סוגיית החטופים לא יורדת מסדר היום, ובצדק.
בעת כתיבת מילים אלו נראה שעיסקת חטופים חלקית עשויה להתרחש. ממשל טראמפ מפעיל לחץ אדיר על שני הצדדים ולכן, גם אם שני הצדדים לא משתוקקים לעיסקה כפי שמונחת על השולחן – יש מצב שאולי אולי הפעם היא תתרחש.
אישית, אני בעד עיסקה מלאה ולא חלקית. אני מעריך שלאור מצבו של החמאס – ניתן יהיה להגיע לעיסקה בתנאים טובים יותר מאשר בעבר. כוונתי לתנאים בטחוניים טובים יותר, למשל – שישראל תחזיק שטח נרחב יותר בגבול בין ישראל לעזה כדי להבטיח בטחון טוב יותר לתושבי העוטף ועוד פרמטרים בטחוניים שיסייעו לבטחון המדינה.
כמובן שבמקביל ישראל תידרש לוויתורים קשים, אבל ככה זה כאשר האוייב מחזיק 58 מאנשיך כבני ערובה. אני בין אלו שמאמין כי בעתיד החמאס יספק לנו מספיק הזדמנויות כדי להמשיך את הלחימה וזה יהיה כאשר חטופינו כבר נמצאים בבית.
מה שטוב לשופטים
סוגיה נוספת העסיקה אותנו השבוע לא מעט: סוגיית מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ.
השקפתי היא ברורה: ממשלה אמורה למנות את האנשים שהיא מאמינה שהם המתאימים ביותר להגשים את מדיניותה, שהרי הציבור בחר בממשלה כדיי להגשים מדיניות מסויימת וזו תוגשם באמצעות מינוי בכירים לתפקידי מפתח.
עיכוב המינוי על ידי היועצת המשפטית לממשלה ונשיא בית המשפט העליון הוא סטירת לחי לרצון הציבור בדמוקרטיה. וגם אם הממשלה לא ניהלה נכון את הפרוצדורה – יש להעביר את המינוי. ואם יש טענה בנושא חקירת אנשי ראש הממשלה בפרשת קטאר – אז כבר אמר ראש הממשלה שראש השב"כ לא יטפל בסוגיה זו.
אגב, גם שופטים ממונים לתפקידם כאשר יש רשימת נושאים בהם הם לא יכולים לטפל בשל ניגודי עניינים. מה שטוב לשופטים – טוב גם לראש השב"כ.
בעיני אנו עדים למאבק על שליטה במדינת ישראל בין מערכת המשפט העליונה לבין הממשלה הנבחרת, כאשר כל צד מתבצר בעמדותיו. התוצאה עלולה להיות שבזמן הקרוב לא ימונה ראש שב"כ, בדיוק כפי שאין ממנים נציב שירות מדינה כבר זמן לא קצר. כל אחד מהצדדים פונה לקהלים שלו – ראשי מערכת המשפט למרכז שמאל והממשלה לימין. ככה לא ניוושע.
צריך להיות מבוגר אחראי, אולי נשיא המדינה, שילחץ על הצדדים להגיע להבנות. מיוני האלוף זיני לראש השב"כ הוא סמל וכדאי מאד שהנושא יפתר כמה שיותר מהר לטובת כולנו.
