ככלות השבעה להסתלקותו של מרן הגר"מ מאזוז זצוק"ל, שר התקשורת שלמה קרעי שוחח עם 'המחדש' וסיפר על ההיכרות עם ראש הישיבה עוד בהיותו צעיר לימים ועד לפגישה האחרונה.
"הכאב גדול על לכתו של הרב" פותח קרעי את דבריו ואומר: "לא ציפינו לזה. מפי השמועה ידענו שנזכה לקבל פני משיח שמורנו ורבנו בראשנו, כך הייתה השמועה שהבבא סאלי אמר ואנחנו גדלנו על ברכי השמועה הזו. גדלנו על החכמה של הרב. אני זוכר כאשר לפני למעלה משלושים וחמש שנה, אבא שלי שלמד ב'כסא רחמים' היה צריך לשאול שאלה, היה עושה זאת בסילודין ודחילו ורחימו עד שהיה מסיים לכתוב בצורה המדוייקת ואז שולח בפקס ולאחר מכן מקבל תשובה".
שר התקשורת מספר על תחילת ההיכרות האישית עם מרן זצ"ל: "בגיל 11 וחצי התחלתי ללמוד במתיבתא ושם התוודענו לרב, אחר כך בישיבה קטנה הסתופפנו בצילו, כאשר היה מתפלל איתנו שחרית ואפילו זכינו לחסות תחת כנפיו בברכת כהנים והיה לנו כמו אבא. היה אפשר לשאול אותו שאלות בכל נושא ובכל עניין. ידוע שבכסא רחמים, המשמעת הייתה נוקשה, אבל ראש הישיבה לא היה כפוף לחוקים ואם צריך לצאת החוצה, היה פותח לנו את השער. כמו אבא רחום.
"כתלמיד בישיבה לא זכיתי הרבה לשוחח עמו, אבל הייתי שואל שאלות באמונה ובכל נושא ותמיד השיב בסבלנות, דן איתי בנושאים השונים" מספר השר ומוסיף: "לשנינו יש לנו יומולדת באותו היום וכל שנה הייתי מגיע עם ברכה שכתבתי, ספר, או משהו שחשבתי שהוא יכול לאהוב. פעם אחת כתבתי חידה ארוכה על כל התפילה והגשתי אותה לרב".
ההיכרות המעמיקה עם הרב זצ"ל, החלה כשד"ר קרעי, לימד באוניברסיטת בר-אילן. "כשהתחלתי לפני כעשור ללמד באוניברסיטה, הייתי מגיע להתפלל בבוקר אצל הרב. לפעמים שימשתי כחזן ולפעמים קורא בתורה, כששם הכל צריך בדקדוק רב. הייתי מנצל את ההזדמנות ושואל שאלות ומתייעץ איתו. כך למשל שאלתי אם להתמודד בליכוד וזכיתי לברכתו. תמיד הייתה לו עצה טובה וזו הייתה זכות שלא כל אחד זוכה. כשנכנסתי לכנסת, התדירות כמובן פחתה, אבל תמיד הייתי שמח לזכות להגיע, להקביל פניו ברגל, או בהזדמנויות שונות שהייתי באזור".
השר קרעי מתייחס גם למפגש בין ראש הישיבה זצ"ל, לראש הממשלה בנימין נתניהו. "היה נדיר לראות את גדול הדור, המנהיג הרוחני של עם ישראל, עם המנהיג הגשמי של עמ"י. שני ענקים, אחד גדול בתורה בעומק שאין לו קץ ולא משנה במה אתה מתייעץ איתו. כך גם כשהייתי מראה לו חישובים ודברים שעשיתי באוניברסיטה, תמיד היה מבין ודן עימי. מצד שני, יושב ראש הממשלה שלהבדיל גם איתו אני מרגיש אדם חד כתער, יודע לשאול את הנקודה המדויקת ובאותה העת שניהם יושבים יחד והרב מדבר איתו על לומדי התורה, היהדות, השבת והדברים שחשובים. זה היה מעמד חד פעמי".
השר והתלמיד, מספר גם על המפגש האחרון: "זה היה לפני כחודש וחצי, כשהרב כבר נמנע מלקבל כמעט קהל, זאת בשל חולשתו והגעתי יחד עם השר בן גביר. דיברנו על המצב, על הפגיעה בלומדי התורה והמעונות. ראש הישיבה אמר שצריך להסדיר את מעמדם של לומדי התורה, שיפסיקו לפגוע בהם".
כששואלים את השר קרעי מה הוא הזיכרון שלוקח מראש הישיבה קרעי משיב מיד: "ראש הישיבה הוא לא זיכרון. הוא אור שממשיך ללוות אותנו, עמוד אש שהדרך שלו נמצאת איתנו כל הזמן. לא האכיל אותנו בדפי גמרא והלכות, אלא לימד איך לחיות חיים של יהודי שומר תורה ומצוות. תמיד אמר לי: 'אני לא אדמו"ר, אל תקבל את הדברים שלי באופן מוחלט, אלא תחשוב בעצמך ותקבל את ההחלטה'. כרב של רבבות אלפי ישראל, הוא יכל להיות כמו אדמו"ר ואם רק היה רוצה משהו, היה מקבל ובכל זאת נהג בענווה מופלגת" סיים השר.
