הגאון רבי נפתלי נוסבוים שליט"א, מגדולי דייני ופוסקי הדור וראש ישיבת "חיי משה" מפרסם מכתב נדיר ובו דברים נחרצים אודות המעלות הכבירות של הגמ"ח המרכזי ומציב את הגמ"ח כראוי והנעלה ביותר מבחינת צדקה וחסד: "ואגלה דעתי בפה מלא כי זו ההשתדלות הראויה ביותר בדורנו לקראת נישואי הילדים, מה עוד, אשר המצטרף לזה הרי הוא מקיים גמ"ח בממונו אותו מפקיד עד ליום פקודת נישואי ילדיו, ומזה נהנים ולווים רבים וטובים אחרים, ומה נאדר שעולם חסד יבנה זה מזה, והיא המעולה שבצדקות כאשר יסד לן רבנו מרנא החפץ חיים זיע"א".
המכתב החתום ע"י הגר"נ שליט"א, פותח בהזכרת חובת האב לנישואי בניו ובנותיו, "ולדאוג לכל צרכי בניו ובנותיו כי היכי שיעמידו בתים הגונים לתורה ויראת ה', ולספק להם צרכי נישואיהם וקורת גג לגור בה". במכתב מיוחד ומפורט, הסוקר את אתגרי קשיי נישואי הילדים בדורנו, ממליץ וקובע כי ההצטרפות לגמ"ח המרכזי היא "ההשתדלות הראויה ביותר בדורנו לקראת נישואי הילדים".
בשורות הבאות מתייחס הוא במישרין לסוגיית יוקר המחיה ועלויות הדירות בפרט המעיקות על ציבור בני התורה, אשר חלקם הגדול "עומדים בעת הגיע בניהם ובנותיהם לפרק האיש מקדש והאשה נקנית, כאשר אין בידם אף סכום ראשוני ובסיסי לספק את צרכי החתן והכלה, יום הכלולות, ועאכו"כ בית דירה".
בהמשך דבריו הוא גם מעמיד יסודות נאמנים בסוגיית ההשתדלות לקראת תקופה זו, כאשר כותב הוא "שאין בזה כלל שום ריעותא במידת הבטחון בו ית', ואדרבה, כך היא דרך העולם הנכונה ע"פ דת תורתנו הק', לתפוס בכל עוז במידת הבטחון, ובהדי הדדי לעשות ככל שידו מגעת שלא יצטרך לבריות, ומזה ומזה אל תנח ידך".
אחרי שהוא מתאר את הפתרון המכובד והראוי שמציב הגמ"ח המרכזי, אשר במסגרתו "מפקיד כל בית אב סכום מסויים מדי חודש בחדשו… כאשר אחרי חמש עשרה או עשרים שנים, מקבל הוא ביושר ובכבוד הלוואה גדולה ונכבדה המעמידה את ההורים על רגליהם להשיא את בניהם ובנותיהם בדרך של כבוד" – מוסר הוא עדות נאמנה מכלי ראשון, המעניקה תעודת יושר מופלאה וכבירה על מעמדו הפיננסי האיתן של הגמ"ח.
"וביודעי ומכירי קאמינא, וראיתי ונחשפתי לדרכי הגמ"ח וצביונו לפני ולפנים ואף מאחורי הפרגוד, ואחר הבירור והחקירה, עלה בידי כי השכילו הם בס"ד לכונן פתרון כלכלי יציב וחזק, אשר אף לדברי בעלי החשבונות הרי הוא בטוח מכמה וכמה פנים ואין לחוש לאובדן המעות ח"ו". זאת לצד הקביעה, את מכתבו מסיים הוא בגילוי דעתו הברורה: "כל תכניות הגמ"ח מריש ועד גמירא, כולן כולן על פי דת משה וההלכה הצרופה לכתחילה שבלכתחילה, ללא כל חשש ריבית". במרכז מכתבו מביא הוא את דעתם של גדולי ההוראה ומצטרף אליה באופן חד משמעי, כי "ניתן וראוי להפריש לתכנית הגמ"ח ממעשר כספים".
