שבוע אחר שבוע והכותרות אינן משתנות: "הסלמה או עסקה", "תמרון או פתרון". "החזרת החטופים או מלחמה עצימה". המילים משתנות, הרעיון נותר. גם הדיווחים נשארים קבועים: "הגיעה שעת ההכרעה", "יום דרמטי", רגעים קובעים ומכריעים". בפועל הרגעים הללו נמשכים ונמתחים עוד ועוד.
ההכרעה נדרשת בשלל נושאים, אך בעיקר בסוגיית החטופים. ההערכה הרווחת בצמרת המדינית היא, שהמו"מ הנוכחי בשיחות דוחא נכשל, אך לאחר שיופעל לחץ צבאי מאסיבי במסגרת מבצע "מרכבות גדעון", צפוי להיפתח חלון הזדמנויות נוסף להחזרת החטופים.
במרכז המבצע שאושר על ידי הקבינט, ניצבת תכנית יומרנית שנועדה להכריע את החמאס בתוך חודשיים ולתפוס 75% משטחי הרצועה. ראש הממשלה ושר הביטחון מבינים שמדובר במהלך האחרון של המלחמה הזו. הלחץ המדיני מבחוץ לא יאפשר עוד סבבים. מבחינת נתניהו מדובר בסיכוי האחרון להגיע לאותו "ניצחון מוחלט" עליו הוא מדבר מאז תחילת המלחמה.
על הפרק גם המשך הסיוע ההומניטרי לעזה, שגרם השבוע למחלוקת פנימית בקואליציה. לפני חודשיים וחצי החליט הקבינט לעצור את האספקה לעזה כדי ללחוץ על החמאס להסכים לעסקה. אולם הלחץ המדיני הגובר, במיוחד לאחר ביקורו של טראמפ במדינות המפרץ נתן את אותותיו. הנשיא השתמש במילה "הרעבה" בעזה, ונתניהו נרמז שעליו לאשר את הסיוע, אם הוא רוצה בתמיכת טראמפ להמשך הלחימה.
בסביבתו של נתניהו העריכו כי ההחלטה תפגע לו בבייס, ואמרו כי הנה זו ההוכחה שהוא מקבל החלטות ממניעים מעשיים ולא פוליטיים, כפי שמאשימים אותו יריביו. בכל מקרה, הצורך הוא למנוע מהחמאס להשתלט על הסיוע, ולכן גויסה חברה אמריקאית שתחל בשבוע הבא לחלק את המזון במתחמים הומניטריים תחת אבטחת צה"ל.
גם עתיד השיחות של ארה"ב עם איראן על פירוק הגרעין, גורם לדאגה. מדינת ישראל אינה שותפה לשיחות והדיבורים על תקיפה ישראלית באיראן, עדיין על השולחן, כפי שהודלף השבוע מ"גורמי מודיעין אמריקאים".
במישור המדיני, קיים חוסר סבלנות מצד מדינות אירופה להמשך המלחמה. האשראי מצידן הולך ונגמר. אולם הכול תלוי כמובן בעמדת ארה"ב. אם היא תמשיך לתמוך בלחימה, היא תימשך ללא קשר לעמדת מדינות אירופה.
לכל הדברים הללו יש להוסיף גם את המישור הפנימי.
הכול צפוי מראש
ההחלטה של הבג"ץ בעניין פיטורי ראש השב"כ כמו כן ההתבטאות הקיצונית רווית ההסתה (והתחביב) של יאיר גולן, ובעיקר סוגיית חוק הגיוס, על רקע הדברים שחשף השבוע בכנסת, תא"ל שי טייב, ("רוב המשתמטים כיום מהצבא אינם חרדים"), העסיקו השבוע את המערכת הפוליטית והציבורית. כל אחד מהנושאים הללו דורש התייחסות נפרדת.
תחילה בנושא הבג"צ: הפסיקה שהייתה צפויה מראש (2 נגד 1) בעניין פיטורי רונן בר והסמכות למנות ראש שב"כ חדש, לא הפתיעה איש. ההרכב שקבע יצחק עמית, הנשיא (מטעם עצמו) של ביהמ"ש העליון, לא הותיר שום ספקות. "הליך הפיטורין לא היה תקין" קבעו שני השופטים האקטיביסטים, מול דעתו של השופט "השמרן" נועם סולברג.
הפסיקה הזו הייתה מיותרת משום שכל הדיון התייתר לאחר שראש השב"כ הודיע ממילא על התפטרותו, ובעקבות כך ביטלה הממשלה את פיטוריו. לפיכך אם השופטים היו חכמים דיו, הרי שיכלו להימנע מהדיון תיאורטי ולא להיכנס למחלוקת ציבורית שלא לצורך. אולם עמית הולך עם הראש בקיר, וכפי שביטל בשבוע שעבר חוק ברור של הכנסת בעניין נציב שירות המדינה, התערב גם עתה ופסק בניגוד לחוק, המאפשר לממשלה לפטר את ראש השב"כ.
עמית, שמודע לשינוי הפנימי שעבר הבג"צ בהרכב שופטיו, בחר במכוון הרכב אקטיביסטי (הוא וברק ארז מול סולברג) ובכך הוא מכוון את תוצאות הדיונים כפי רצונו. לא פלא שהציבור סבור שהבג"צ הפך זה מכבר לפוליטי.
נתניהו לא ממהר להתרשם מהפסיקה והודיע כי כולם כפופים לחוק. גם השופטים והיועמ"שית. "ממשלת ישראל בראשותי תמנה ראש שב"כ", קבע. נתניהו סיפר כי מיד לאחר החלטת הבג"צ, באותו רגע ובתזמון מופלא, קיבל מכתב מהיועמשי"ת עם הוראה: "אתה לא יכול למנות ראש שב"כ חדש כי אתה בניגוד עניינים". נתניהו דחה את הדברים: "אני בניגוד עניינים? היא בניגוד עניינים"!
בד בבד גם סוגיית הגיוס תפסה השבוע כותרות לאחר הופעתו בכנסת של תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם. טייב שהתבקש למסור נתונים ועדכונים בנושא אכיפת עריקים ומשתמטים מגיוס, ציין בפני הנוכחים כי "בתשעת החודשים הראשונים ללחימה לא בוצעו מבצעי אכיפה פיזיים של עריקים. יש לנו סדרי עדיפויות". לדבריו, 340 העצורים בנתב"ג משתייכים לכלל העריקים, ולא רק מהמגזר החרדי.
לאחר שהתבקש להבהיר את דבריו, השיב טייב: "רוב המשתמטים כיום מצה"ל אינם חרדים. דבריו עוררו את חמתם של ח"כים מהאופוזיציה שהעירו לו: "זה משפט שהיה עדיף שלא היית אומר". אולם טייב חזר שוב על דבריו: "רוב המשתמטים כיום אינם חרדים. המספרים עכשיו עולים בגלל שבוטל ההסדר החוקי".
לאור כל הדברים הללו נחזור שוב על מה שכתבנו כאן בשבועות האחרונים: כל הסימנים מובילים לאפשרות של הגעה לבחירות מוקדמות. יעידו על כך הסרטונים שהחל נתניהו לעשות ברשתות החברתיות, בהם הוא מסביר את עמדותיו מעל ראשה של התקשורת. המטרה של נתניהו לעבור את כנס הקיץ בשלום ולהודיע בכנס החורף על הקדמת הבחירות שייערכו בקיץ הבא. הח"כים החרדים אמנם משבשים לו את הליכי החקיקה, אך כל עוד אינם מפילים את הממשלה, הוא ינסה כאמור לעבור את כנס הקיץ בשלום.
מצעד הפייקים
שלושה שקרים הופרחו השבוע לאוויר על ידי התקשורת המגמתית. (יתכן שהרבה יותר, אני ספרתי את שלושת הבולטים). 1. סגן נשיא ארה"ב ג'י די ואנס, אינו מגיע לישראל בגלל המשך הלחימה בעזה. (ואנס הכחיש את הדיווח). 2. הסיוע לעזה הינו תשלום על שחרורו של החטוף שרון אלכסנדר (ארה"ב: "אין שום קשר בין הדברים"). 3. קיים משבר חריף בין נתניהו לטראמפ, ובכלל לנשיא ארה"ב נמאס ממדינת ישראל אם היא תמשיך במלחמה, כפי שדווח ב"וושינגטון פוסט". על שקר זה ראוי להתעכב מעט יותר.
שליחו של טראמפ, אדם בוהלר, שנדרש לדברים ציין כי מדובר בפייק ניוז. "אני חושב שהנשיא שומר על רמה גבוהה מאוד של תמיכה במדינת ישראל. הוא אולי אומר 'היי, תקשיבו, בואו ננסה לסיים את המלחמה', הוא אולי ידבר בתקיפות, אבל אני חושב שנשיאים אמריקאים ובפרט התמיכה של הנשיא טראמפ במדינת ישראל היא ברזל".
גם שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי התייחס לדיווח ואמר כי "מדובר בשטויות. צריך להקשיב למה שהנשיא אומר – ולא למה ש'מקור' לא מעודכן מעמיד פנים שהוא יודע". סימן נוסף: אם לטראמפ היה נמאס ממדינת ישראל הוא לא היה דואג להודיע זאת דווקא בעיתון שהוא כל כך מתעב.
באופן דומה אפשר להתייחס לדיווח השבוע לפיו, בסביבת הנשיא האמריקאי שוקלים להזמין לבית הלבן את נפתלי בנט, יריבו העיקרי (על פי הסקרים) של נתניהו. הדיווח אמנם הגיע מכתב המקורב לבנט, אך בסביבתו (של בנט) דחו את הדברים ואמרו כי "פנייה כזו אינה מוכרת לנו".
נתניהו שנשאל על "המשבר מול טראמפ" התייחס לכך במסיבת העיתונאים שכינס שלשום, וסיפר על השיחה שקיים השבוע עם הנשיא. "טראמפ אמר לי: 'ביבי אני רוצה שתדע, יש לי מחויבות מוחלטת לך ולמדינת ישראל'. גם ואנס אמר לי: 'אל תיתן כוח לכל הספינים. זה לא האמת'. הם מכבדים את האינטרסים שלנו ואנחנו את שלהם".
הקרב על הנרטיב
דבריו של נתניהו בעניין הבג"צ על השב"כ, המשבר המדומה עם טראמפ, סוגיית החטופים, המשך המלחמה, וכן ההתייחסות לכל פרשת ההתבטאות של יאיר גולן (לקמן בהרחבה) נאמרו כאמור במסיבת עיתונאים שכינס שלשום.
עצם כינוס האירוע היווה חידוש. מסיבת העיתונאים הקודמת הייתה לפני 163 ימים. הסיבה: נתניהו נמנע ממסיבות עיתונאים שהופכות לקרב בוץ מול אנשי התקשורת המגמתיים. זו הסיבה שהוא מעדיף לעשות סרטונים בעצמו, או שהוא מתראיין רק ב"חדשות 14", שם נוהגים בו כבוד, מאפשרים לו לענות תשובות במלואן ולא מצנזרים את דבריו.
נתניהו התכונן למסיבת העיתונאים היטב. הוא ניווט את עצמו בין הפודיום לבין המיקרופון שנטל לידיו תוך שהוא מסתובב על הבמה, מכניס יד לכיסו, ומשדר פתיחות ונינוחות. לאחר רבע שעה של נאום ביטחוני מדיני, החל שלב השאלות. כתב חדשות 14 ששאל על הבג"צ והשב"כ, "הואשם" על ידי שאר אמצעי התקשורת כי מדובר בשאלה מתוזמנת. לפיכך היו שצינזרו את השאלה והתשובה (חדשות 12), תוך קביעה שהם לא משדרים שאלות מוזמנות.
בהמשך הגיעה שאלה מוזמנת מהצד השני, כאשר אחד הכתבים עימת את נתניהו בשאלה שהעבירה לו אמו של החטוף מתן צנגקאוקר. מיותר לומר שהשאלה המוזמנת הזו כן שודרה. נושא נוסף שממש הטריד את הכתב של חדשות 12 הייתה ההגרלה של סדר השואלים והעובדה שחדשות 14 הוגרלו ראשונים. וכך כמו בגן ילדים, התרעם על כך הכתב בפני נתניהו והוכיח את רדידותה של התקשורת.
כך או כך, במסגרת הקרב על הנרטיב התייחס נתניהו לגורמים שהובילו לטבח ולגידופים שהוא סופג, ואמר: "אתם רוצים לרמוז שהכסף הקטארי הלך לשבעה באוקטובר – אבל הם לא תקפו אותנו עם מטוסי F-35 ועם טנקים. הם תקפו אותנו עם כפכפים, קלצ'ניקובים וטנדרים. זה עולה פרוטות". לדבריו, החמאס בנו את המנהרות עם הכסף הרב שהיה ברשותם ללא הכסף הקטארי – שהיה קטן ביחס לכך. "אף מנהרה לא חדרה, לא בשבעה באוקטובר ולא מאז השבעה באוקטובר. למה לא? כי התעקשתי על בניית קיר תת קרקעי שחסם את כל המנהרות".
נתניהו חזר על עמדתו והבהיר כי מה שהביא לשבעה באוקטובר זה לא הכסף הקטארי. "זה בלוף אחד ענק כמו הבלוף הזה של 'קטארגייט'". כמו כן התייחס לשאלות הרבות שנשאלו לאחר הטבח: היכן היה הצבא. "אני רוצה לשאול": איך זה קרה שלא היה מישהו ליד הגדר? איך קרה שהייתה הוראה לא להיות ליד הגדר? בואו נבדוק מי נתן אותה. איך קרה שחיה"א קיבל את ההנחיה לפעול שעות אחרי תחילת הפעולה? מי אמר לעשות את זה ומי אמר לא לעשות את התקיפה?"
נתניהו סיפר על קיבוץ עין השלושה, בו לא התקבלה ההוראה לסגת מהגדר ובו הצליחו לחסל את המחבלים בטרם חדרו לקיבוץ, וסיכם: "בואו נבדוק הכול. את הכספים שנכנסו, לאן זה הלך, את הקשר, את ההערכות – את כל הדברים האלה אנחנו נבדוק, הכל ייבדק".
גולן הפירומן
ראה"מ נתניהו לבטח התלבט השבוע, מה לשגר ליו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. האם לשלוח לו זר פרחים ענק, קופסת שוקולד משובח, או אולי מגש פירות מהודר. אם היה מספיק לארג', היה משגר לו את כל השלושה (לא חשוב הסדר).
נתניהו לא היה יכול לצפות למתנה גדולה מזו שהעניק לו גולן. במקום שכולם יעסקו במבוי הסתום של עסקת החטופים, במשבר המדיני המתפתח סביב המשך הפעולה בעזה, ובחילוקי הדעות בקואליציה בעניין הסיוע ההומניטרי, הגיע גולן עם אמירת ההבל הקיצונית שלו: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", והעביר את כל המיקוד התקשורתי אליו.
על הדרך תידלק גולן ה"פירומן", את ההסתה הפרועה נגד מדינת ישראל ברחבי העולם וסיפק חומר בעירה למכביר למדינות המערביות, הדורשות מישראל להפסיק את הלחימה בעזה ומאיימות עליה בצעדים מדיניים וכלכליים. במדינות ערב עטו על דבריו כמוצאי שלל וגולן הפך לכוכב. לא היה כלי תקשורת ערבי אחד, שלא ציטט בהבלטה את הדברים כדי לספק הוכחה, שהנה אפילו גנרל צבאי, שהיה סגן רמטכ"ל, מודה שמדינת ישראל "הורגת תינוקות כתחביב". התעמולה החמאסית לא יכלה לבקש הצהרה ארסית מזו.
אין זו הפעם הראשונה בה גולן משמיע אמירות קיצוניות המשמשות את האויב, דבר שזיכה אותו בתואר "אלוף בטינוף". בנאומו ב-2016 בעודו מכהן כסגן רמטכ"ל, נשא את נאום "זיהוי התהליכים", בו ציין כי הוא "מזהה תהליכים במדינת ישראל כמו אלו שהתרחשו באירופה לפני השואה, ובגרמניה בפרט, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו היום". הביקורת על ההשוואה בין ישראל לנאציזם חלפה מעל ראשו, ואז כהיום, הוא סירב להתנצל.
הטענה כלפיו היא, שגישתו הקיצונית והתוקפנית ("אני לא מתנצל") מעודדת את פעילי מחאה שהיו מעורבים בהפרות סדר, בפגיעה בבית ראה"מ בקיסריה ובתקיפת אנשי משטרה בהפגנות.
מדובר אפוא בפוליטיקאי שמתקשה לרסן את פיו ומשמיע בכל הזדמנות את עמדותיו המתלהמות. כך לדוגמא כינה את תושבי יו"ש "תתי אדם", את נתניהו האשים בבגידה ועל מפכ"ל המשטרה הילך אימים, שעוד יבואו עמו חשבון. בעבר גם ביקש לחנך מחדש את לוחמי הציונות הדתית, והבטיח שכשיעלה לשלטון יקים קורסים במימון המדינה להחזרת חרדים בשאלה.
כל זה מצטרף לדיבורי ההמרדה שלו נגד הדרג המדיני ולקריאתו (שנחשפה בזמנו בחדשות 14) לסרב לשרת במילואים ככלי להפלת הממשלה.
חיים בניסים
דבריו המסוכנים של גולן, מתדלקים כאמור את השנאה וההסתה נגד כלל היהודים בארץ ובעולם ומסכנים אותם ממש. מי שמתחיל עם "זיהוי תהליכים", וממשיך עם "הרג תינוקות כתחביב", גורם לכך שיזהו יהודים בעולם, ויבקשו לנקום בהם נפש. הפיגוע אתמול בבוקר סמוך למוזיאון היהודי בוושינגטון, בו נרצחו שני עובדי השגרירות הישראלית הי"ד מוכיח זאת היטב. היורה: אילייס רודריגז, גבר בן 30 משיקגו ממוצא לטיני קרא "תשוחרר פלשתין" וירה בהם. ההסתה נפלה על אוזניים קשובות.
כאשר ח"כ קריב, חבר מפלגתו של גולן, נשאל על הקשר בין דבריו לבין הרצח, הוא כמובן דחה בזעם את הקשר בין הדברים וסירב לחזור בו מהגיבוי שנתן לדברים ובעיקר מהמילה "תחביב". קריב ניסה מיד להסיט את השאלה למסיבת העיתונאים של נתניהו, לילה קודם, אך עשה זאת במגושמות רבה ובלתי משכנעת. אפילו המראיינת העירה לו שכדאי לו לחזור לפחות מנוסח דבריו של גולן, אך הוא סירב בעקשנות.
ובכל זאת אם מנסים למצוא איזו נקודת זכות בדבריו של גולן, אפשר להצביע על הדבר הבא: כאשר שומעים את דברי ההבל שלו, ואת הגיבוי שהוא מקבל מבכירים צבאיים לשעבר דוגמת אהוד ברק, ולכל זה מצרפים את ההתבטאויות של כל ה"לשעברים", בוגי יעלון, עמי איילון, ישראל זיו, דן חלוץ, נדב ארגמן, כרמי גילון וחבריהם, מבינים עד כמה המדינה הזו חיה בנסי ניסים. פירוש: גם קטני האמונה שחושבים, שאפשר להסתמך על הגנרלים ואנשי הצבא, נוכחים לראות עד כמה הם דלים וריקים, הפועלים רק מתוך אינטרסים אישיים צרים.
גולן מדבר כאמור על "הרג תינוקות כתחביב", הרמטכ"ל לשעבר יעלון, מספר כיצד "מדינת ישראל עושה טיהור אתני", האלוף במיל' עמירם לוין, מצוטט באומרו כי הצבא שותף בתהליכים המזכירים את גרמניה הנאצית, האלוף במיל' גדי שמני, מדבר על מדינת ישראל כ"אלופת הכיבוש", הניצב לשעבר, גיא צור, מציין שאין מתונים בצד של מדינת ישראל, ואילו הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, קובע בפסקנות ש"מדינת ישראל הפסידה במלחמה".
כל זה רק מוכיח כיצד במשך כל השנים, שולטים בצבא ובמערכת הביטחון אנשי שמאל קיצוניים (שחלקם הפכו עם השנים למטורללים). בהפוך על הפוך, אפשר לומר שגולן וחבריו מחזקים את האמונה: כאשר מביטים בהם מבינים עד כמה צריך להוסיף ולהתפלל. הפסוק, אם ד' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר, מקבל משמעות חזקה ומוחשית.
יוהרת ה-יאירים
דבריו של יאיר גולן זכו לגינויים חריפים בקואליציה, אך גם באופוזיציה התקשו להסתיר את זעמם. ליברמן, גנץ ולפיד, הסתייגו וגינו את הדברים ואפילו בנט שמלבד התבטאויותיו הקבועות בנושא הגיוס, בורח מכל התבטאות, שיכולה לסכן אותו פוליטית מימין או משמאל, חרג ממנהגו עם תגובה: "מי שרוצח תינוקות זה החמאס".
על פי טענת גורמים באופוזיציה, גולן פגע באפשרותם להדק את שיתוף הפעולה ביניהם נגד הקואליציה. "גם בלי דבריו האחרונים של גולן, היה קשה לחלק מהאופוזיציה, לשתף עמו פעולה, והיו אף מקרים שליברמן העדיף לקיים פגישות בלעדיו, רק כדי שלא יהיו להם תמונות משותפות".
ואכן בימין מיהרו לאתגר את ליברמן ובנט, שמדברים כל אחד בנפרד, על הצורך להקים לאחר הבחירות קואליציה ללא חרדים על בסיס "ברית המשרתים" כדי להפיל את נתניהו. "מי שילך עם גולן לאותה ממשלה, משתף פעולה עם עלילת הדם שלו", ציינו. "הבה נראה עכשיו את בנט וליברמן, ואפילו את לפיד וגנץ, יושבים עם גולן באותה ממשלה עתידית תחת הלוגו של ברית המשרתים".
והיו אף שלעגו לבנט, וציינו כי איש לא יאמין לו, גם אם יחתום בשידור חי בתקשורת, שהוא לא הולך לקואליציה עתידית עם גולן. בכך הזכירו לו בעקיפין, כיצד חתם בשידור חי על התחייבות שלא ללכת עם מנצור עבאס ולפיד, וכולם זוכרים איך זה נגמר. כאמור גולן יצר בדבריו קרע נוסף בתוך האופוזיציה, שגם בלעדיו היא מפוצלת ומסוכסכת. לאחר אמירותיו יהיה קשה להם לשתף פעולה עמו.
מי שמרוויח מכל מה שארע, הוא יאיר לפיד, יו"ר מפלגת "יש עתיד", שצונחת מטה בכל הסקרים. בחלקם היא אפילו קרובה לאחוז החסימה (בשלב זה עדיין מלמעלה). בתחילת השבוע צוטט לפיד, בדברים שאמר במפגש סגור בפני ראשי מטות מרכזיים בתנועתו, לאחר שהביעו חשש מפני הצפוי למפלגה בבחירות, עקב זליגת קולות למפלגת הדמוקרטים של יאיר גולן.
יאיר לפיד, שזיהה זה מכבר את הבעיה, וממקד את מאמציו מול יאיר גולן שניצב מולו, מנהל קרב עיקש המכונה "קרב ה-יאירים" (או "קרב היהירים"). בניסיון להרגיע את אנשיו, אמר להם כי לאחר הפריימריז שיהיו במפלגתו של גולן, יראו כולם עד כמה מדובר בשמאל רדיקלי, דבר שיסייע ל'יש עתיד' להישאר יותר במרכז, ובכך לקבל קולות רבים יותר.
הדיווח הזה שנועד להראות את מצבה העגום של מפלגת האופוזיציה הראשית ואת דאגת אנשיה קיבל תפנית לא צפויה. מהר מאד התברר שאין צורך להמתין לפריימריז: גולן קיצר ללפיד את התהליך וכבר השבוע הוכיח עד כמה הוא שמאל רדיקלי. ב"יש עתיד" מקווים שהדבר יבוא ליד ביטוי לטובתם כבר בסקרים הקרובים, כאשר יתברר שהעם לא עם (ה)גולן.
קרבות בוץ
השאלה שנותרה לאחר התבטאותו של גולן השבוע: האם דבריו יפגעו בו בקרב הבייס השמאלני שלו ובקרב אנשי המחאה הנמנים על מחנה תומכיו.
כיום מקבל גולן בסקרים בין 10 ל-15 מנדטים. בחלק מהסקרים הוא אפילו מגיע ל-17. יש הטוענים אפוא כי ה"מומחה לזיהוי התהליכים", מזהה את הלך הרוח הקיים: תהיה כמה שיותר קיצוני, ורק כך תוכל להגיע רחוק. גולן מאמץ זאת והוא נחשב ל"בן גביר של השמאל". מהסיבה הזו הוא לא חוזר בו ולא מתנצל.
על פי תזה זו, האמירה שלו השבוע לא הייתה בשליפה אלא כמהלך מחושב, על מנת ליצור בידול בתוך המחנה מול גנץ ולפיד. גולן אינו לבד. הקהל שלו הולך וגדל. רוב השמאל מעוניין בקו נחרץ, ברור וקיצוני, כפי שנכתב ב"הארץ" במאמר המערכת: "דבריו של גולן הם אמת לאמיתה".
מנגד סבורים אחרים, כי בקרב אנשי המחאה יש גם אנשי ביטחון פשוטים ו'עמך', שסולדים מדבריו הקיצוניים, המסבים נזק רב למדינת ישראל בכל העולם. אותם אנשים לא יתמכו בו פוליטית ויעברו לחפש אלטרנטיבה אחרת. המשמעות: גולן ייהנה רק מהקולות הרדיקליים המונים מקסימום כעשרה מנדטים בחיבור של מרץ והעבודה.
יועץ התקשורת שלמה פילבר, שעד לא מזמן עמד בראש חברת הסקרים "דיירקט פולס", סבור כמו התזה הראשונה. לדבריו, "גולן בראשות מפלגתו החדשה 'הדמוקרטים' מקבל ברוב הסקרים בין 15 ל-17 מנדטים, שהם כ-800,000 קולות, וסביר שיגיע להישג כזה גם בקלפי". ההסבר: "מפלגת הדמוקרטים היא ההתגבשות הפוליטית של המחאה, שמרוכזים בפינה השמאלית של המפה הפוליטית. באמירות הרדיקליות הנחרצות והחד משמעיות הם הפכו לתמונת הראי של 'עוצמה יהודית' אבל משמאל. שתי מפלגות הקצה הללו זוכות לחשיפה תקשורתית גבוהה כי התקשורת אוהבת קרבות בוץ".
תזה הפוכה מפילבר, מוצגת על ידי פרופ' משה כהן אליה, שמחלק את השמאל לשלוש קבוצות: החל מהשמאל המתון ועד הרדיקלי ביותר. בצד הימני של השמאל, נמצא יו"ר "המחנה הממלכתי" בני גנץ, הנחשב ל"ממלכתי" ומאוזן, תומך במדינת ישראל במלחמתה כנגד החמאס. במרכז השמאל ניצב יאיר לפיד, שעד לא מכבר ניסה להתחרות ביאיר גולן, מי קיצוני יותר. עתה נוח ללפיד לבדל את עצמו מגולן עקב הסקרים.
הקבוצה השלישית היא השמאל הרדיקלי המיוצגת על יד גולן. אמירתו השבוע "ממשלה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", ממקמת אותו לצד אחמד טיבי ואיימן עודה. "בעצם אין הבדל בינו לבין תומכי ארגון הטרור הרצחני החמאס בקמפוסים האמריקאיים שמתעבים את ישראל ומאשימים אותה ברצח עם", אומר פרופ' אליה, שכאמור חולק על פילבר. לדבריו, ככל שגולן יעקוף את טיבי ועודה משמאל, הוא יגלה ש-17 המנדטים שיש לו בסקרים צונחים מטה.
בין "ברית המשרתים" ל"ברית הקנאים"
לעיל התייחסנו ל"ברית המשרתים", שספגה השבוע מכה קשה בגלל ההתבטאות של יאיר גולן, וראוי להתייחס גם ל"ברית הקנאים", שהוזכרה בדבריו של ראה"מ, שלשום במסיבת העיתונאים. ברית זו מורכבת בעיקרה משני ראשי הממשלה לשעבר אהוד ואהוד. השניים שפועלים מתוך קנאה בנתניהו, מנצלים כל הזדמנות לתקוף אתו, אף שבדבריהם הם גורמים לנזקים מדיניים ממש.
זה החל עם אהוד ברק, שהתייצב לצידו של יאיר גולן והצהיר כי "הוא צדק". לדבריו, "גולן אמיץ, וכבר צדק בעבר כאשר דיבר על 'זיהוי התהליכים'". החרה אחריו אהוד אולמרט, שמתקשה לראות כיצד נתניהו, בניגוד אליו מצליח לשרוד את כל ההליכים המשפטיים נגדו.
בראיון ל-BBC אמר ראש הממשלה לשעבר כי "מדינת ישראל עושה בעזה קרוב מאוד לפשעי מלחמה". במהלך דבריו הוסיף כי "זו מלחמה בלי מטרה – מלחמה בלי סיכוי להשיג דבר שיכול להציל את חיי החטופים. אנחנו נלחמים ברוצחים של חמאס, אנחנו לא נלחמים באזרחים חפים מפשע. כרגע אלפי פלשתינים חפים מפשע נהרגים, לצד חיילים ישראלים רבים. זה מרגיז ומקומם".
האמירות הללו של השניים – ברק ואולמרט – זכו כאמור להתייחסות של נתניהו במסיבת העיתונאים. נתניהו אמר כי הקנאה, התאווה והכבוד מוצאים אותם מהעולם. "מדובר בדברים מזעזעים המשמשים את אויבי ישראל בתעמולת כזב נגד הצבא ונגד המדינה".
הדברים חמורים שבעתיים כאשר הם נאמרים על ידי ברק ואולמרט, הרבה יותר מאשר על ידי גולן. זאת משום שגולן לא היה אף פעם בתפקיד מדיני בכיר, בעוד הם שימשו כראשי ממשלה ומודעים לנזקים המדיניים שהם גורמים למדינת ישראל. אולמרט עצמו יודע מה זה להיות מואשם ב"פשעי מלחמה". זה קרה לו במכת הפתיחה של "עופרת יצוקה" כאשר הורה לתקוף מאה שוטרי תנועה של החמאס. כמו כן במשך כשלוש שנות כהונתו, עמד באומץ מול הקריאות לשחרר את גלעד שליט, ולא נכנע להן, בטענה שהדבר מסכן את מדינת ישראל. עתה הוא מתייצב נגד דעתו בעבר בסוגיית החטופים ותוקף את נתניהו בצביעות הזויה.
השניים ברק ואולמרט, שמתקשים כאמור לראות את נתניהו בראשות הממשלה בעוד הם פנסיונרים (אחד מהם "אסיר בדימוס" מספר 9032478) דוגלים בשיטה המוכרת, שאם הם לא טסים, אף אחד לא יטוס. מבחינתם, אם נתניהו ראש ממשלה, אז שלא תהיה מדינה.
גולן, כאמור, פחות מבין בקטע המדיני, אבל גם הניסיון המגוחך שלו להתנצל, היה מביך ואפילו משעשע. במסיבת עיתונאים מיוחדת, ניסה להסביר כי הוא התכוון לממשלה שהורגת תינוקות ולא לצבא…
לא נותר אלא לחשוב כיצד האיש הזה שהיה סגן רמטכ"ל, ונוהג לכנות את יריביו הפוליטיים כ"מכונת רעל", עומד היום בראשות המפלגה, שבגלגוליה הקודמים הוקמה על ידי ראה"מ הראשון בן גוריון.
דו עט – המילים המרכזיות שהדהדו השבוע
עלילת דם: אויבי ישראל וגדולי האנטישמים בעולם כבר לא צריכים להגיע עד "המצות הנאפות בפסח מדם ילדים נוצרים", כדי להאשים את היהודים בהרג ילדים וטף. החל מהשבוע הם יכולים להשתמש בעלילת הדם המודרנית והעכשווית שהנפיק יאיר גולן – "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". גולן מקבל חיזוקים מקרב אנשי שמאל נוספים המדברים על "רצח עם" ומשחקים לידי אויבי ישראל.
קמפיין הרעב: התקשורת הישראלית הדהדה השבוע את קמפיין הרעב המדומה בעזה, כדי ללחוץ על הממשלה להתיר כניסת משאיות לרצועה עם סיוע הומניטרי. המטרה הייתה ללבות את המחלוקת הפנימית בקואליציה סביב הנושא, ואולי סוף סוף להביא לנפילת הממשלה. כאשר נתניהו נעתר והתיר את הכנסת הסיוע, מיהרו ללעוג לו שהוא מנהיג רופס, שנכנע ללחצים. למי אכפת מ"הרעב העזתי", אם אפשר לנגח את נתניהו.
מבוי סתום: צמד מילים ששיקף קיפאון בשתי חזיתות של שיחות. הראשונה הייתה בדוחא, כאשר החמאס עמד בסירובו להתקדם לעסקה, גם אם חלקית ודרש בכל מצב ערבויות אמריקאיות לסיום המלחמה בעזה. השנייה הייתה בשיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, שם הגיעו הצדדים למבוי סתום סביב המחלוקת: האם יותר לאיראן להעשיר על אדמתה אורניום לשימוש אזרחי. האם קריסת השיחות תוביל לתקיפה ישראלית? לפי פרסום השבוע בשם "גורמי מודיעין אמריקאים", התשובה חיובית.
צונאמי מדיני: כמעט 600 ימים אחרי פרוץ המלחמה, ולעולם מתחיל להימאס מהמשך הלחימה ברצועה. מדינות הנחשבות (פחות או יותר) לידידותיה של ישראל: בריטניה, צרפת וקנדה, מרשות לעצמן לפרסם הודעות מאיימות על סנקציות כלכליות אם המלחמה תימשך. אפילו בהולנד פועלים נגד מדינת ישראל. האם אנו בפני צונאמי מדיני שילך ויחריף? מקור מדיני מרגיע: "האיחוד האירופי עדיין איתנו. גרמניה, צ'כיה, יוון, איטליה, קפריסין, בולגריה, הונגריה וקרואטיה בעדנו".
פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'
