מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו"ח ביקורת חריף ומטלטל, המשרטט תמונה מדאיגה במיוחד של מוכנות מדינת ישראל למצבי חירום. הדו"ח, שנכתב על רקע אירועי מלחמת "חרבות ברזל", נוגע בכשלים עמוקים הן במישור הצבאי והן בזה האזרחי, ומעלה שאלות קשות בנוגע לתלות של ישראל בגורמי חוץ ובניהול המשאבים הקריטיים ביותר ברגעי האמת. אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדו"ח הוא הצורך הדחוף בעצמאות ייצור ביטחונית, כאשר המבקר מתריע כי התלות במדינות זרות גבתה מחיר כבד.
לדברי המבקר בנושא ייצור אמל"ח כחול-לבן: "מלחמת חרבות ברזל הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור האמל"ח כחול-לבן, ולצמצם את התלות במדינות זרות ובאינטרסים ובשיקולים בין-לאומיים בכל הנוגע לאספקת אמל"ח ורכיבים וחומרי גלם הדרושים לייצורם.
מהדוח עלה כי אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם – ובהן אובדן יכולת ייצור של חומר גלם מסוים בשנת 2012, והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל – גרמו אף הם לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. על ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון היטב את הדוח ולתקן את הליקויים. מדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל".
הדו"ח שנחשף על ידי מבקר המדינה בוחן לעומק גם את הפקרתם של הרבש"צים, אותם רכזי ביטחון שוטף שהיוו את קו ההגנה הראשון ביישובי העוטף ובצפון. המבקר מציין כי חרף חשיבותם המכרעת, המדינה לא הסדירה את מעמדם במשך שנים. על הרבש"צים כתב אנגלמן: "הרבש"צים היו חלק מחומת המגן של אזרחי ישראל בשבעה באוקטובר. הכפיפות לגופים השונים, שכרם הנמוך ואי הסדרת מעמדם פוגעים ביכולתם לבצע את תפקידם.
על אף הבעיות בהפעלת הרבש"צים שעליהן הצבענו בביקורות קודמות, גם לאחר 20 שנה משרד הביטחון וצה"ל טרם תיקנו את הליקויים האמורים. מציאות זו מביאה לפגיעה ביכולת של הרבש"צים למלא את תפקידם. 88% מהרבש"צים מסרו לביקורת כי המתכונת הנוכחית של העסקתם פוגעת ביכולתם לממש את תפקידם כרבש"צים – על שר הביטחון ושר האוצר לפעול בהקדם לתיקון הליקויים. הדבר בנפשנו."
פרק מזעזע נוסף בדו"ח עוסק בניהול משק הדם במהלך מתקפת הפתע של השבעה באוקטובר, שם נחשף כי בתי חולים בדרום נותרו ללא מנות דם בסיסיות בזמן שמאות פצועים זרמו לחדרי הטראומה. על דוח ניהול משק הדם פירט המבקר: "בשבעה באוקטובר, בשעה 12:00, לאחר הגעת מאות פצועים, היו אפס מנות דם מסוג O בבנק הדם של סורוקה ומנות דם ספורות בלבד בחדר הטראומה של בית החולים. פער דומה נמצא בברזילי. ועם זאת, סורוקה וברזילי קיבלו ממד"א את הזמנת הדם הראשונה בשבעה באוקטובר רק כעבור למעלה משלוש שעות.
משרד הבריאות, הרשות העליונה לאשפוז ובריאות וחמ"ל הבריאות הלאומי לא היו מודעים כלל לבעיות שעלו בסורוקה ובברזילי בנוגע לאספקה ולשינוע של מנות הדם. יותר ממחצית מבנקי הדם בבתי החולים אינם מוגנים והדבר מהווה סיכון חמור ליכולת התפקוד של בתי החולים בעת מתקפת טילים. על משרד הבריאות ומד"א ללמוד את הליקויים שעלו בדוח ולתקנם בהקדם".
לצד המחדלים המבצעיים והרפואיים, המבקר אינו פוסח על הכשלים הכלכליים באגף החשב הכללי, המשפיעים ישירות על חוסנו של השוק הישראלי בזמן מלחמה. אנגלמן מבקר את אופן הטיפול בערבויות המדינה ובהלוואות לעסקים קטנים שנזקקו לסיוע נואש. על הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2024 ציין: "בביקורת נמצאו ליקויים באופן חישוב מסגרת הערבויות על ידי אגף החשב הכללי. אגף החשב הכללי אף לא עדכן משנת 2015 את גובה כתב הערבות לחברת אשרא העומד על 3.5 מיליארד דולר.
זאת בשעה שהתוצר והיקפי הייצוא גדלו בשנים הללו בעשרות אחוזים. בקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים – כ-75% מהבקשות לשנים 2023 – 2024 שהוגשו במערכת נדחו ולא קיבלו המלצה חיובית בוועדת האשראי להעמדת הלוואה. על אגף החשב הכללי לתקן את הליקויים המופיעים בדוח". הדו"ח כולו משדר מסר של דחיפות עליונה לתיקון מערכות המדינה לפני האתגר הבא.
