בבניין "אם וילד" שבמרכז הרפואי הדסה עין כרם, יש מקום אחד שכמעט כל ילד הכיר.
המשחקייה.
מקום קטן וצבעוני, מלא משחקים, בובות, צחוק ורגעים של נשימה עבור ילדים מאושפזים והורים מותשים.
אבל מי שהפכה את המקום הזה לבית אמיתי — הייתה לאה יוכבד זינגר ע"ה, או כמו שכולם קראו לה: לאה'לע.
במשך שנים היא הקדישה את חייה לילדים של אחרים.
היא ישבה איתם שעות, שיחקה, עודדה, חייכה, הרגיעה.
עבור משפחות רבות, בתוך ימים לא פשוטים של אשפוזים, בדיקות ודאגות — היא הייתה אור.
לפני 30 יום, במהלך טיול בבולגריה, לאה'לע נהרגה באסון טראגי שהותיר אחריו משפחה שבורה ואלפי אנשים המומים וכואבים.
אבל בהדסה מספרים שגם היום, חודש אחרי, עדיין מרגישים את החסר.
"יש ילדים שנכנסים למשחקייה ושואלים איפה לאה'לע", מספרים בני משפחה ומכרים.
"היא הייתה חלק מהלב של המקום."
מאז הפטירה הוקם מיזם ההנצחה "רגעים עם לאה'לע", שמטרתו להמשיך את מה שהתחילה — לשמח ילדים מאושפזים ולהחזיק את המשחקייה פעילה ומלאת חיים גם בהמשך.
ביום ה־30 לפטירתה, בני המשפחה והחברים מבקשים מהציבור לקחת חלק בהמשך הדרך שלה.
לא דרך מילים גדולות.
דרך עוד משחק לילד מאושפז.
עוד רגע קטן של אור בתוך בית חולים.
