ההודעה הדרמטית אתמול של "דגל התורה" על חוסר האמון בנתניהו, היא הרבה מעבר לאירוע פוליטי נקודתי; היא מבטאת את התחושה הכללית והעמוקה בציבור החרדי. הנתק הנוכחי אינו רק משבר קואליציוני, אלא שבירת הבלוק ההיסטורי ששימר את כוחו של נתניהו לאורך שנים.
אפילו "שופרותיו" המובהקים ביותר של נתניהו הבינו אתמול שכלו כל הקיצין. גם הם מצאו את עצמם מאשימים את ראש הממשלה בכך שלא יישם את ההסכם הקואליציוני, הסכם שאמור היה להיות מחייב עבור כל השותפים.
התירוצים של נתניהו וסביבתו חזרו על עצמם שוב ושוב: "נעביר את חוק הגיוס לאחר התקציב", "יש עכשיו מלחמה", "עוד מעט יוצאים לפעולה באיראן" ומה לא. השותפים החרדים המתינו בסבלנות, נתנו לראש הממשלה את כל הקרדיט והזמן שבעולם כדי להשלים את ההתחייבות הבסיסית ביותר עליה חתמו כל מרכיבי הקואליציה.
בד בבד, החלו לבצבץ "מורדים" בתוך הליכוד ובציונות הדתית. אותם אישים שזכו בתפקידים בכירים רק בזכות המפלגות החרדיות, הפרו את התחייבותם ברגל גסה ברגע שנדרשו לשלם את חלקם. הגדיל לעשות השר אופיר סופר, שבלי המפלגות החרדיות היה נותר ח"כ אלמוני. חלק מהמורדים פעלו כך רק כדי למצוא חן בעיני השמאל והתקשורת, אולם בשורה התחתונה האחריות היא אחת: נתניהו הוא שחתם על ההסכם והוא זה שאמור היה ליישם אותו.
במערכת הפוליטית ניסו תחילה לפרש את המחלוקת כוויכוח טכני על תאריך הקדמת הבחירות, חודש לפה או לשם. אלא שהמכתב אתמול נחרץ הרבה יותר: אין עוד מחויבות לגוש, לא עד הבחירות ולא אחריהן. נראה כי סיכוייו של נתניהו לעמוד בראשות הממשלה הבאה ספגו אתמול מכה אנושה; הבסיס היציב שלו התערער, והדרך להרכבת ממשלה חדשה בראשותו נראית חסומה מתמיד.
בליכוד עוד מנסים לבלום את הסחף, וטוענים שכל עוד חוק פיזור הכנסת לא עבר בוועדה, עדיין ניתן לעצור את המשבר. אולם הדברים ברורים: נגמרו המילים וההבטחות. מעתה רק מעשים ידברו. בשלב הזה זה נגמר!
ובינתיים, בעוד המערכת נערכת להצבעה על פיזור הכנסת בשבוע הבא, קיימת אפשרות נוספת עליה דווח אתמול ב"חדשות 24". לפי הדיווח, בליכוד בוחנים להגיש בעצמם את החוק לפיזור הכנסת אם יבינו שהרוב להפלת הממשלה מובטח. המטרה ברורה: לשלוט בנרטיב ובמועד הבחירות ולהציג את המהלך כיוזמה של נתניהו, ולא ככניעה ללחץ האופוזיציה או למשבר עם החרדים. קשה להאמין שמישהו יקנה את המצג הזה.
ולסיום, זווית נוספת וחשובה: בעוד הפרשנים עסקו אתמול בעיקר באי האמון ובפירוק הגוש, כדאי לשים לב דווקא לשורה הראשונה במכתב, שיועדה לח"כים של "דגל התורה": "עשיתם מעל ומעבר את שליחותכם נאמנה". אמירה שמבטאת, למעשה, את הכל: אי אמון מול חוסר המעש המתחייב והמובטח מחד, מול הבעת אמון מהדהדת בנציגים.
פורסם לראשונה הבוקר בעיתון 'יתד נאמן'
אולי העצניקים צדקו?