המדינה לא הסדירה את הטיפול הנפשי במתנדבים שנחשפו לזוועות "חשופים באופן תדיר למראות קשים", מתנדבי ארגון זק"א, שנחשפו למראות הקשים ביותר באירועי 7 באוקטובר, נותרו ללא מענה טיפולי הולם. כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם השבוע, החושף כי רק 1% ממתנדבי זק"א תל אביב ו-13% ממתנדבי זק"א ישראל קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים או ממרכז החוסן הארצי.
"מתנדבי ארגוני זק"א חשופים באופן תדיר למראות קשים העלולים להשפיע לחומרה על מצב נפשם, ואירועי שבעה באוקטובר הם דוגמה חריפה וקיצונית לכך", קובע המבקר בדוח. "קיים סיכון מוגבר שהם יפתחו תסמיני פוסט-טראומה, בפרט מי שנחשפו בעבר לאירועים טראומטיים כדוגמת אסון הר מירון".
חרף זאת, משרד הבריאות לא הסדיר את הטיפול הנפשי בכלל המתנדבים ובהם מתנדבי זק"א. אמנם במהלך המלחמה הקצה המשרד למתנדבי זק"א תל אביב סדרת טיפולים, והמוסד לביטוח לאומי הקצה חצי מיליון שקל לטיפול נפשי. למתנדבי זק"א ישראל הקצה הביטוח הלאומי סכום גדול יותר של כ-1.7 מיליון שקל לטיפול נפשי.
ואולם, הנתונים מראים כי הסיוע לא הגיע לרוב המתנדבים. שיעור המטופלים הנמוך במיוחד בקרב מתנדבי זק"א תל אביב – 1% בלבד – מדגיש את הפער בין הצורך הטיפולי לבין המענה בפועל.
הממצאים על מצבם של מתנדבי זק"א משתלבים בתמונה רחבה יותר שעולה מהדוח, של מערכת בריאות נפש שקרסה בימים הראשונים למלחמה. המבקר קורא למשרד הבריאות לגבש תוכנית סדורה לסיוע ולתמיכה במטפלים של מרכזי החוסן בעיתות משבר, "דבר שמקבל משנה תוקף לנוכח האירועים הקשים שאליהם נחשפו המטפלים, בעיקר אלה המועסקים במרכזי החוסן בדרום הארץ".
בהתייחס לכלל הממצאים, המבקר קובע כי "למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה" וקורא לממשלה לגבש מענה כולל וארוך טווח שיכלול גם את המתנדבים שנחשפו לזוועות במהלך תפקידם.
