פרשת בחוקותיי פותחת בהבטחה המקראית "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אותם", ורבותינו הקדושים מעמיקים בהבנת כפל הלשון המופיע בפסוק. שהרי אם המצוות הן המצוות כפשוטן, מהו פשר המושג "בחוקותיי תלכו"? חז"ל מלמדים אותנו כי הכוונה היא שתהיו עמלים בתורה, שכן עמל התורה נמשל להליכה.
אדם העוסק בתורה והולך אל בית המדרש אינו עומד לעולם במקום אחד, אלא נמצא בתנועה מתמדת של צמיחה והתעלות. זוהי ההשקעה הטובה ביותר שקיימת בעולם, ואני מבקש לומר זאת לנשים הצדקניות, שלעיתים חשות בדידות בערב כשהבעל יוצא ללמוד לאחר יום עבודה ארוך. דעו לכן כי אם אתן חפצות בבעל מסוג אחר, כזה שמידותיו משתפרות והוא הולך ומתקדם ברוחניותו, הדרך לכך עוברת בתמיכה בלימוד התורה שלו. התורה מבטיחה כי האדם העוסק בה אינו נשאר אותו אדם, אלא הופך לאישיות נעלה יותר, וזאת אנו רואים בחוש בכל עת.
התורה הקדושה מבטיחה ברכות מופלגות למי שזוכה לעמל התורה ולשמירת המצוות, ובראשן "ונתתי גשמיכם בעיתם". רבותינו מסבירים כי הגשמים ירדו דווקא בלילות שבת, זמן שבו היהודים נמצאים בבתיהם ואינם צריכים לצאת לעבודה או לדרכים. גשם שיורד באמצע השבוע עלול לעיתים לגרום לנזקים או לעכב עובדי דרכים, אך כאשר הברכה מגיעה "בעיתה", היא מביאה שפע לכל השבוע ללא צער.
יתרה מכך, התורה מבטיחה כי "עץ השדה ייתן פריו", ודרשו חכמים שאפילו עצי סרק יניבו פירות בזכות עמל התורה המושך ברכה לעולם. גם הברכה באכילה מובטחת לנו, "ואכלתם לחמכם לשובע", שכן ישנם אנשים האוכלים ואינם שבעים מחמת חולי או חסרון, אך כאן מבטיחה התורה שהאדם יאכל מעט ויהיה שבע ובריא, והמזון יתברך במעיו ללא חולאים.
מעל לכל אלו, אנו מייחלים לברכת "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". אם נדמיין לעצנו מציאות שבה כל עם ישראל עמלים בתורה יום יום, גם לאחר יום העבודה, נוכל להבין את פשר השקט המוחלט שהובטח לנו. אנו כבר כמעט ולא זוכרים מתי שכבנו ללא דאגה, כשהמלחמות, הפיגועים ותאונות הדרכים רודפים אותנו ללא הרף. השלום שהקב"ה מבטיח כולל את כל השלמויות, וכאשר האדם מבין שכל התורה והמצוות הן לטובתו האישית, הברכה שורה על הכלל והפרט גם יחד.
במצב כזה נזכה לשוב לימי שלמה המלך, שבהם ישב כל איש תחת גפנו ותחת תאנתו וכל העולם ביקש את קרבתו. אף שמאז חורבן בית ראשון חסרנו את הטובה הזו בעוונותינו, התקווה נותרת בתורה שהיא מבטחנו היחיד. הקדוש ברוך הוא, אשר "ברוך אומר ועושה", אינו משנה מדיבורו, ואם נתחזק בעסק התורה ובקבלת קדושת השבת, נזכה לראות בישועת ישראל ובקיום כל ההבטחות הללו ממש בקרוב.
