שלום וברכה מורי ורבותי!
פעם היה ראש עירייה מושחת ורשע, הוא היה עושה הכל בכדי להצר את צעדם של תושבי עירו.
הוא היה מנחה את חברי העירייה ואת אנשי המקצוע שלא לאשר חריגות בניה, לא לאשר תוספות גם אם באמת לפי החוק ניתן איכשהו למצוא פתרון לעמוד על קוצו של יו"ד, ולא להתחשב באף אדם.
לאחר לחצים מרובים, הוא הואיל בטובו לקחת חודש אחד בשנה שבמהלכו כל בניין העירייה יתמלא בבני העיר שיגידו ויבקשו את בקשותיהם ושם יחרצו את דינם לשבט או לחסד, שם יחליטו למי באמת מגיעה תוספת בניה ולמי לא, שם יבדקו כל אחד לפי הסעיפים הקטנים ואם הוא יעבור הכל בהצלחה, הוא יזכה להוסיף חדר לדירתו המצומקת.
והנה, בעיר הסמוכה פנו התושבים לראש העיר ואמרו לו: "תראה את העיר השכנה, פעם בחודש יש שם אנשים שבוכים ואנשים ששמחים, אנחנו מבקשים ממך, תן גם לנו את החודש הזה בשנה".
אמר להם ראש העיר: "אבל למה? אני כל השנה איתכם יחד, כל מי שמגיע לו לקבל תוספת בניה, כל חברי העירייה ואנשי המקצוע מונחים על ידי לעזור ולסייע, למה אתם צריכים את החודש הזה?".
ביקשו ממנו: "תן לנו את החודש הזה כחודש של הנחה, כחודש שבו אתה מוכן להעלים עין, כחודש שגם חריגות בניה יהיו מותרות".
ישב, חשב ראש העיר ואמר: "אתם מבקשים? אני יוצא איתכם לדרך".
פעם בשנה למשך חודש אחד, גם מה שבדרך כלל לא חלק, גם מה שבדרך כלל לא חוקי, אני חותם לכם אישית ומאשר לכם את תוספות הבניה ואת החריגות אשר במהלך כל השנה אסורות עליכם".
מורי ורבותי!
חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, נתפס לפעמים בטעות על ידינו כראש העיר הראשון שמגיע לבקר לבדוק ולחתוך, וזה ממש לא נכון.
זה נקרא חודש הרחמים כי זה חודש שבו הקדוש ברוך הוא יורד אלינו ומאשר חריגות בניה ומוחל על בעיות ואומר לנו: "בחודש הזה אני איתכם יותר מאשר כל השנה כולה, תתלהבו מהחודש הזה, תשמחו מהחודש הזה ואל תפסיקו לרגע להודות לי על המתנה הנפלאה הזו!".
חודש אלול כמתנה ולא כעונש, זו הזכות של כל אחד מאתנו.
וברוכים תהיו!
כמה שנכון,
ימי אלול ימים גדולים, ולפעמים נתפסים כמפחידים
ימים נוראים, אבל במזמעות האמיתית
יישר כח!
למה זה לא אובד