ברקע המו"מ בין ארה"ב לאיראן, עם תום ימי הפסקת האש שעשויה להפוך לקבועה, דובר צה"ל מפרסם היום את הסיכום המלא והמפורט של מבצע "שאגת הארי", החושף מערכה אסטרטגית רחבת היקף ששינתה את המשוואה מול איראן ושלוחותיה. המבצע, שהתבסס על נוהל קרב מתמשך ושיתוף פעולה היסטורי עם ארצות הברית שכלל "משחקי מלחמה" מקדימים, נפתח במהלך כירורגי ומדהים.
כבר בתום מבצע ”עם כלביא“, ומתוך ההבנה שיש להכין את המערכה הבאה להעמקת ההישגים החל נוהל קרב מתמשך, שהלך והתעצם בהתאם להתפתחות המידע המודיעיני ולהבשלה של התנאים האסטרטגיים, עד להבשלת התוכנית המבצעית למימושה. נוהל הקרב התבצע בשיתוף פעולה עם האמריקאים ולראשונה כלל משחק מלחמה וכן קפ"ק 2 לפני היציאה למבצע.
60% מהמשגרים הוצאו ממעגל הלחימה
בחודשים שקדמו למבצע, אמ"ן התריע על השתנות בתמונת המצב באיראן כאשר זיהה כי משטר הטרור האיראני משקיע מאמצים רבים על מנת לשקם את יכולותיו הצבאיות שנפגעו במבצע ״עם כלביא״ ואף החל להשקיע מאמצים בביצור תכנית הגרעין ואתרי הייצור באתרים תת-קרקעיים, במטרה למנוע
מישראל את היכולת לפגוע בהם בעתיד. במקביל לכך, הגעת המשטר ליכולות אסטרטגיות בתחום הטילים הבליסטיים והגרעין היוו איום אסטרטגי על מדינת ישראל.
לנוכח ההתפתחויות המדיניות והכלכליות במדינת איראן ולמהלכים שביצע משטר הטרור האיראני, בחודשים הקודמים למבצע – החלו להיערך בצה״ל בכלל, ובאגף המבצעים, באמ״ן, ובחיל האוויר בפרט, עם תכנית מבצעית למערכה הבאה באיראן.
מכת הפתיחה
צה״ל פתח את מבצע "שאגת הארי" במהלך מתוזמן, מדויק ורחב היקף, שבמרכזו סיכול בכירים במספר מוקדים במקביל – מהלך שיצר אפקט פתיחה משמעותי ופגיעה מיידית בליבת ההנהגה והשליטה. במכת הפתיחה צה"ל תזמן 40 חימושים, שסיכלו 40 מפקדים, תוך 40 שניות. מיד לאחר מכן הופעל מטס התקיפה הגדול ביותר בתולדות חיל האוויר, שכלל כ- 200 מטוסים שתקפו בו-זמנית יותר מ- 500 מטרות של משטר הטרור האיראני, בהן מערכות הגנה אסטרטגיות של המשטר, מטרות עומק, אתרי שיגור, אחסון ותשתיות קריטיות ברחבי איראן.
מכת הפתיחה נשענה על מודיעין מדויק וזיהוי חלון הזדמנות מבצעי, והביאה להשגת הפתעה מבצעית מלאה כבר בשלב הראשון של המערכה. בתום השלב הראשוני, חיל האוויר עבר במהירות למתווה פעולה מתמשך – קצב לחימה שמאפשר להחזיק מערכה לאורך זמן, תוך התאמת סיכונים ושימור הישגים.
שלבי המערכה
לאחר מכת הפתיחה המיקוד היה במאמצים המאפשרים עליונות אווירית ודיכוי של מערכי האש. לאחר מכן שלב הפגיעה במשטר יחד עם צמצום האיומים (פגיעה בתעשיות הצבאיות והעמקה בפגיעה בגרעין) השלב הנוסף היה מיקוד בפגיעה הכלכלית של המשטר.
העמקת ההישג
בתוך כ24- שעות מתחילת המערכה, הושגה עליונות אווירית שאפשרה להביא לפגיעה קשה ביכולות השיגור, לפעול בהיקפים נרחבים ולעמוד במשימות המבצעיות תוך חופש פעולה רחב מעל שמי איראן. העליונות נשענת על פגיעה נרחבת במערכי ההגנה האווירית והגילוי של המשטר עוד במטס הפתיחה,
אשר צמצמה משמעותית את יכולת ההתמודדות שלו עם פעילות חיל האוויר.
לאחר המיקוד במאפשרי המבצע, צה"ל פעל לגדיעת איומים בהתהוות הכוללים פגיעה לאורך כל המבצע במשגרים, בטילים הבליסטיים ובאתרי השיגור, המשכה לשכבה נוספת של אדני המשטר, לאחר מכן פגיעה בתעשיות הצבאיות ולבסוף ברכיבים שמשפיעים על כלכלת המשטר.
פגיעה בליבת התעשייה הביטחונית
צה״ל פעל לפגיעה רחבה בכלל שרשרת הערך והייצור של התעשיות הביטחוניות – מחומרי גלם, דרך רכיבי אלקטרוניקה ועד מפעלי ייצור ותשתיות תומכות מדובר בעבודת מודיעין חסרת תקדים.
הפגיעה הובילה לגריעה משמעותית ביכולת ייצור הטילים, עד לרמה שבה לא מתקיימת כיום יכולת ייצור אפקטיבית. המאמץ התבצע באופן מתמשך כדי לשמר את ההישגים ולמנוע יכולת התעצמות, יכולת שיקום מהירה של התעשייה והיכולות המבצעיות. צה״ל הרחיב את הפגיעה גם לתשתיות אזרחיות תומכות ביטחון – תעשיות, אנרגיה ושוק עבודה – ובכך ייצר לחץ עומק על המשטר.
צה"ל פעל לפגיעה "בתעודות הביטוח״ של המשטר – פרויקט הגרעין ותעשיות הייצור הצבאיות. נרשמה פגיעה נקודתית בתשתית הגרעין ובמרכיבים מתוכנית ההעשרה של המשטר, כחלק מהעמקת הפגיעה ביכולותיו האסטרטגיות.
צה״ל פגע במערכים הכלכליים התומכים בביטחון המשטר, בהם מתחמי פטרוכימיה, תעשיות מתכות ופלדה, מתקני AI, מפקד מפקדת הנפט ונכסי חלל – מהלך שמייצר פגיעה רוחבית ביכולת המימון, הייצור והחדשנות הטכנולוגית, ומעמיק את הלחץ על המשטר מעבר לממד הצבאי הישיר.
בנוסף לכך, צה״ל תקף לראשונה בים הכספי שורת תשתיות וכלי שיט של חיל הים האיראני, בהם ספינות טילים, כלי שיט מבצעיים, מפקדות ומתקני תחזוקה, במהלך משולב של חיל האוויר בהכוונת אמ״ן וחיל הים, ובכך פגע באופן משמעותי ביכולת המבצעית ובשליטה הימית של איראן במרחב.
צה״ל פגע באופן נרחב במערך הטילים הבליסטיים – הן באתרי ייצור ואחסון והן במשגרים עצמם. במקביל, נפגעה גם מערכת ההגנה האווירית האיראנית – כ85%- מיכולות ההגנה האווירית נפגעו, מה שמאפשר חופש פעולה אווירי רחב והגברת קצב התקיפות. בצה"ל אף מציינים כי ישנם הישגים והשפעות של המבצע אשר ימדדו לאורך הזמן ויראו כמה המבצע היה אפקטיבי וראוי.
פגיעה בפיקוד ושליטה
צה״ל פעל באופן עצים נגד אדני המשטר, ניהל מאמץ שיטתי לפגיעה במנגנוני הדיכוי והשליטה של המשטר, במיקוד על מיניסטריון המודיעין, כוחות ביטחון הפנים ויחידת הבסיג'.
צה״ל פעל באופן שיטתי לפגיעה בדרגי הפיקוד הבכירים של המשטר האיראני. חוסלו בכירים רבים, בהם מפקדים מרכזיים במשמרות המהפכה, כוח קודס, במערכי האוויר, הים והמודיעין ועוד. הפגיעה ברציפות הפיקודית ייצרה קושי בהובלה, בסנכרון ובקבלת החלטות. הנהגת המשטר הנותרת נמצאת כעת בתחושת נרדפות.
במהלך הלחימה, צה״ל פגע אנושות במיניסטריון האיראני – גוף הליבה של מנגנון המודיעין והדיכוי של המשטר אשר אחראי על איסוף מודיעין, הפעלת זרועות חשאיות ופעילות טרור בזירה האזורית והבינלאומית. הפגיעה במוקד זה, ובבכיריו, ערערה את אחד ממנגנוני השליטה המרכזיים של המשטר והעמיקה את השיבוש ביכולת ההכוונה, התכנון וההפעלה של שלוחותיו במרחב.
כמו כן, נרשמה פגיעה רחבה בכוח האדם של המשטר, עם הערכה לאלפי הרוגים ופצועים, כאשר במקביל נפגעים גם מוקדי ידע ותפעול קריטיים – התוצאה היא מערכת שמסוגלת לייצר תגובות נקודתיות, אך מתקשה לפעול כמערכת מתואמת לאורך זמן.
הפגיעה במפקדות, במרכזי הפיקוד ובשרשרת השליטה של המשטר יצרה שיבוש ביכולת של הארגונים לפעול כמערכת צבאית סדורה. בפועל, ניכר קושי בתיאום בין יחידות, ירידה ביכולת קבלת החלטות מסודרת, ותלות ביוזמות מקומיות של מפקדים בשטח.
צה״ל נכנס למערכה לאחר תכנון מוקדם, סדור ורחב היקף, המבוסס על מאמץ מודיעיני מתמשך, הכולל אימונים רבים ושיתוף פעולה אסטרטגי תקדימי והיסטורי עם ארצות הברית. התקיפות באיראן בוצעו בתיאום הדוק עם ארה״ב, כאשר היקף החימושים ייצר אפקט פגיעה רחב במיוחד. צה״ל פועל בשת״פ היסטורי וחסר תקדים עם צבא ארה״ב שממצב אותו באזור כמעצמה אזורית – שיתוף הפעולה הינו נכס אסטרטגי לטווח הארוך.
סיכום מבצע שאגת הארי עד כה: לצד הפגיעה הפונקציונאלית ברכיבי משטר הטרור, ישנה הזדמנות אסטרטגית, לבידוד איראן, הרחבת בריתות וליצירת שינוי אזורי.
ולסיום, הנה הנתונים במספרים: בוצעו יותר מ 8,500- גיחות מטוסים, בוצעו יותר מ 1,000- מטסי תקיפה, בוצעו כ- 10,800 תקיפות, מתוכם כ6,700- רכיבים ויותר מ-4,000 מטרות, הושמדו כ 250- מערכות הגנה אווירית.
