ועדת השרים להצטיידות נתנה את האור הירוק לתכנית רחבת היקף של משרד הביטחון וצה״ל, הכוללת רכש של שתי טייסות קרב חדשות מדגמי F35 ו-F15IA. מדובר בעסקת ענק הנאמדת בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, אשר נועדה להבטיח כי ישראל תשמור על כוחה הצבאי אל מול האיומים המתגברים בזירות השונות. הצורך ברכש המסיבי עלה כחלק מהבנה אסטרטגית בצה"ל, לפיה כדי להשיג עליונות אווירית בשמי איראן, המדינה חייבת להחזיק בצי מטוסים מאוישים מתקדם, וכי לצורך משימות אלו לא ניתן להסתפק בכטב"מים בלבד.
הכתב ניר דבורי דיווח בחדשות 12 על המתרחש מאחורי הקלעים של הרכישה הדרמטית, וציין כי המהלך נולד בראש ובראשונה מתוך צורך קריטי לשמר את הקיים. על פי טענת גורמי המקצוע במערכת הביטחון, מטוסי הקרב הוותיקים של החיל נמצאים תחת שחיקה מבצעית אדירה, וחלקם צפויים לצאת משימוש בשנים הקרובות. ללא יציאה לרכש הנוכחי, ישראל הייתה עלולה למצוא את עצמה יורדת מתחת ל"קו האדום" – אותו מספר מטוסים מינימלי הנדרש כדי לספק הגנה על שמי המדינה ובמקביל לאפשר יכולת תקיפה בכמה זירות בו-זמנית.
מעבר להיבט התקציבי, אחד האתגרים המשמעותיים שעמדו בפני המשלחת הישראלית בארצות הברית היה נושא התור לייצור, המכונה "סלוט". המפעלים האמריקאיים עמוסים בהזמנות ממדינות רבות, מה שהופך כל סלוט פנוי למצרך נדיר במיוחד. למרות העומס, הנציגים הישראלים הצליחו לייצר סלוטים פנויים במפעלים של לוקהיד מרטין ובואינג, הישג שמבטיח כי אספקת המטוסים החדשים תהיה רציפה לאורך השנים הקרובות ותיתן מענה ליציאת המטוסים הישנים משירות.
למהלך הרכש המרוכז היה גם היבט כלכלי משמעותי שהוביל לחיסכון ניכר בקופת המדינה. ההתחייבות הישראלית לרכוש כמות גדולה של מטוסים בבת אחת אפשרה למשרד הביטחון להוריד את המחיר לכל יחידה (Unit Price). בעסקאות בסדרי גודל כאלו, מדובר בחיסכון מצטבר שמגיע למיליארדי שקלים. בסופו של יום, השילוב בין המטוסים המתקדמים ליכולת הייצור המובטחת אמור להעניק לצה"ל את אורך הנשימה והעליונות הטכנולוגית הנדרשים לו לשנים הבאות.
