם אפשר אפילו בדרך עקיפה, כי אתה לא רוצה לומר לו לא, כי אתה מבין שה"לא" שלך נתפס אצלו כחוסר אהבה.
עובדים על זה ועובדים קשה, כי זו הנחת האמיתית שלנו, משם מתקבלת ההחלטה האם הבן שלנו ילך בדרכי האבות או בדרכים עקלקלות.
שום דבר אחר לא משנה את זה.
בהצלחה רבה לכולנו באחד ממבחני החיים הקשים ביותר,
וברוכים תהיו!
