המתיחות הדיפלומטית בין ירושלים לטורקיה עולה שלב, כאשר במשרד החוץ בוחנים בימים אלו מהלך משמעותי שישנה את פני הייצוג הישראלי בטורקיה. על הפרק עומדת האפשרות לסגור לצמיתות את הקונסוליה הישראלית באיסטנבול, ולהותיר את השגרירות באנקרה כנציגות היחידה במדינה. מאז אירועי טבח 7 באוקטובר, שתי הנציגויות הדיפלומטיות נותרו מיותמות מאדם, כאשר הדיפלומטים הישראלים מנהלים את העניינים מרחוק מבולגריה, בעוד העובדים המקומיים מבצעים את משימותיהם מבתיהם.
בווינט דווח כי גורמים שונים במשרד מביעים חשש כבד ומזהירים כי מדובר בשגיאה אסטרטגית, שכן פתיחתה מחדש של הקונסוליה בעתיד עלולה להתברר כמשימה כמעט בלתי אפשרית. מנגד, קולות אחרים במערכת מדגישים את ההיבט הכלכלי וטוענים כי החזקת נציגות רפאים, שבה העובדים המקומיים פועלים מביתם, מהווה בזבוז מיותר של כספי ציבור. סוגיה רגישה נוספת שמונחת על שולחן הדיונים היא גורלה של הקהילה היהודית באיסטנבול, המונה להערכת הגורמים כ-15 אלף נפשות, ועבורה סגירת הנציגות הרשמית עלולה להצטייר כנטישה והפניית עורף. בינתיים, במשרד החוץ נמסר כי לא התקבלה החלטה בנושא.
הוויכוח הפנימי משקף את המורכבות העמוקה של ניהול יחסי החוץ מול ממשל ארדואן. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה ישראלי לטורקיה, מסביר לווינט: "זאת תהיה טעות מאוד חמורה. בטורקיה של ארדואן – אם וכאשר נאבד פה את הייצוג הזה – זה יהיה מאוד קשה לאחר מכן להחזיר את הגלגל אחורה ולחנוך מחדש. אני חושב שחייבים להתרכז יותר מאשר ההוצאות הכספיות במשמעות המדינית. זה יגרום לנו נזק.
"בנוסף, אני חושב שמדינת ישראל יכולה להשתמש במקומות האלה כסוג של מנוף. אם וכאשר מחר-מחרתיים אנו רוצים לנקוט צעד מדיני כלפי טורקיה – זה בעצם יכול לשחק עבורנו ככלי שאנו יכולים להשתמש בו וגם לנקוט צעד דומה מקביל שאנו גם נוכל להוריד את הדרג המדיני שלהם בארץ".
בדבריו לווינט הדגיש ד"ר כהן ינרוג'ק את חוסר הסימטריה בתפיסה הטורקית, והוסיף: "ברגע שאתה לוקח עמדה חד-צדדית, לא כל כך נראה לי שהטורקים יעשו מהלך מקביל. מנקודת מבטם השגרירות בתל אביב המקבילה שלה היא השגרירות באנקרה, והקונסוליה הטורקית בירושלים לא מקבילה לקונסוליה הישראלית באיסטנבול. בעיניהם זה כאילו השגרירות הטורקית בפלסטין. אז הם לא ינקטו איזשהו צעד ואנו נאבד תחנה דיפלומטית חשובה באיסטנבול וזה גולמי עצמי. מעבר לזה, הקהילה היהודית תרגיש שהיא מופקרת".
