מהפכה טכנולוגית שקטה ועוצרת נשימה מתחוללת בימים אלה מאחורי הקלעים של עולם החקירות בישראל, ומאיימת לשנות לחלוטין את הדרך שבה מפענחים פשעים חמורים. פיתוח חדשני ומסקרן שנבחן כעת עשוי לאפשר לחוקרים לחדור אל תתי-המודע של נחקרים, ולקבוע ברמת דיוק גבוהה האם הם מסתירים היכרות מוקדמת עם זירת העבירה, חפצים מפלילים או שמות של מעורבים, כל זאת ללא צורך במילה אחת מצידם של החשודים.
הפרטים המלאים סביב המהלך הדרמטי נחשפו היום (שלישי) בווינט, שם דווח כי במשטרת ישראל בוחנים בימים אלה טכנולוגיה חדשה שנועדה לבדוק האם אדם מזהה מידע הקשור לעבירה באמצעות ניתוח תנועות עיניים בלתי רצוניות. מדובר במחקר ראשוני המתבצע בשיתוף האקדמיה, ובשלב זה עדיין לא ברור האם ניתן יהיה בעתיד להשתמש בטכנולוגיה במסגרת בדיקות של חשודים. הניסוי המרתק הזה מעורר עניין רב בקרב גורמי האכיפה והמשפט, שכן הוא מציב קריאת תיגר מדעית מול שיטות המשא-ומתן והחקירה המסורתיות המוכרות לנו כיום.
הצעד המעשי הראשון כבר יצא לדרך, והמערכת צפויה לעבור בחינה ראשונית במסגרת פיילוט במחלקה לזיהוי פלילי. מטרת המחקר היא לבדוק האם קיימת אפשרות לזהות בעזרת תנועות עיניים בלתי נשלטות שמעידות על היכרות עם מידע מסוים כמו שמות, פנים, חפצים או פרטים הקשורים לחקירה. הניתוח המדעי שעומד בבסיס המיזם נשען על העובדה שהעין האנושית מגיבה ומספקת אותות עצביים מהירים בהרבה מכושר השליטה המודע של האדם, דבר שעשוי למנוע מחשודים מתוחכמים "לעבוד" על החוקרים או להסתיר את מעורבותם.
עם זאת, במערכת אכיפת החוק שומרים על זהירות מופלגת ומבהירים כי הדרך לחדרי החקירות עדיין ארוכה ומורכבת. במשטרת ישראל מדגישים כאמור כי מדובר בשלב מחקרי בלבד, וכי רק בהתאם לתוצאות המחקר, לאישורי הפיקוד ולאישורים משפטיים, יישקל בעתיד שימוש אפשרי בטכנולוגיה במסגרת עבודת החטיבה. החשש המרכזי, מעבר לפן המבצעי, נוגע לתקפים משפטיים ולשאלות של אתיקה וזכויות נחקרים, שיידרשו לקבל מענה מקיף בטרם יהפוך הכלי לחלק מארגז הכלים המשטרתי.
מבחינה מדעית, הטכנולוגיה מבוססת על מחקרים בתחום חקר המוח ותנועות העיניים, שלפיהם גם כאשר אדם ממקד את מבטו בנקודה אחת, העיניים ממשיכות לבצע תנועות זעירות באופן רציף. לפי המודל הנבדק, חשיפה למידע מוכר או בעל משמעות עבור הנבדק עשויה לגרום להשהיה קצרה בתנועת העיניים למשך עשיריות שנייה – תגובה שנחשבת קשורה לתהליך עיבוד מוחי. היישום הפרקטי של התגליות הללו יכול להוות שובר שוויון של ממש; לדוגמה: לחשודים יוצגו פריטים מוכמנים שרק הם מכירים ובאמצעות תזוזות העין יהיה ניתן לדעת האם הם מתעכבים על אחד הפריטים.
מאחורי המערכת המתוחכמת עומדים מוחות מובילים מתחומי המדע והמשפט, אשר שילבו כוחות כדי לייצר את הפריצה המדעית. המערכת פותחה במסגרת מחקר משותף של פרופ' יורם בונה ועו'ד גל רוזנצוויג, פרקליט בעל רקע בחקר המוח ובנוירופיזיולוגיה משפטית. במסגרת הפיתוח נבנה אמצעי טכנולוגי שנועד לבחון תגובות בלתי רצוניות של העיניים לגירויים שונים, כחלק מניסיון לבחון האם אדם מזהה מידע מסוים, ומערכת זו היא שתקבע בסופו של דבר האם משטרת ישראל תחזיק ביד פטנט עולמי שישנה את פני הרשעת הפושעים בישראל.
