המסגרת החדשה מגדירה כללים ברורים הן לחייבים והן לנושים, קובעת לוחות זמנים מחייבים ומצמצמת את חוסר הוודאות שאפיין בעבר הליכי פשיטת רגל. לצד זאת, החוק מעניק הגנות משמעותיות מפני הליכי גבייה אגרסיביים ומייצר מנגנון שקוף, המאפשר תכנון כלכלי לטווח בינוני וארוך.
מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ב-2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה. מטרתו המרכזית היא ליצור איזון בין גביית חובות לנושים לבין שיקום החייב ומתן אפשרות אמיתית לחזור לחיים כלכליים תקינים. החוק מתייחס הן ליחידים והן לתאגידים, אך עבור אנשים פרטיים הוא מהווה לעיתים קרש הצלה של ממש.
החוק מגדיר מתי אדם נחשב לחדל פירעון, אילו הליכים ניתן לנקוט נגדו, ואילו מגבלות והגנות חלות בזמן התהליך. בניגוד לעבר, מושם דגש על שקיפות, על תוכנית פירעון ברורה בזמן קצוב, ועל קבלת הפטר – מחיקה חלקית או מלאה של חובות – בסוף ההליך, בכפוף לעמידה בתנאים.
השלבים המרכזיים בדרך לצאת מחובות
המסע לשיקום כלכלי במסגרת החוק החדש כולל מספר שלבים עיקריים. בשלב הראשון, נדרש מיפוי מלא של כלל החובות, הנכסים וההכנסות, לצד בדיקה האם קיימות חלופות מחוץ להליך משפטי. בשלב זה מתגבשת ההחלטה האם לפנות למסלול חדלות פירעון, להסדר חוב פרטי או למו"מ ישיר מול הנושים.
במידה ונבחר מסלול חדלות פירעון, מוגשת בקשה לרשות האכיפה והגבייה או לבית המשפט, בהתאם להיקף החובות. עם פתיחת ההליך, נכנס לתוקף צו לפתיחת הליכים, המגן על החייב מפני הליכי הוצאה לפועל חדשים ומקפיא חלק מהצעדים הקיימים. בהמשך נקבעת תוכנית תשלומים חודשית המבוססת על יכולת כלכלית אמיתית, ולאחר תקופה קצובה ניתן לשקול מתן הפטר.
