ערב שבת שלום וחודש טוב ומבורך! פרשיות השבוע תזריע מצורע.
בפרשה אומרת התורה (י"ג, מ"ה): מי שיש לו צרעת "וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" – הוא צריך לשבת מחוץ למחנה ולצעוק שהוא "טמא". אומרת הגמרא במסכת שבת (דף ס"ז ע"א) למה? "כדי להודיע צערו לרבים" – שיתפללו עליו הרבים. שואל רבי יונתן אייבשיץ: למה דוקא כאן? מדוע בשאר חולאים לא מצאנו שצריך לפרסם ואילו פה התורה אומרת במיוחד על הדבר הזה?
והוא מסביר נפלא. אומר: בדרך כלל "תפילת חולה על עצמו", היא חשובה. וכמו שכתוב אצל ישמעאל – "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת קוֹל הַנַּעַר" (בראשית כ"א, י"ז), זו תפילת חולה על עצמו. אבל כאן, המצורע הזה נקרא "מצורע מוסגר". למה? כי נסגרים שערי שמים לתפילותיו. מדוע? כי הפה של האדם הוא כלי. כאשר הפה הזה משמש לטוב, אז הוא גם יכול להשפיע למעלה.
לדוגמא: יש צנרת של מים, פתאום יש פיצוצים בצנרת פה ופה. מה עושים? סוגרים את השיבר הראשי. אבל הרי אין מים בכל הדירה?!… אין שום בעיה, אבל אי אפשר להזרים כאשר זה משפריץ לפה ומשפריץ לשם. נתקן, נסדר, ואחר כך יהיה אפשר להזרים את המים.
ככה גם כאן, הפה הוא צינור, הוא מביא הרבה תועלת. אבל אם הוא משפריץ ויש נזילות והשפרצות, אז סוגרים את השיבר עד שיהיה תיקון. כאשר יש לשון הרע וכל מיני חטאי הלשון, בשמים אומרים: תשמע, צריך לסגור את השיבר, זה משפריץ יותר מדי.
לכן, פה אין לי "תפילת החולה על עצמו", אלא הוא צריך לפנות לתפילתם של רבים – שהם יבואו ויגידו: "כן, בואו ותתפללו עליי".
ומה התיקון הזה? "כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא" (י"ג, י"ג). מביא אבינו הגדול מרן ראש הישיבה זצוק"ל בפירושו הנפלא 'בית נאמן' עה"ת, אומר: "כלו הפך" – תהפוך את המלה "כלו" יוצא "ולכ", זה ר"ת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". (את זה הוא שמע מרבי בנימין אליאס יבדלחט"א בבריאות איתנה). אז "כולו הפך" – תהפוך את המלה "כלו" ואז "טהור". כאשר מחדירים "ואהבת לרעך כמוך", אז נטהרים ואז התפילות חוזרות להישמע ולעשות פעולות גדולות בשמים.
נזכה שכולנו ישמעו קול תפילותינו וכל משאלות ליבנו לטובה לרצון לפני בורא עולם, אמן.
שבת שלום ומבורך!
