בשיחה מיוחדת שמסר מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א לתלמידיו, האריך בעניין 'ראש השנה שחל להיות בשבת', והביא את דבריו של ה'חתם סופר' שבשנה זו שלא תוקעים בשופר ביום הראשון של ראש השנה, צריכים את זכות השבת כדי שתגן על עם ישראל במקום השופר.
לאחר מכן הביא דברים מבהילים של ה'ערוך לנר': "דבר נורא חישב ומצא הגאון בעל "ערוך לנר" זי"ע שבשנים שראש השנה חל להיות בהם בשבת, היה בהם או שנה טובה מאוד לישראל כמו השנה שנמחל העגל, והוקם המשכן, ונכנסו לארץ ישראל, או ח"ו להיפך, כמו שני החורבנות של בית המקדש הראשון והשני שהיו כאשר ר"ה חל בשבת".
"ובטעם הדבר ביאר הערוך לנר, שכיון שבשנים אלו אין תקיעת שופר וצריכים אנו את זכות השבת במקום השופר, א"כ הדבר תלוי בישראל, שבשנים ששמרו את השבת כראוי אזי אכן השבת ממלצת טוב על ישראל, אך אם ח"ו לא שמרו שבת כראוי, לא זכו לכך וממילא לא בטלו המקטרגים".
עוד הוסיף מרן פוסק הדור כי בשנה שנפטר החזון איש, חל ראש השנה להיות בשבת, ותלמידיו תלו את דבר פטירתו בכך שקאש השנה חל להיות בשבת ולא היו תקיעות להשבית את מידת הדין, וכדבריו של הערוך לנר ששנה שראש השנה חל להיות בשבת עלולה להיות שנה מסוכנת ביותר.
את דבריו סיים מרן בעצה להינצל בשנה הקרובה: "לכן בשנה זו ראוי לקבל קבלה טובה בר"ה בעניין הנוגע לכבוד השבת, וכגון ללמוד הלכות שבת בכל השנה כולה באופן קבוע, או לקדש יותר את יום השבת בלימוד התורה, או לפעול אצל אחרים לעורר אותם על החובה ללמוד הלכות שבת ולהיות בקי בהם על בורים, וכיוצ"ב, ודבר זה יועיל שקדושת השבת תגן עלינו להשבית המקטרגים.
יש לציין כי בשבת האחרונה שלא היו תקיעות, התפשטה מגיפת הקורונה ואירעו באותה שנה את אסונות מירון וקרלין שגבו עשרות קורבנות ציבור.
לא מדויק
הקורונה פרצה בשנת
תשף אז ר"ה לא חל בשבת
בשנת תשפ"א ר"ה חל בשבת
ואז היה גם קורונה וגם אסון מירון וקרלין
ה"י
שנזכה לשנה טובה ולא נדע עוד אסונות.