צבא רוסיה הנחית מכה אווירית משולבת ורחבת היקף, שהביאה איתה לשדה הקרב את כלי הנשק המתקדמים והמפחידים ביותר של הקרמלין. לפי דיווחי חיל האוויר של אוקראינה, גל התקיפה המסיבי כלל כ-600 כטב"מים תוקפים ו-90 טילים ששוגרו מהאוויר, מהים ומהקרקע. אף על פי שמערכות ההגנה האווירית המקומיות הציגו ביצועים מרשימים והצליחו ליירט או לשבש 549 כטב"מים ו-55 טילים, לצד 19 טילים נוספים שכלל לא הגיעו ליעדיהם.
עוצמת ההדף הותירה חורבן רב. הפיצוצים הרעידו את הבירה קייב במשך שעות ארוכות, גרמו לקריסת חלקי מבנים, להצתת עשרות שריפות ולנזק כבד לבתי ספר, מבני ממשל, חנויות ומגורים, ואף לגביית חיי אדם עם דיווח על לפחות הרוג אחד.
מוקד הרעש הנוכחי לא היה רק היקף ההרס, אלא סוג החימוש שבו בחר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להשתמש, כחלק ממימוש הבטחתו בסוף השבוע ל"נקמה" באוקראינה בעקבות פגיעה מכוונת לכאורה בחפים מפשע. לראשונה מזה חודשים, רוסיה הטילה למערכה את טיל "אורשניק" (מרוסית: עץ לוז) – טיל בליסטי לטווח בינוני שמסוגל לשאת ראשי נפץ גרעיניים או קונבנציונליים, ואשר נחשב בעיני רבים כ"נשק יום הדין" שלה במערכה.
מדובר בטיל רב-ראשי משוכלל ביותר, המשחרר מספר ראשי קרב במהלך מעופו במהירות פנומנלית ובזוויות חדות, דבר שהופך אותו לחסין לחלוטין בפני מערכות ההגנה האמריקניות מסוג פטריוט שברשות אוקראינה. פוטין אף הגדיל לעשות בעבר והשווה את עוצמת הפגיעה של מספר טילי אורשניק חמושים בראשי נפץ רגילים לעוצמת פגיעה של מתקפה גרעינית, כשהוא מצהיר בגאווה שהטיל "נע כמו מטאוריט" וחסין בפני כל מערכת הגנה אווירית.
זוהי הפעם השלישית בלבד שנעשה שימוש באורשניק מתחילת המלחמה, כאשר הפעמים הקודמות נרשמו בנובמבר 2024 בעיר דנייפרו, ובינואר באזור לביב שבמערב אוקראינה. בניגוד לאותן פעמים, שבהן נעשה שימוש בראשי דמה כחלק מאיתות פוליטי וניסיון הפחדה, הפעם אישר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי הטיל פגע בעיר בילה צרקווה שבמחוז קייב, מה שמעורר חשש כבד באוקראינה מפני "נרמול" של האיום הגרעיני הרוסי ויצירת תקדים מסוכן עבור מדינות תוקפניות אחרות בעולם. לצד האורשניק, שולב הלילה גם טיל היפר-סוני חדיש ומתוחכם מסוג "זירקון", לצד טילי איסקנדר וקינז'אל.
משרד ההגנה הרוסי מיהר להכריז כי כל התקיפות "הצליחו" וכוונו באופן מדויק נגד בסיסי אוויר, מתקני פיקוד צבאיים ומפעלי תעשייה ביטחונית, כמענה לתקיפות אוקראיניות נגד מטרות אזרחיות בשטח רוסיה. המתקפה המשולבת הזו נועדה להפעיל לחץ פסיכולוגי וצבאי עצום, דווקא לאחר שמוסקווה ספגה מבוכות בעקבות פגיעות אוקראיניות מוצלחות במתקני נפט רוסיים.
מעבר לחילופי המהלומות הישירים, המערכה גולשת בימים האחרונים למחוזות מותחים ועמוקים יותר בתוך היבשת האירופית. על פי דיווח מיוחד בטלגרף הבריטי, רוסיה שיפרה בתקופה האחרונה בצורה נרחבת את יכולות שיבוש ה-GPS שלה, צעד שגרם לשיבוש דרמטי במסלולם של כטב"מים אוקראיניים ארוכי טווח שנועדו לפגוע בעומק רוסיה. כתוצאה מהשיבושים הללו, כטב"מים אוקראיניים רבים סטו לחלוטין מנתיבם והופיעו בשמי המדינות הבלטיות – אסטוניה, לטביה, ליטא – וכן בפינלנד, שם אף זוהה כלי טיס בנמל התעופה הבין-לאומי בהלסינקי.
התקריות הללו חוללו זעם חסר תקדים בלטביה, שם התרסק כטב"ם על מתקן נפט, אירוע שהוביל ישירות להתפטרות שר ההגנה ולנפילת הממשלה כולה בשל ביקורת ציבורית חריפה על חוסר המוכנות של מערכות ההגנה האווירית. באוקראינה מיהרו לשגר התנצלות חלקית על התקלות החמורות, אך גורמים רשמיים במדינות הבלטיות הבהירו נחרצות כי האירועים הללו לא יצליחו ליצור פילוג או קרע בינם לבין קייב, חרף הניסיון הרוסי הברור להגביר את המתח הכללי באירופה.
