מאז נפילתו של משטר אסד ב-9 בדצמבר אשתקד, הולך ומתבסס משטרו של הנשיא החדש ג'ולאני בסוריה, וזוכה להכרה בינלאומית הולכת וגוברת, ששיאה היה בפגישה בין ג'ולאני לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בריאד.
בניסיון לפענח את כוונותיו של המשטר החדש כלפי ישראל, ביצעו חוקרי מרכז גלייזר של JPPI – המכון למדיניות העם היהודי, ניתוח עומק של מאות מאמרי דעה וטורי פרשנות בביטאונים הסורים "אלחוריה" (לשעבר "תשרין") ו"אלת'ורה", שהפכו מביטאונים מזוהים עם משטר אסד לביטאוני השלטון החדש.
המחקר בחן את הסנטימנט כלפי ישראל באמצעות ניתוח תוכני של המאמרים, תוך שימוש בכלים מתקדמים של בינה מלאכותית. כמו כן, נבדק נפח הסיקור של ישראל בהשוואה לתקופה שלפני ואחרי משטר אסד, באמצעות פרסומי סוכנות הידיעות הסורית הרשמית "סאנא", הממשיכה לפעול תחת השלטון החדש. ההשוואה נעשתה בין התקופה שבין ינואר למאי השנה (תחת משטר ג'ולאני), לבין התקופה המקבילה בשנה שעברה (תחת משטר אסד).
הממצאים מראים כי בתקופת ג'ולאני חלה ירידה ניכרת בנפח הסיקור של ישראל. בעוד שבתקופת אסד, העיסוק בישראל הגיע עד ל-43% מהידיעות של "סאנא", בתקופה המקבילה תחת ג'ולאני ירד סיקור זה לכדי 7% בלבד.
בבדיקה נוספת שבוצעה בעיתון "אלת'ורה", נמצא כי העיסוק בישראל תחת משטרו של אסד הגיע לכמעט 25% מהמאמרים (147 מאמרים מתוך 595 טורי פרשנות), כאשר למעלה מ-95% מהם סווגו כ"שלילי ביותר", ועוד 4% כ"שלילי". פחות מאחוז אחד (0.7%) סווג כ"די שלילי". לעומת זאת, בתקופת ג'ולאני, 5% בלבד מטורי הפרשנות עסקו בישראל – פי שישה פחות בהשוואה לעיתונות המצרית, שם נפח המאמרים שהוקדש לישראל עמד על לא פחות מ-30%.
מעבר לשינוי בנפח הסיקור, נראה שישנו גם שינוי מסוים בטון כלפי ישראל. כ-65% מהמאמרים ב"אלת'ורה" סווגו כ"שלילי מאוד", כ-12% כ"שלילי", ו-6% נוספים כ"די שלילי". נתון מפתיע הוא שכמעט 18% מהמאמרים סווגו כ"ניטרלי", דבר שלא היה קיים כלל תחת אסד, כאשר אף טור לא סווג כ"ניטרלי" בתקופה שנבדקה בשנה שעברה.
חוקרי JPPI, שלומי ברזניק ואלי קנאי, בחנו את הסנטימנט כלפי ישראל תחת שלטון ג'ולאני גם באמצעות ניתוח פרסומים בעיתון "אלחוריה" (החירות), הגרסה החדשה של העיתון "תשרין" מתקופת אסד. בדומה ל"אלת'ורה", גם ב"אלחוריה" היחס לישראל הוא ברובו המוחלט שלילי מאוד: 78% מהמאמרים סווגו כ"שלילי מאוד", 11% כ"שלילי", ו-11% נוספים כ"די שלילי". עם זאת, חשוב לציין שמאמרים אלה נכתבו ופורסמו כאמור, לאחר חילופי השלטון. מסקנת המחקר היא שעל אף ההפחתה הניכרת בנפח ההתייחסות לישראל, הטון נותר שלילי מאוד, ומתאר את ישראל כישות קולוניאליסטית ותוקפנית המבקשת להשתלט על סוריה, לזרוע כאוס ולהתרחב על חשבון עמי האזור.
